לדלג לתוכן

חסידות מאקווא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת האורתודוקסי במאקו, משוחזר

חסידות מאקאווא היא חצר חסידית, שמרכזה בקריית אתא ושורשיה בעיר מאקו (Makó) שבהונגריה. בראשה עומד הרב שמעון למברגר, ובניגוד לחסידויות האחרות, הוא אינו מכונה אדמו״ר אלא גאב"ד מאקאווא.

לחסידות בתי כנסת גם בבני-ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק שבארצות הברית.

מייסד השושלת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי משה פארהאנד ממאקווא, ה"אהל משה"

מייסד השושלת הוא רבי משה פאָרהַאנד, מחבר ספר "אהל משה", שהיה רבה של העיר מאקו וראש ישיבה בעיר, לפי המתכונת של הישיבות החסידויות ההונגריות.

רבי משה נפטר בי"ז בסיוון תש"ד, בעצם ימי השואה, בעיר בודפשט. לאחר מאמצים הועבר לעירו לקבורה.

לאחר המלחמה חזרו מקצת הניצולים למאקו. הרב משה-נתן-נטע למברגר, שהיה נשוי לנכדתו של רבי משה, הנהיג את הקהילה. עוד בימי סבו שימש דיין בקהילה משנת תרצ"ו, ולאחר השואה שיקם מחדש את הקהילה והישיבה.

חידושי תורתו ותשובותיו ההלכתיות יצאו לאור בספרים "עטרת משה" ו"כלי גולה". את החידושים החל לכתוב כשהיה במחנה טרזיינשטט ועבד שם במאפיית לחם. על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם, היה רושם את חידושיו, והם היו הבסיס לספריו.

בשנת ה'תשי"ב עלה הרב למברגר לארץ. הוא התיישב תחילה בירושלים ולאחר מכן נתמנה לרב הקהילה החסידית בכפר אתא (כיום קריית אתא). נפטר בשבת כ' בחשוון תשמ"ג.

חתניו הם רבי דב בעריש פנט מדעעש רמות, הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא, הרב משה אושרי, ורבי שלמה גולדמן האדמו"ר מזוויהל.

הדור השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמעון למברגר בקבר רבי יהודה בן בבא בשפרעם
הרב שמעון למברגר במצווה טאנץ בחתונת נינו, ה'תשפ"ד

האדמו"ר כיום הוא בנו, רבי שמעון למברגר (מכונה גאב"ד מאקאווא), שירש את מקום אביו. בתו, שרה לאה, נשואה לרב אהרן מרדכי רוקח, בנו היחיד של האדמו"ר מבעלז.

יש כיום בתי מדרש של קהילת מאקווא בקריית אתא, בבני ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק.

עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.[1]

אחיו של רבי שמעון שימשו כרבנים של קהילות החסידות:

  • הרב אפרים היה רב קהילת מאקאווא בבורו פארק. עד לפטירתו בתשנ"ז
    • הרב מאיר יחזקאל, ירש את מקום אביו.
  • הרב אברהם יחיאל היה רב הקהילה בבני ברק. לאחר שנפטר בתשנ"ה ירש את מקומו בנו.
    • הרב ישראל חיים, ממשיכו של אביו.
  • הרב מנחם מנדל היה רב הקהילה בירושלים. נפטר בתשע"א.
    • הרב ישראל אהרן, ממשיך דרכו.
  • הרב אשר אנשיל היה רב הקהילה בנתניה ובאלעד. עד לפטרתו בתש"פ. בניו:
    • הרב אברהם מתתיהו, ירש את מקומו של אביו
    • הרב שלמה, אב"ד מאקווא נתניה ור"מ בישיבת צאנז.
    • הרב אפרים, אב"ד מאקאווא מאנסי.
    • הרב יעקב מאיר, אב"ד מאקאווא לאנדאן ומראשי ישיבת סקווירא בלונדון.
  • הרב מאיר שלמה הוא רב הקהילה באשדוד. חתנו של הרב יוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יערליכע נסיעה דורך גאב"ד מאקאווא קיין מאקאווא לרגל די הילולא קדישא פון זקינו הרה"ק בעל אהל משה ממאקאווא זי"ע, באתר בחצרות הקודש, ‏סיון ה'תשפ"ה (ביידיש)