חסידות מאקאווא היא חצר חסידית, שמרכזה בקריית אתא ושורשיה בעיר מאקו (Makó) שבהונגריה. בראשה עומד הרב שמעון למברגר, ובניגוד לחסידויות האחרות, הוא אינו מכונה אדמו״ר אלא גאב"ד מאקאווא.
לאחר המלחמה חזרו מקצת הניצולים למאקו. הרב משה-נתן-נטע למברגר, שהיה נשוי לנכדתו של רבי משה, הנהיג את הקהילה. עוד בימי סבו שימש דיין בקהילה משנת תרצ"ו, ולאחר השואה שיקם מחדש את הקהילה והישיבה.
חידושי תורתו ותשובותיו ההלכתיות יצאו לאור בספרים "עטרת משה" ו"כלי גולה". את החידושים החל לכתוב כשהיה במחנה טרזיינשטט ועבד שם במאפיית לחם. על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם, היה רושם את חידושיו והם היו הבסיס לספריו.
בשנת תשי"ב עלה הרב למברגר לארץ. הוא התיישב תחילה בירושלים ולאחר מכן נתמנה לרב הקהילה החסידית בכפר אתא (כיום קריית אתא). נפטר בשבת כ' בחשווןתשמ"ג.
חתניו הם רבי דב בעריש פנט מדעעש רמות, הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא, הרב משה אושרי, ורבי שלמה גולדמן האדמו"ר מזוויהל.
עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.
אחיו של רבי שמעון שימשו כרבנים של קהילות החסידות:
הרב אפרים היה רב קהילת מאקאווא בבורו פארק. לאחר פטירתו בתשנ"ז ירש את מקומו בנו, הרב מאיר יחזקאל.
הרב אברהם יחיאל היה רב הקהילה בבני ברק. לאחר שנפטר בתשנ"ה ירש את מקומו בנו, הרב ישראל חיים.
הרב מנחם מנדל היה רב הקהילה בירושלים. לאחר שנפטר בתשע"א ירש את מקומו בנו, הרב ישראל אהרן.
הרב אשר אנשיל היה רב הקהילה בנתניה ובאלעד. לאחר שנפטר בתש"פ ירש את מקומו בנו, הרב אברהם מתתיהו. בן נוסף, הרב שלמה, הוא אב"ד מאקווא נתניה ור"מ בישיבת צאנז.
הרב מאיר שלמה הוא רב הקהילה באשדוד. חתנו של הרב יוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג.
