זאכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאכו
زاخو
Zakho city.jpg
מדינה עיראקFlag of Iraq.svg  עיראק
מחוז מחוז דהוכ
חבל ארץ כורדיסטן
גובה 440±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

600,000 (2009)
קואורדינטות 37°09′N 42°41′E / 37.150°N 42.683°E / 37.150; 42.683קואורדינטות: 37°09′N 42°41′E / 37.150°N 42.683°E / 37.150; 42.683
אזור זמן UTC +3
http://www.duhokgov.org/english/
גשר דלאל

זאכוערבית: زاخو; בכורדית: Zaxo, زاخو; בארמית חדשה: זאכו, ܙܟܼܘ), היא עיר במחוז דהוכ שבכורדיסטן, בצפון עיראק. זאכו נמצאת סמוך למעבר הגבול העיקרי בין עיראק לטורקיה. אוכלוסייתה מוערכת כיום (2009) ב-600,000 תושבים, ברובם כורדים ונוצרים אשורים.

אתר מפורסם בעיר הוא הגשר העתיק "דלאל" (שלא ידוע באיזו תקופה הוקם) על נהר חבור, יובל של החידקל. נהר זה מזוהה לפי המסורת עם "חבור" התנ"כי - אחד המקומות בארץ אשור שאליהם הוגלו עשרת השבטים (מלכים ב' י"ז 6).

יהודי זאכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת המזהה את הנהר המקומי עם "חבור" התנ"כי, נהוג לשער כי יהודי זאכו והקהילות השכנות הם מצאצאי עשרת השבטים. אנשי קהילת זאכו, כמו קהילות יהודיות כורדיות נוספות, דיברו ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית. בין רבניה הראשיים של העיר ניתן למצוא את הרב יעקב בבכא. הקהילה היהודית בעיר שמנתה כ-1400 איש. ראשוני העולים עלו לארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, אולם עיקר הקהילה עלתה לישראל עם שאר יהודי עיראק בשנים 1950-1951 והתיישבה ברובה בירושלים ובמעוז ציון. בין בני הקהילה שזכו לפרסום ניתן למנות את הבלשן יונה צבר שהקדיש את מחקריו לחקר ניב הקהילה.[1]. בשנות ה-40 התאגדה בירושלים קבוצת עולים מזאכו בגרעין התיישבות בשם ארגון יעזק ראשי תיבות ליהודים עולי זאכו כורדיסטן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היינו ציונים, קהילת זאכו בכורדיסתאן, סיפור ומסמך / חיה גביש, הוצאת יד בן צבי, תשס"ד
  • האובדים מארץ אשור - העליות מכורדיסתאן וההתיישבות בארץ ישראל / מוטי זקן
  • גן העדן של אבי: מסעו של בן בעקבות עברו היהודי בכורדיסטן / אריאל צבר (מאנגלית: יואב כ"ץ), ירושלים: שוקן, תש"ע-2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאכו, באתר הארגון הארצי של עולי כורדיסטן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]