ליב חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
איחולי הצלחה בעיתון היידי של קובל לרגל עלייתו של חזן לארץ ישראל

לֶיְבּ חזן (על פי רוב: ל' חזן; כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891, ביאליסטוקכ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969, רחובות), היה מורה, מתרגם סופר, סופר ילדים ונוער, עורך ומחבר ספרי לימוד עברי פולני-ישראלי פורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליב חזן נולד בשנת 1891 בעיר ביאליסטוק שבפולין הרוסית. למד בישיבת מאלטש, סלונים ומיר, ולאחר מכן עבר לעיר וילנה, עבר בחינות אקסטרניות וקיבל תעודת הוראה. לימד יהדות ועברית בווילנה עד 1912 ואחר כך בערים שונות ברוסיה ובפולין. בתקופת המהפכה הרוסית התגורר בעיר מוסקבה, ושם היה מזכירו הראשון של תיאטרון "הבימה".

ב-1920 שב לפולין, והיה מורה בבתי ספר תיכוניים בגרודנה, בקיילצה, בקובל (שם הורה בגימנסיה העברית של רשת "תרבות", 19251932) ובעיר הולדתו ביאליסטוק.

חזן היה ציוני נאמן, כפי שחינך את תלמידיו, ובשנת 1936 עלה לארץ ישראל. זמן קצר לאחר עלייתו היה למורה לספרות בבית הספר התיכון ברחובות, עד פרישתו לגמלאות ב-1958.

מנעוריו נטה לכתיבה. בגיל 16 הוציא לאור ספרון ביידיש בשם "הרפתקה יפה של חבורת גזלנים". פרסם סיפורים, רשימות ומאמרים בעיתונים וכתבי עת עבריים ברוסיה ובפולין, וכן בעיתונים יידיים.

בשנת 1919 החל בתרגום כמה מספריו של הסופר הרוסי איוון טורגנייב. בשנת 1930 הוציא חזן לאור את הרומן הראשון שלו בעברית, "גאולה". בהמשך פרסם חמישה רומנים נוספים, ועוד עשרות ספרי ילדים ונוער וספרי לימוד בנושאי יהדות וציונות.

ליב חזן נפטר בשנת 1969, ונקבר בבית העלמין החדש ברחובות. היה נשוי לשושנה חזן, גננת.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איין שיינע געשיכטע פון אבאנדע גזלנים: א ראָמאַן, ורשה: בוימריטטער, תרס"ז. ‬(ביידיש) (ספרון)
  • משניות; מנֻקד ומסֻמן בסימני ההפסק ומבואר באור קל... על יד ל’ חזן, 3 כרכים, וילנה: פ' מ"ץ, תרע"ד 1913. ‬(שם הביאור: "משנה ברורה")
  • גאולה: רומן, קובל: שרטון, 1930.
  • ספר לבר מצוה,‫ תל אביב: י. צ’צ’יק, [תש"-]. (ראה אור בהדפסות רבות נוספות)
  • תולדות ישראל: מראשית האֻמה עד ימינו: לבתי ספר ולעם,‫ תל אביב: דביר, ת"ש.
  • רש"י (רבנו שלמה יצחקי): זמנו, חייו ופעולותיו: למלאת תשע מאות שנה להלדתו, ד’ אלפים ת"ת – ה’ אלפים ת"ש 1040–1940,‫ תל אביב: התקופה, ת"ש. ‬(ספרון)
  • חליל הקסם, כרך יב של שבלים: ספורים לילדים, ירושלים: א’ לוסטיגמן, תש"ו.
  • תולדות ישראל והעמים: ספר למוד לבתי הספר העממיים ולכתות המקבילות של בתי הספר התיכונים, תל אביב: מצפה, תש"ג.
  • חגים וזמנים, 6 כרכים, תל אביב: י’ צ’צ’יק, תש"ה–תש"ו.
  • ל’ חזן, י’ פלר, דברי ימי הציונות מראשיתה ועד ימינו : הרעיון והמפעל,‫ ירושלים: קריית ספר, תש"ה. (מהדורה ב מתוקנת: תש"ח; מהדורה ג מתוקנת: תש"י; מהדורה ד במילואים: תשי"א; מהדורה ה מתוקנת: תשי"ב; מהדורה ו מתוקנת: תשי"ג 1952; מהדורה ז מתוקנת: תשט"ו 1954; מהדורה ח מתוקנת: 1958; מהדורה י מתוקנת: תשכ"ג)
  • שנת הארבעים ושלש: רומן,‫ תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ו.
  • אמונה: רומן תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ט.
  • חוה’לי והאופנים: ועוד ספורים, תל אביב: יוסף שמעוני, 1950. ‬(לילדים)
  • אורה הצחורה וחבריה: ועוד ספורים,‫ תל אביב: י’ שמעוני, תשי"א 1950.
  • אבות ישראל: א. אברהם, ב. יצחק, ג. יעקב, ד. יוסף,‫ תל אביב : י’ צ’צ’יק, תש"י.
  • טיסה אל הירח: ספורים לילדים,‫ תל אביב: י’ שמעוני, 1952.
  • שלשה בחורונים אמיצים: צחוק ותעלולים, תל אביב : י’ שמעוני, (1954. (לילדים)
  • יער הפלאים: ספורים לילדים,‫ תל אביב: ניב, 1954.
  • על נהר מוסקבה: רומן מימי המהפכה ברוסיה,‫ תל אביב: ניב, 1954.
  • האשה העבריה בחזון הדורות; סִדר וערך ל’ חזן,‫ תל אביב: י’ שמעוני, תשי"ד.
  • אגדות עם ישראל: תקופת בית ראשון; לִקט וערך ל’ חזן, תל אביב: ניב, (תשט"ו. ‬(התוכן: א: אגדות דוד המלך; ב: אגדות המלך שלמה, הציורים: א. לואיזדה; ג: אגדות מלכי ישראל ויהודה) (לילדים)
  • כוכבים מספרים: ספורים לילדים,‫ תל אביב: י’ שמעוני, תשי"ח.
  • דירה על הגג: רומן,‫ ירושלים: קרית ספר, 1958.
  • אנשי הירח על הארץ; הציורים: ש’ דרורי,‫ תל אביב: יסוד, תשי"ט. (לילדים)
  • מסעותיו המפלאים של חנינא: ויהי בימי החֹפש הגדול; הציורים: מ' אריה,‫ תל אביב: ניב, תשי"ט.
  • ספר הצער‫, תל אביב: יסוד, תש"ך.[1] ("הספר עוסק בטרגדיה של האדם הנלחם על חייו")
  • נינוה נהפכת: מחזה בארבע מערכות עם פרולוג, ירושלים: קרית ספר, תשכ"ב.
  • החרב והיתד: מחזה בחמש מערכות,‫ תל אביב: יבנה, תשכ"ד. ‬(מחזה תנ"כי)
  • דור לדור: רומן, תל אביב: תמורות, 1966.
  • הטיס הצעיר; הצייר: יוסף רון,‫ תל אביב: י’ שמעוני, תשכ"ז. ‬(לילדים)
  • אגדות החֻרבן; לִקט וערך ל’ חזן; הציורים: מ' אריה, תל אביב: ניב, 1968. (לילדים)
  • אגדות בית החשמונאים; לִקט וערך ל’ חזן; הציורים: מ' אריה, תל אביב: ניב, 1968. (לילדים)
  • נהג, שוטר ומורה מספרים,‫ תל אביב: י’ שמעוני, [תש"ל. (לילדים)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוליביה קוּלידג' (אנ'), מלחמת טרויה; תרגם בצלאל גילאי; בעריכת ל’ חזן, תל אביב: י’ שמעוני, תשי"ז.
  • אדיר כהן, חילות ישראל ומלחמותיהם בעבר ובהווה; ערך ל’ חזן, תל אביב: י’ שמעוני, תשי"ח.
  • מבחר כתבי ר. ו. אמרסון; תרגם ח. תרסי; בעריכת ל. חזן,‫ תל אביב: ניב, (תשי"ט.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיטה אבינור, "ספר הצער", על המשמר, 27 במאי 1960.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.