סוון הדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Sven Hedin 01.jpg

סוון אנדרס הדיןשוודית Sven Anders Hedin, סטוקהולם 19 בפברואר 1865 - סטוקהולם 26 בנובמבר 1952) היה חוקר ארצות שוודי אשר פעל בעיקר בחלקה הפנימי של יבשת אסיה, והיה אחד המגלים הגדולים האחרונים של כדור הארץ מחוץ לאזורי הקטבים. יוקרתו עומעמה עקב תמיכתו בגרמניה בתקופת הנאצים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודיו ומסעותיו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצר המסעות, הסקרנות והעניין בחקר אזורים לא נודעים התעוררו אצל הדין בשנות נעוריו. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון, הוא קיבל ב-1885 משרת מדריך בבאקו, אשר הייתה אז בשליטה רוסית. בתקופה בה שהה בבאקו, הדין יצא לסיורים באזור הים הכספי, פרס (כיום איראן), מסופוטמיה (כיום עיראק, בקירוב), קווקז, הים השחור והגיע עד קונסטנטינופול (כיום איסטנבול). תוך כדי שהותו באסיה החל ללמוד מספר שפות אירופיות – אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית ולטינית, ושפות אסיאתיות כגון טטארית ופרסית.

לאחר שחזר בשנת 1886 למד באוניברסיטאות סטוקהולם ואופסלה, עד 1888, גאולוגיה וגאוגרפיה. לאחר מכן, מסתיו 1889 עד אביב 1890, למד בברלין בהדרכת חוקר הארצות הגרמני הנודע פרדיננד פון ריכטהופן.

בסוף 1890 קיבל משרת מתורגמן עבור נציגות שוודיה (שכללה אז גם את נורווגיה) בפרס, וניצל את שהותו שם למסעות ארוכים במרכז אסיה. בין היתר סייר רבות בפרס. לאחר מכן סייר בדרך המשי, כולל בוכרה, סמרקנד וטשקנט (כיום כולן באוזבקיסטן, ואז בשליטת רוסיה), והגיע דרך קאשגאר למדבר טקלה מקאן שבמערב סין. במהלך המסע איבד את ראייתו בעין אחת, ורק טיפול שקיבל עשרות שנים אחר כך הצליח לשקמה. הוא חזר לשוודיה ב-1891. לאחר מכן חזר ללימודיו בגרמניה וקיבל תואר דוקטור ב-1892.

מסעי תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1893 ל-1935 יצא בראש משלחות לארבעה מסעי תגליות גדולים באסיה המרכזית.

מסעות המחקר של הדין, 1886 עד 1935.

מסע ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע הראשון נערך בשנים 1893 עד 1897. באותו מסע יצא משוודיה והגיע עד טשקנט. מטשקנט חקר את רכס הרי פמיר. הוא המשיך במסעו בניסיונות, שלא הצליחו, להעפיל לפסגת המוזטאגאטה שבגובה 7,546 מ', אשר בצפון רמת טיבט. הדין היה לראשון המנסה לעלות לפסגה זו. הוא חצה את מדבר טקלה מקאן, תוך שהוא מאבד חלק מאנשיו ומגמליו בשל מחסור במים. בהמשך מסעו גילה את ימת בוסטן שבחבל שינג'יאנג. מאותו חבל המשיך לצפון טיבט. ולבסוף הוא עשה דרכו חזרה דרך בייג'ינג לרוסיה ומשם לשוודיה.

במסע זה עבר הדין בסך הכול כ-26,000 ק"מ, מתוכם מיפה כ-10,500 ק"מ, וכ-3,600 מהם מופו במסע זה לראשונה.

מסע שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע השני נערך בשנים 1899 עד 1902. המסע עבר מאגן טארים, טיבט וקשמיר, לכלכותה. תוך כך הוא חקר את הנהרות ירקאנד, טארים וקאידו ואת אזור ימת לופ נור. במסעו זה הדין גילה וחקר את שרידי העיר הסינית העתיקה לולאן. כך הוא גילה ומיפה שטחים נרחבים במרכז אסיה שלא היו ידועים קודם. במהלך אותו מסע הוא ניסה להיכנס לעיר להסה בירת טיבט, אשר הכניסה אליה הייתה אסורה לאירופים, אך הניסיון לא צלח. את דרכו חזרה עשה דרך צפון הודו, שכללה אז גם את פקיסטן של ימינו.

בשנת 1904 הדין זכה במדליית זהב (Grande Médaille d'Or des Explorations) של החברה הגאוגרפית הצרפתית (Société de géographie), מדליה המוענקת בדרך כלל אחת לשנה (עד היום), למי שבמסעותיו הרחיב יותר מכל אדם אחר את הידע הגאוגרפי.

מסע שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע זה נערך בין השנים 1905 ל-1908. במסגרת מסע זה הדין סייר בטיבט ובסביבותיה, והיה האירופי הראשון שהגיע לימת מאנאסארוואר, הקדושה להינדים, שהיא גם אגם המים המתוקים הגבוה בעולם, וכן לאזור הר קאילאן, הקדוש להינדים ולבודהיסטים. ההישג הבולט של המשלחת היה גילוי מקורות האינדוס והברהמפוטרה, אם כי יש החולקים על ראשוניותו בגילוי אותם מקורות. הדין חזר לשוודיה דרך הודו ויפן.

מסע רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע הרביעי, שנערך בשנים 1935-1927 היה מפעל סיני-שוודי רב תחומי לחקר חלקיה המרכז אסייתיים (המערביים) של סין, כמו גם לחקר מונגוליה. בהיות חלקה המערבי של סין שדה פעילותם של מורדים מוסלמים, נחטף הדין לזמן מה על ידי אותם מורדים. מסע זה, אם כי היה מוצלח מבחינה מדעית, וזיכה את הדין בשבחים, אותות הצטיינות ופרסים, הכניס את הדין לחובות, אשר לשם פרעונם ערך מסע הרצאות, שבסופו של דבר ארך, מבחינת המרחקים שגמא, יותר מרוב מסעי תגליותיו...

יחסו לגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדין הפך למעריץ של העם והתרבות הגרמניים, והדבר בא לידי ביטוי בעמדותיו במלחמת העולם הראשונה, ובד בבד עם נטיותיו השמרניות האנטי-דמוקרטיות והאנטי-קומוניסטיות, תמך בגורמי ימין גרמניים גם לאחריה. כשעלו הנאצים בגרמניה לשלטון, הם כיבדו את הדין, שתמך בגרמניה גם בעת שלטונם, בתארים רבים, למרות ביקורת שהפגין כלפיהם מדי פעם. במידת מה, הוא תמך בגרמניה גם במלחמת העולם השנייה, אם כי היו לו הסתייגויות באשר לאלמנטים מסוימים באופיו של המשטר הנאצי, ובאשר לפעולותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Works by Sven Anders Hedin at Project Gutenberg

http://www.gutenberg.org/author/Sven_Anders_Hedin

Excellent biography also listing publications and further literature

http://www.silk-road.com/bibliography/hedinb3.html

International Dunhuang Project Newsletter Issue No. 21, article on Sven Hedin

http://en.wikipedia.org/wiki/International_Dunhuang_Project

available also as PDF

http://idp.bl.uk/downloads/newsletters/IDPNews21.pdf

History of the Expedition in Asia, 1927-1935 : vol.3

http://dsr.nii.ac.jp/toyobunko/E-290.9-HE01-025/V-3/page/0164.html.en

ספרו בעברית