הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליגת המשנה הרוסית)
הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל
League 1 Russia 2022.png
כינוי הליגה הראשונה
תחום Football pictogram.svg כדורגל
ארגון ליגת הכדורגל הלאומית
התאחדות הכדורגל הרוסית
מדינות רוסיהרוסיה רוסיה
קבוצות 18
תקופת הפעילות 1991 כדיוויזיה א' – הווה
שמות קודמים הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית טורפדו מוסקבה
מירב הזכיות קריליה סובייטוב
אורנבורג
צ'רנומורץ
טיומן
שיניק
לוצ'-אנרגיה
אנז'י
מורדוביה
(2 כל אחת)
מפעל גבוה ליגת העל הרוסית בכדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעל מקביל הגביע הרוסי בכדורגל
מפעל נמוך הליגה הרוסית השנייה
www.1fnl.ru
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסמליל הקודם בשנים 2020–2022
סמל ליגת הכדורגל המקצוענית — הליגה הרוסית הראשונה עד 2011
סמליל הליגה בשנים 2011–2020

הליגה הרוסית הראשונה בכדורגלרוסית: Первая лига России по футболу) או בפשטות הליגה הראשונה (ברוסית: Первая Лига, לשעבר אליפות ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה, Первенство Футбольной Национальной Лиги) היא ליגת המשנה הרוסית בכדורגל, ליגת הכדורגל המקצוענית השנייה בחשיבותה ברוסיה, אחרי ליגת העל הרוסית בכדורגל. הליגה מנוהלת על ידי ליגת הכדורגל הלאומית (Национальная футбольная лига), ארגון כדורגל האחראי לניהול הליגה השנייה והשלישית ברוסיה.

בליגה ישנן 20 קבוצות. בתום כל עונה, ארבע הקבוצות הטובות ביותר בטבלה עולות לליגת העל הרוסית בכדורגל (קבוצות ממקומות 1 ו-2 מעפילות ישירות, בעוד הקבוצות ממקומות 3 ו-4 מתמודדות בטורניר העפלה) בעוד שארבע הקבוצות האחרונות בטבלה יורדות לליגה הרוסית השנייה (הליגה השלישית בחשיבותה). לראשונה בתולדותיה, בעונת 2019/2020, הוכרזו האלופה וסגניתה לפני תום העונה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה שחייב את השבתת מרבית ליגות הספורט במדינה.

מעונת 2018/2019 ועד עונת 2022/2023, הליגה נקראה בשם "אולימפ-אליפות רוסיה בקרב מועדוני ליגת הכדורגל הלאומית"רוסית: Олимп-Первенство России по футболу среди команд клубов ФНЛ) ופעלה בחסות סוכנות ההימורים "אולימפ".

הליגה חתומה על הסכם שידור עם יאנדקס. שידור ופורטל Sportrecs.com והחל מעונת 2020/2021, כל המשחקים זמינים למשתמשים מחוץ לרוסיה בפלטפורמת הווידאו Sportrecs.com, כשהליגה משדרת שידורים חיים חינם של כל 462 משחקי הטורניר, כמו גם תקצירי משחקים, הרגעים הטובים ביותר ותכני וידאו אחרים עבור צופים מחוץ לרוסיה. מעונת 2022/2023, משחקים מרכזיים משודרים גם ברשת Match TV.

הליגה ידועה בעיתונות הספורט ברוסיה בכינוי הסרקסטי האינטרנטי "הליגה הטובה בעולם" («Лучшая лига мира»).‏[1][2][3][4][5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1992 הוקמה התאחדות הכדורגל הרוסית, שהנהיגה ליגה אחת בכירה במדינה ועוד מספר ליגות תחתיה, כאשר ליגת המשנה נקראה "הליגה הראשונה של ליגת הכדורגל המקצוענית" (Первая лига ПФЛ) והייתה מחולקת לשלושה מחוזות לפי מיקומן הגאוגרפי של הקבוצות. כל הליגות נוהלו על ידי ארגון ליגת הכדורגל המקצוענית.

בעונת 1994 אוחדו הליגות לליגת משנה אחת. ב-1998 נקראה הליגה "הדיוויזיה הראשונה" (Пе́рвый дивизио́н) וזה היה שמה עד עונת 2011.

בדצמבר 2010 אורגנה הליגה מחדש, והוקמה ליגת הכדורגל הלאומית כמחליפת הליגה הראשונה וכליגת המשנה הרוסית. את הליגה החל לנהל ארגון ליגת הכדורגל הלאומית, שהחל לנהל את ליגת המשנה במקום ארגון ליגת הכדורגל המקצוענית.

במאי 2020, בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית, הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת העל והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל. בין ההצעות הנדונות – הליגה הראשונה, או ליגת הפיתוח.[6] בדצמבר 2020 החל מיתוג מחדש לליגה עם הצגת לוגו חדש וביטול טורניר גביע ליגת הכדורגל הלאומית.

בקיץ 2022 שונה שם הליגה להליגה הראשונה (Первая лига).

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הליגה השתנה לאורך השנים: ב-1992 חולקה הליגה לשלושה מחוזות ("מערב", "מרכז" שהכילו 18 קבוצות כל אחת ו"מזרח" שהכילה 16 קבוצות). ב-1993 השתנה מספר הקבוצות ("מערב" הכילה 22 קבוצות, "מרכז" - 20 ו"מזרח" - 16).

בעונת 1994 אוחדו כל המחוזות לטבלת ליגה מאוחדת ועד 1999 כללה הליגה 22 קבוצות, בעונת 2000 - 20 קבוצות, 18 קבוצות בשנים 2001–2002, בשנים 2003–2008 כללה 22 קבוצות ומ-2009 ועד עונת 2012/2013 הכילה 20 קבוצות. בעונת 2012/2013 הכילה הליגה 17 מועדוני כדורגל. מעונת 2016/2017 מכילה 20 קבוצות.

בעונת 2020/2021 הכילה 22 קבוצות. אך בעונת 2021/2022 כבר מכילה 20 קבוצות במסגרת מיתוג מחדש שיצא לדרך בשנת 2020. במסגרת הרפורמה בליגה הוחלט כי החל מעונת 2021/2022, הליגה המקצוענית פוזרה ובמקומה ליגת הכדורגל הלאומית פוצלה לשתי חטיבות. כאשר בחטיבה הראשונה יהיו 20 קבוצות, ובשנייה הקבוצות מהליגה המקצוענית שפורקה. החטיבה השנייה תחולק לארבעה בתים.

הקבוצות בעונת 2022/2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון עיר מחוז אצטדיון מושבים בעלים / ספונסר ראשי
אופה אופה בשקורטוסטןבשקורטוסטן בשקורטוסטן BetBoom ארנה 15,132 ממשלת בשקורטוסטן
אלניה ולדיקווקז צפון אוסטיהצפון אוסטיה צפון אוסטיה אצטדיון סולטן בילימחאנוב 10,300 NOK Group
אקרון טוליאטי ז'יגוליובסק מחוז סמרהמחוז סמרה מחוז סמרה אצטדיון קריסטל 1,565 אקרון אחזקות
בלטיקה קלינינגרד מחוז קלינינגרדמחוז קלינינגרד מחוז קלינינגרד אצטדיון קלינינגרד 35,000 עיריית קלינינגרד, ממשלת מחוז קלינינגרד, בית המסחר "Sodruzhestvo"
רודינה מוסקבה מוסקבה מוסקבהמוסקבה מוסקבה אצטדיון ספרטקובץ 2,000 סרגיי אלכסנדרוביץ' לומאקין
ולס מוסקבה מוסקבה מוסקבהמוסקבה מוסקבה אצטדיון ספרטקובץ 2,000 חברת Veles Capital
יניסיי קרסנויארסק מחוז קרסנויארסקמחוז קרסנויארסק קרסנויארסק האצטדיון המרכזי 13,057 ממשלת מחוז קרסנויארסק
וולגר אסטרחן אסטרחן מחוז אסטרחןמחוז אסטרחן מחוז אסטרחן אצטדיון וולגר אסטרחן 17,712 ממשלת מחוז אסטרחן, גזפרום
קרסנודאר 2 קרסנודאר מחוז קרסנודארמחוז קרסנודאר מחוז קרסנודאר קרסנודאר 33,979 סרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group
סק"א חברובסק חברובסק מחוז חברובסקמחוז חברובסק מחוז חברובסק אצטדיון לנין 15,200 BK Leon
נפטכימיק ניז'נקאמסק ניז'נקאמסק טטרסטןטטרסטן טטרסטן נפטכימיק ניז'נקאמסק 3,200 עיריית ניז'נקאמסק
רובין קאזאן קאזאן קאזאןקאזאן קאזאן אק בארס ארנה 45,379 תאגיד TAIF
ארסנל טולה טולה מחוז טולהמחוז טולה מחוז טולה אצטדיון ארסנל טולה 19,241 ממשלת מחוז טולה
שיניק ירוסלבל ירוסלבל מחוז ירוסלבלמחוז ירוסלבל מחוז ירוסלבל אצטדיון שיניק 22,990 ממשלת מחוז ירוסלבל
קובאן קרסנודאר מחוז קרסנודארמחוז קרסנודאר מחוז קרסנודאר אצטדיון קובאן 35,200 ממשלת מחוז קרסנודאר
וולגה אוליאנובסק אוליאנובסק מחוז אוליאנובסקמחוז אוליאנובסק מחוז אוליאנובסק אצטדיון טרוד 15,000 ממשלת מחוז אוליאנובסק
דינמו מחצ'קלה מחצ'קלה דאגסטןדאגסטן דאגסטן אצטדיון איסינבאייב 5,200 גאז'י גאז'ייב
קאמאז נאברז'ניה צ'לני נאברז'ניה צ'לני טטרסטןטטרסטן טטרסטן אצטדיון קאמאז 6,248 קאמאז, ממשלת טטרסטן

אלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה העפילו גם כן
1992 ז'מצ'וז'ינה סוצ'י (מערב),
קאמאז נברז'ני צ'לני (מרכז),
לוצ'-אנרגיה ולאדיווסטוק (מזרח)
-
1993 צ'רנומורץ נובורסייסק (מערב, לא העפילה),
לאדה טוליאטי (מרכז),
דינמו-גזוביק טיומן (מזרח)
-
1994 צ'רנומורץ נובורסייסק רוסטסלמאש רוסטוב על-דון
1995 בלטיקה קלינינגרד לאדה טוליאטי
זניט סנט פטרסבורג
1996 דינמו-גזוביק טיומן שיניק ירוסלאבל
פאקל וורונז'
1997 אוראלאן אליסטה -
1998 סאטורן ראמנסקו לוקומוטיב ניז'ני נובגורוד
1999 אנז'י מחצ'קלה פאקל וורונז'
2000 סוקול סראטוב טורפדו זיל מוסקבה
2001 שיניק ירוסלאבל אוראלאן אליסטה
2002 רובין קאזאן צ'רנומורץ נובורסייסק
2003 אמקאר פרם קובאן קראסנודר
2004 טרק גרוזני טום טומסק
2005 לוצ'-אנרגיה ולאדיווסטוק ספרטק נלצ'יק
2006 חימקי קובאן קראסנודר
2007 שיניק ירוסלאבל טרק גרוזני
2008 פ.צ. רוסטוב קובאן קראסנודר
2009 אנז'י מחצ'קלה סיביר נובוסיבירסק
אלניה ולדיקווקז
2010 קובאן קראסנודר וולגה ניז'ני נובגורוד
קרסנודאר
2011/12 מורדוביה סראנסק אלניה ולדיקווקז
2012/13 אוראל יקטרינבורג טום טומסק
2013/14 מורדוביה סראנסק ארסנל טולה
טורפדו מוסקבה
אופה
2014/15 קריליה סובייטוב סמרה אנז'י מחצ'קלה
2015/16 גזוביק אורנבורג ארסנל טולה
טום טומסק
2016/17 דינמו מוסקבה טוסנו
סק"א חברובסק
2017/18 אורנבורג קריליה סובייטוב סמרה
יניסיי
2018/19 טמבוב סוצ'י
2019/20[7] רוטור וולגוגרד חימקי
2020/21 קריליה סובייטוב סמרה ניז'ני נובגורוד
2021/22 טורפדו מוסקבה פאקל וורונז'
אורנבורג

הישגים לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה אליפויות עונות זכייה סגנויות עונות מקום שלישי עונות
צ'רנומורץ נובורוסיסק
2
1993, 1994
1
2002
1
1992
קריליה סובייטוב סמרה
2
2014/15, 2020/21
1
2017/2018
-
-
אורנבורג
2
2015/16, 2017/18
1
2020/21
1
2021/2022
שיניק ירוסלבל
2
2001, 2007
1
1996
-
-
אנז'י מחצ'קלה
2
1999, 2009
1
2014/2015
-
-
לוץ' אנרגיה
2
1992, 2005
-
-
-
-
מורדוביה סראנסק
2
2011/12, 2013/14
-
-
-
-
דינמו-גזוביק טיומן
2
1993, 1996
-
-
-
-
קובאן קרסנודאר
1
2010
3
2003, 2006, 2008
1
2001
אוראלאן אליסטה
1
1997
2
1992, 2001
-
-
רוסטוב
1
2008
1
1994
-
-
טרק גרוזני
1
2004
1
2007
-
-
לאדה טוליאטי
1
1993
1
1995
-
-
רוטור
‏1
2019/2020
-
‏-
‏-
חימקי
‏1
2006
‏1
2019/2020
‏-
‏-
טורפדו מוסקבה
1
2021/2022
-
-
1
2013/14
סוקול סראטוב
1
2000
-
-
4
1997, 1998, 1999, 2004
קאמאז נברז'ני צ'לני
1
1992
-
-
2
2005, 2008
אורל יקטרינבורג
1
2012/13
-
-
1
2006
רובין קאזאן
1
2002
-
-
1
2000
בלטיקה קלינינגרד
1
1995
-
-
1
1994
טמבוב
‏1
‏2018/2019
-
-
-
-
דינמו מוסקבה
1
2016/2017
-
-
-
-
אמקאר פרם
1
2003
-
-
-
-
סאטורן
1
1998
-
-
-
-
ז'מצ'וז'ינה סוצ'י
1
1992
-
-
-
-
סוצ'י
-
-
‏1
2018/2019
-
-
טום טומסק
-
-
2
2004, 2012/13
3
2002, 2003, 2015/16
פאקל וורונז'
-
-
2
1999, 2021/2022
1
1996
ארסנל טולה
-
-
2
2013/14, 2015/16
-
-
אירטיש אומסק
-
-
2
1992, 1993
-
-
טוסנו
-
-
1
2016/17
1
2014/15
אלניה ולדיקווקז
-
-
1
2011/12
1
2009
סיביר נובוסיבירסק
-
-
1
2009
1
2007
ספרטק נלצ'יק
-
-
1
2005
1
2012/13
וולגה ניז'ני נובגורוד
-
-
1
2010
-
-
טורפדו-זיל מוסקבה
-
-
1
2000
-
-
לוקומוטיב ניז'ני נובגורוד
-
-
1
1998
-
-
מטאלורג ליפצק
-
-
1
1997
-
-
אבטודור ולדיקווקז
-
-
1
1993
-
-
ספרטק ריאזאן
-
-
1
1992
-
-
ניז'ני נובגורוד (2007)
-
-
-
-
2
2010, 2011/12
יניסיי קרסנויארסק
-
-
-
-
2
2016/17, 2017/18
ניז'ני נובגורוד (2015)
-
-
-
-
1
2020/2021
זניט סנקט פטרבורג
-
-
-
-
1
1995
זאריה לנינסק-קוזנצקי
-
-
-
-
1
1993
קרסנוזנאמנסק
-
-
-
-
1
1993
ארזו גרוזני
-
-
-
-
1
1993
זבזדה פרם
-
-
-
-
1
1992
צ'יטה
-
-
-
-
1
1992

עובדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע צופים בליגה הלאומית[8]
עונה מספר צופים
כולל
מספר צופים
ממוצע
2020/21 559,662 1,211
2019/20 884,378 3,287
2018/19 1,611,583 4,241
2017/18 981,864 2,632
2016/17 854,991 2,249
2015/16 927,014 2,445
2014/15 832,808 2,730
2013/14 988,300 3,157
2012/13 903,089 3,369
2011/12 4,812

הליגה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע צופים בליגה הראשונה[9]
עונה ממוצע
צופים
2010 4,389
2009 4,931
2008 4,175
2007 4,603
2006 4,557
2005 5,331
2004 5,133
2003 7,017
2002 7,407
2001 8,910
2000 6,952
1999 8,639
1998 5,913
1997 5,381
1996 4,696
1995 4,908
1994 2,611
1993 2,580
1992 2,293

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  שיאן שערים

זכויות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 חלק ממשחקי הליגה בסנקט פטרבורג שודרו על ידי ערוץ 5.

ב-12 במאי 2000 ערוץ הלווין NTV Plus Football שידר את המשחק שבין טורפדו-ZIL וספרטק צ'וקוטקה. בהמשך NTV Plus ארגנה שידורים חיים של משחקים חשובים בליגת המשנה ובעונת 2010 גם שידרה שבעה ממשחקי קבוצת ז'מצ'וז'ינה סוצ'י. ב-2003 הערוץ הפדרלי "ספורט" שידר כמה ממשחקי הליגה.

ב-2007, רשת TV Center המוסקבאית שידרה בשידור חי את משחקיה של טורפדו מוסקבה בליגה. בשנים 2010—2011 שידורים חיים הועברו על ידי פורטל האינטרנט Onedivision.ru ובעונת 2011/12 שודרו גם בפורטל SportLive. בנוסף VGTRK חתמה על הסכם זכויות שידור, כאשר משחק אחד מכל מחזור שודר בערוץ רוסיה-2 והם שודרו עד עונת 2013/2014, במקביל לזכויות שנרכשו על ידי TeleSport. בעונת 2016/17 המשחקים הועברו לשידור באמצעות ערוץ Match! Nash Sport מבית Match TV, עם התמקדות במשחקיה של דינמו מוסקבה. בשנת 2012 שידורי המשחקים הועברו גם בפורטל האינטרנט Sportbox.ru.

בשנת 2018, ליגת הכדורגל הלאומית חתמה על הסכם זכויות שידור עם יאנדקס וחברת InStat והמשחקים החלו להיות משודרים בפורטל יאנדקס. שידור. החל מעונת 2020/2021 Sportrecs.com חתמה על הסכם שידור משחקי הליגה מחוץ לרוסיה, בעוד משחקי הליגה ברוסיה נגישים דרך יאנדקס ואתר האינטרנט Sportbox.ru. במרץ 2021 הצטרפה להסכם זכויות השידור חברת הלווין טריקולור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ФНЛ – действительно лучшая лига мира! Отсюда никто не хочет наверх
  2. ^ Интрига года: сколько клубов вылетит из ФНЛ?
  3. ^ "Игорь ЛЕОНТЬЕВ ("Чайка"): ФНЛ - боевая лига, не зря её называют самой лучшей лигой в мире".
  4. ^ Лучшая лига мира. В ФНЛ установили рекорд посещаемости
  5. ^ Президент ФНЛ: «Разделение лиги на зоны противоречит логике»
  6. ^ Тинькофф РПЛ могут переименовать в Высшую лигу или в Лигу России
  7. ^ העונה הופסקה 11 מחזורים טרם סיומה והוחלט כי רק 2 המקומות הראשונים יעפילו לליגת העל.
  8. ^ 1.DIVISION BESUCHERZAHLEN
  9. ^ Посещаемость ФНЛ все хуже и хуже. Что делать?