פרשת שמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg שמיני Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, ט', א' - י"א, מ"ז
מספר פסוקים: 91
תוכן: חטא נדב ואביהו, מאכלות אסורים
מצוות בפרשה
 
עשה לא תעשה
החינוך:
מצוות בדיקת סימני בהמה וחיה, מצוות בדיקת סימני חגבים, דיני טומאת שמונה שרצים, דיני טומאת אוכלים, דיני טומאת נבלה איסור כניסת כהן למקדש בראש פרוע, איסור כניסת כהן למקדש בבגדים קרועים, איסור יציאת כהן מהמקדש בשעת העבודה, איסור כניסה (כהנים?) למקדש שתוי / איסור הוראת הלכה כשהאדם שתוי, איסור אכילת בהמה וחיה שאינם כשרים, איסור אכילת דג שאיננו כשר, איסור אכילת עוף שאיננו כשר, איסור אכילת שרץ הארץ, איסור אכילת רמשי פירות (אפילו שיצאו וחזרו), איסור אכילת כל שרץ שהוא (לרבות – שרץ המים), איסור אכילת שרץ העיפוש
הפטרה
אשכנזים שמואל ב', ו', א'-י"ט
ספרדים שמואל ב', ו', א' - ז', ג'
תימנים ואיטלקים שמואל ב', ו', א' - ז', י"ז
חטאם של נדב ואביהוא

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא. היא תחילה בפרק ט' פסוק א ומסתיימת בפרק י"א פסוק מז. חלקה הראשון של הפרשה עוסק באירועי היום השמיני שאחרי שבעת ימי המילואים, הוא יום חנוכת המשכן.

בשנה פשוטה קוראים את פרשת שמיני בשבת שאחרי חג הפסח. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטא נדב ואביהוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה מתנהל היום שמיני לאחר ימי המילואים כפי שנצטווה משה: אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה; משה ואהרן יוצאים לברך את העם; וה' מתגלה לבני ישראל. ואולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, לוקחים איש מחתתו, שמים עליהן קטורת, ומקריבים אש זרה לפני ה'. מלפני ה' יוצאת אש ואוכלת אותם. אהרן ובניו הנותרים מקבלים הוראות מיוחדות כיצד להתנהג במצב זה, ונאסר עליהם להתאבל. סדר היום ממשיך להתנהל, אך חלה בו אי-הבנה נוספת בין משה ובין אהרן ובניו בעניין אכילת קרבן החטאת.

מאכלות אסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק השני של הפרשה מופיעים דיני מאכלות אסורים, ומפורטים החיות, הבהמות, העופות והדגים האסורים באכילה. בנוסף מופיע פירוט קצר של דיני טומאה וטהרה.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך, שאף בו התרחש אסון דומה כאשר אחד הכהנים, עוזא, נגע בארון הברית ומת במקום. קוראים בספר שמואל ב', מפרק ו' פסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק יט, התימנים בפרק ז' פסוק ג, והאשכנזים בפרק ז' פסוק י"ז.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה. וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים. וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּרָא דָוִד אֶת-ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה'.

ספר שמואל ב', פרק ו', פסוקים ב'-ט'

הפטרת שמיני נקראת רק בשנים פשוטות. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש ואת ההפטרה שלה. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בשמיני[עריכת קוד מקור | עריכה]