מגדניית נדה (ירושלים)

מגדניית נדה
הבניין בו פעלה מגדניית נדה ברחוב עמק רפאים 25 (מצד שמאל, במקום שבו נראה גגון ירוק מבד, הייתה בעבר הכניסה למגדנייה)
הבניין בו פעלה מגדניית נדה ברחוב עמק רפאים 25 (מצד שמאל, במקום שבו נראה גגון ירוק מבד, הייתה בעבר הכניסה למגדנייה)
מידע כללי
סוג קונדיטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת עמק רפאים מס' 25 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1949
תאריך פתיחה רשמי 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק שנות ה־90 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′52″N 35°13′15″E / 31.764538225734°N 35.220709594456°E / 31.764538225734; 35.220709594456
(למפת ירושלים רגילה)
 
מגדניית נדה
מגדניית נדה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגדניית נדה (ירושלים) היא קונדיטוריה שפעלה ברחוב עמק רפאים מס' 25 בירושלים משנת 1949 ועד אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 (כ-45 שנה), ומכרה עוגות בסגנון ובטעם אירופאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדניית נדה נפתחה בשנת 1949 ב"בית מאסו", בניין מפואר המעוטר בעיטורי קרמיקה ארמנית כחולה, שהיה בבעלותו של ערבי שחי בדרום אמריקה (ולכן המבנה לא הוכרז כ"רכוש נטוש" לאחר מלחמת העצמאות). עד 1948 פעלה במקום חנות המעדנים "ספיניס" שבתקופת המנדט הבריטי הייתה חנות מזון יוקרתית לבריטים ולעשירי ירושלים היהודים והערבים. המגדנייה נפתחה על ידי אלכסנדר (אלכס) וילנה (לילי) יליניץ, זוג ניצולי שואה מקרואטיה, שקראו למגדנייה "נדה" (Nada), על שם בתם (משמעות השם בסרבו-קרואטית היא תקווה). לילי יליניץ למדה קונדיטוריה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, בקונדיטוריה בזאגרב. העוגות והחלות של "נדה" היו ברמה גבוהה, במיוחד על רקע הצנע ומדיניות הקיצוב של ראשית ימי המדינה. האופה הראשי, אוטו פיין, למד את מקצועו בווינה, והצליח לאפות מגוון עשיר ואיכותי של עוגות: משטרודל תפוחי עץ ועד לעוגות שוורצוואלד עם קצפת, שוקולד וקרם וניל. תחילה פעלה "נדה" כבית קפה ומגדנייה, בסגנון אירופי של הכנת העוגות ועיצוב המקום. הלקוחות היו בעיקר על בני הקהילה האוסטרו-הונגרית והייקית, דיירי המושבה הגרמנית ושכונות סמוכות, שהתגעגעו לטעמים של מרכז אירופה. הסמיכות לבתי עסק נוספים, כמו: קפה פטר (רח' כרמיה 4) ו"הגריל הרומני של בוקובסקי" (רח' עמק רפאים 43) יצרה לאזור כולו הילה של אירופאיות.

בשנת 1964 רכשו אליעזר ולאה שור את המקום מהבעלים הקודמים, והוזהרו שלא להיכנע לקשיים הכלכליים, שהיו באותם ימים ולא להתפשר על תחליפי מזון זולים יותר. משפחת שור הפעילה את המקום יחד עם הקונדיטור פיין, שהמשיך לעבוד ברוחו של יליניץ, ובמשך 30 השנים הבאות התפרסמה "נדה" כמותג איכות ויוקרה. בין היתר, נאפו שטרודלים של תפוחי עץ ודובדבנים, זאכרטורטה, קרמשניט (עוגת נפוליאון), קרואסונים צרפתיים, קוגלהוף שמרים, פטיפורים (petits fours) ממרציפן ושוקולד וגם חלות שבת.

"נדה" סיפקה עוגות לבתי קפה כמו "קפה אלנו", "קפה עטרה" וקפה טעמון במרכז העיר, וכן לבתי המלון מלון הולילנד ומלון עדן. עם לקוחותיה נמנו גם בית הנשיא, משכן הכנסת ומשרדי הממשלה, וראשי הממשלה גולדה מאיר, יצחק שמיר ויצחק רבין. צילומים של כמה מן האורחים החשובים, עם הקדשות, עיטרו את קירות בית העסק. בשנות ה-70 וה-80 נמנו על הלקוחות גם עשירי בית לחם, שמדי חג המולד היו מזמינים עוגות קרם ומרציפן רבות-קומות, וכן את אנשי או"ם שהטיסו עוגות משדה התעופה עטרות לאירועים חגיגיים שערך האו"ם באותה עת, במקומות כמו ביירות ואלכסנדריה. ברונו קרייסקי, קנצלר אוסטריה בשנים 1970–1983, התפעל מהשטרודל של "נדה" והעיד כי אינו נופל, לטעמו, מזה שבווינה. שמעם של מוצרי "נדה" הגיע עד ולינגטון בירת ניו זילנד, שם נפתחה מגדנייה באותו שם, אשר זכתה בשנת 1987 בתואר "מגדניית השנה".

באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 נסגרה מגדניית "נדה" בעקבות מחלתו של הקונדיטור. במקומה נפתחה מסעדה בשם יוג'ה, שהתמחתה במאכלים אסיאתיים, אך גם היא נסגרה כעבור זמן לא רב. בהמשך פעלו במקום מסעדת הסושי RYU (דרקון ביפנית), חנות של מזון אורגני, ומרכול המתמחה בבשר.

מגדניית נדה (חזית החנות)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008, עמ' 310–311.
  • דורי פינטו, ירח, עם עובד, 2020 (הספר מתאר את חייהם של חמישה מתושבי עמק רפאים במשך יום אחד בשנת 1969. נזכרים בו בהרחבה גם מגדניית נדה ועובדיה, אך היא מוצגת בשם בדוי כ"קונדיטוריה קוך").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]