מחוז יהודה ושומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה ושומרון (מחוז)
נוף מהר גריזים
נוף מהר גריזים
טריטוריה יהודה ושומרון
נפות במחוז 1
ערים במחוז 4
העיר הגדולה מודיעין עילית
שטח 5,878 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 475,481 (2020)
 ‑ צפיפות 63.5 נפש לקמ"ר[1] (2020)
קואורדינטות 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E / 32.105139; 35.189928 
אזור זמן UTC +2

מחוז יהודה ושומרון הוא מינהל מחוז במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. המינהל אחראי על שטחי היישובים היהודיים בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש"[3].

תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[5]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[6]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[7].

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.

חלוקה מוניציפלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות ועדים מקומיים

נתוני אוכלוסייה ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ-441,600 תושבים ישראלים ב-127 יישובים[8]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ-150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים[9]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת 2018. לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ-58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24[10][11].

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2019.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית
ModiinIlit.svg
76,374 4,830 1990 2008
2 ביתר עילית
Coat of arms of Beitar Ilit.svg
59,270 4,920 1988 2001
3 מעלה אדומים
Coat of arms of Maale Adumim.svg
38,155 46,480 1977 1991
4 אריאל
Coat of arms of Ariel.svg
20,540 14,360 1978 1998

מועצות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 גבעת זאב
Givat Zev COA.png
18,420 4,460 1983
2 אפרת
Efrat COA.png
10,806 6,490 1983
3 אורנית
Oranit COA.png
8,955 2,230 1985
4 קרני שומרון
Karnei Shomron COA.png
8,135 7,250 1976
5 אלפי מנשה
Alfei Menashe COA.png
7,952 4,580 1983
6 קריית ארבע
Kiriat Arba COA.png
7,326 4,400 1972
7 בית אל
BeitEL.svg
5,973 1,520 1977
8 בית אריה-עופרים
Beit Aryeh Ofarim COA.png
5,253 2,890 1981
9 קדומים
Kedumim COA.png
4,544 2,280 1975
10 הר אדר
Har Adar COA.svg
4,088 990 1986
11 עמנואל
Immanuel COA.png
3,906 5,040 1983
12 אלקנה
Elkana COA.png
3,838 1,190 1977
13 מעלה אפרים
Maale Efraim COA.png
1,260 5,600 1978

מועצות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שנת הקמה
1 מטה בנימין
LogoMateBinyamin.jpg
69,305 1980
2 שומרון
Shomron Regional Council.JPG
45,808 1979
3 גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון.jpg
24,399 1980
4 הר חברון
Symbol of Har Hebron.svg
9,234 1982
5 בקעת הירדן
Bik'at HaYarden Regional Council COA.svg
5,446 1979
6 מגילות
Megilot Regional Council New Logo 2014.svg
1,827 1981

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוז יהודה ושומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
  2. ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
  3. ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
  4. ^ משרד האוצר
  5. ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
  6. ^ דוגמה: שירן זליגמן, ‏תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
  7. ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
  8. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  9. ^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
  10. ^ ילדים 0-17, צעירים 18-24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
  11. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס