מחוז יהודה ושומרון

יהודה ושומרון (מחוז)

מדינה
נפות במחוז	1
ערים במחוז	4
בירת המחוז	אריאל[דרוש מקור]
העיר הגדולה	מודיעין עילית
שטח	5,878 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	463,353 (2019)
‑ צפיפות	63.5 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות	32°06′19″N 35°11′24″E
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת מפת יהודה ושומרון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון" ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".

תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי של צה"ל.

היסטוריה

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים. במחוז רשומים 463,353 תושבים ישראלים נכון לסוף שנת 2019, והעיר הגדולה בו היא מודיעין עילית שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת 2018.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור.

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית^{[דרוש מקור]}, כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.

חלוקה מוניציפלית

ערים	מועצות מקומיות	מועצות אזוריות	ועדים מקומיים
אריאל ביתר עילית מעלה אדומים מודיעין עילית	אורנית אלפי מנשה אלקנה אפרת בית אל בית אריה גבעת זאב הר אדר מעלה אפרים עמנואל קרני שומרון קדומים קריית ארבע	שומרון מגילות מטה בנימין גוש עציון הר חברון בקעת הירדן	היישוב היהודי בחברון

נתוני אוכלוסייה ושטח

הערה: נתוני האוכלוסייה בערים ובמועצות המקומיות נכונים לשנת 2018.

ערים

מספר	שם העיר	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה	שנת הכרזה כעיר
1	מודיעין עילית	73,080	4,830	1990	2008
2	ביתר עילית	56,746	4,920	1988	2001
3	מעלה אדומים	38,193	46,480	1977	1991
4	אריאל	20,456	14,360	1978	1998

מועצות מקומיות

מספר	שם העיר	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה
1	גבעת זאב	17,922	4,460	1983
2	אפרת	10,088	6,490	1983
6	אורנית	8,807	2,230	1985
4	אלפי מנשה	7,865	4,580	1983
5	קרני שומרון	7,713	7,250	1976
3	קריית ארבע	7,323	4,400	1972
7	בית אל	6,042	1,520	1977
8	בית אריה-עופרים	5,139	2,890	1981
9	קדומים	4,596	2,280	1975
11	הר אדר	4,056	990	1986
10	אלקנה	3,812	1,190	1977
12	עמנואל	3,693	5,040	1983
13	מעלה אפרים	1,241	5,600	1978

מועצות אזוריות

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2017.

מספר	שם המועצה	מספר תושבים	שנת הקמה
1	שומרון	41,100	1979
2	מגילות	1,600	1981
3	מטה בנימין	65,400	1980
4	גוש עציון	23,500	1980
5	הר חברון	8,300	1982
6	בקעת הירדן	4,900	1979

ראו גם

• המנהל האזרחי
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים
• יהודה והשומרון וחבל עזה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחוז יהודה ושומרון בוויקישיתוף