סלאז'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מחוז סלאז')
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
סלאז' (מחוז)
Judeţul Sălaj
RO Județul Sălaj COA.svg
סמל המחוז
סמל סלאז'
מדינה רומניהרומניה  רומניה
בירת המחוז זלאו
שטח 3.864 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 217.895 (2011)
 ‑ צפיפות 56.4 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 47°12′N 23°03′E / 47.2°N 23.05°E / 47.2; 23.05 קואורדינטות: 47°12′N 23°03′E / 47.2°N 23.05°E / 47.2; 23.05 
אזור זמן UTC +2
http://www.prefecturasalaj.ro
לחצו כדי להקטין חזרה
טימיש קרש-סברין מחדינצי חונדוארה אלבה סיביו בראשוב קובסנה ורנצ'אה גאלאץ גורז' ולצ'ה ארג'ש דמבוביצה פרחובה בוזאו בראילה טולצ'ה דולז' אולט טלאורמן ג'יורג'יו בוקרשט אילפוב יאלומיצה קלראש קונסטנצה ארד ביהור קלוז' סלאז' סאטו מארה מרמורש ביסטריצה-נסאוד מורש חרגיטה סוצ'אבה בוטושאן ניאמץ יאשי בקאו וסלוי סרביה בולגריה הונגריה אוקראינה מולדובהSalaj in Romania.svg
אודות התמונה

סלאז'רומנית: Judeţul Sălaj) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, בחבל טרנסילבניה וקרישאנה (או פרטיום לשעבר). בירת המחוז היא העיר זלאו שטח המחוז הוא 3,864,4 קמ"ר (1.6% משטח רומניה) מחוז סלאז' גובל בצפון במחוזות סאטו מארה ומרמורש, במערב ודרום-מערב במחוז ביהור ובדרום, דרום-מזרח ומזרח במחוז קלוז'

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם ברומנית של המחוז ושל האזור ההיסטורי "סלאז'" מקורו בשמו ההונגרי – סילאג' (Szilágy), שמובנו "עמק הבוקיצות" – הוא מורכב מהמילים ההונגריות:"סיל" (szil) = בוקיצה ו"אג'" (ágy) = מיטה, אפיק. [1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור יושב על ידי בני אדם מתקופות מאוד מוקדמות. כאן, במויגרד נתגלה מטמון הזהב המסיבי העתיק ביותר ברומניה, שמשקלו 780 גרם. הוא שרד מהתקופה הנאוליתית וכולל פסלי אלים אנתרופומורפים, סמלי הפוריות. נתגלו בכל המחוז שרידי יישובים דאקים, בסך הכל 14 מטמוני מטבעות וקישוטי כסף דאקיים. דרך המחוז עבר בימי קדם מסלול מסחר הידוע בדם "דרך המלח" ,דרכו הובל מלח מעומק טרנסילבניה ועד למרכז אירופה. יישוב דאקי חשוב נמצא במויגרד (בימי קדם - פורוליסום), ששכן על גבעת מויגרד או מגורה מויגראדולוי. הוא מוזכר על ידי קלאודיוס תלמי בספרו "גאוגרפיה".

אחרי הכיבוש הרומי והתארגנות הפרובינקיה הרומית דאקיה הרומאים קבעו על ההר מסש את ה"לימס" -הגבול - הצפון-מזרחי של האימפריה. לימס זה הפריד את שטחי הפרובינקיה דאקיה ומהאזור שנותר לא כבוש, של דאקים החופשיים. היו קסטרי אומרים גם ביישובים בוצ'ום, רומיטה (קרטינאי), טיהאו, סוטורו (אופטטיאנה) ורומנאש (לארגינה).

הכרוניקות הביזנטיות וכרוניקת "גסטה הונגרורום" (מעשי ההונגרים) של אנונימוס מזכירים לראשונה את נוכחות הרומנים (ואלכים) במקומות אלה, את הישויות המדיניות שלהם (הוויבודויות של ג'לו ומנומורוט) וגם מתעדים לראשונה את קיום היישוב זילוק או זלאו.

ההיסטוריה של המחוז חופפת את זו של אזור פרטיום וטרנסילבניה.

בימי הביניים דרך שטחו של המחוז של ימינו, עברו כמה מדרכי המסחר החשובות שחיברו את מרכז טרנסילבניה עם מערב אירופה:"דרך המלח" ו"דרך הסוחרים". כאן הוקמו גם ביצורים ראשונים להגנת טרנסילבניה.

בתקופה המודרנית כמה מנציגיהם החשובים של האוכלוסייה הרומנית - סימיון ברנוציו, אלכסנדרו פאפיו אילריאן, גאורגה פופ דה בסשט ויוליו מאניו היו ילידי המקום.

בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1876 הוקם לראשונה מחוז - "רוזנות" בשם סילאג' מאיחוד המחוזות קראסנה (שבירתו הייתה סובצ'טאטה ואחר כך שימלאול סילבאניי) ומרכז סולנוק (שבירתו הייתה זלאו) והוספת שטחים מהמחוזות דובוקה ואגרג'. בשנת 1910 שטח המחוז סילאג' היה 3815 קמ"ר ובירתו הייתה זלאו (בהונגרית - זילה). בשנת 1919 המחוז עבר בפועל לשליטת רומניה, מ-1920 גם מבחינה חוקית בהתאם להסכם השלום בטריאנון. תכתיב וינה משנת 1940 החזיר אותו לשליטת הונגריה של הורטי בערך באותם הגבולות. בעקבות מלחמת העולם השנייה הוחזר לרומניה. בימי השלטון הקומוניסטי אחרי המלחמה המחוז חולק בין אזורים יותר גדולים -בעיקר קרישאנה קלוז' המחוז סלאז' שהוקם מחדש על ידי שלטונות רומניה הקומוניסטית בשנת 1966 כולל את מרבית השטח של המחוז סילאג' הישן, להוציא כמה שטחים בצפון-מערב בנכללו למחוז סאטו מארה ובצפון מזרח - שנכללו למחוז מרמורש.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז סלאז' נמצא באזור התפר בין הרי הקרפטים המזרחיים והרי הקרפטים המערביים הרומנים, אזור הנקרא "הרמה הסומשית" (ברומנית - Platforma Someșană "פלטפורמה סומשאנה") לפי שם הנהר סומש (בהונגרית -סמוש) מבחינת נופים, המחוז הוא אזור של גבעות ובקעות לאורך לאורך הנהרות אלמש, אגריז', סומש, קרסנה וברקאו. בדרום-מערב קיימים גם הרים - שני הענפים הצפוניים של הקרפטים המערביים הרומנים עם הרכס מסש ופסגת מגורה פריאי (Măgura Priei) (996 מ') ורכס פלופיש עם פסגת מגורה מארה' (Măgura Mare) (918 מ'). הבקעות מפוזרות ברחבי המחוז והינן אזורים חלקאיים שבהם מתרכזים יישובים רבים.

הידרוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהרות מפוזרים באופן אחיד על כל שטח המחוז, עם מעט אגמים טבעיים. לעומת זאת מתהווים יותר ויותר תכופות אגמים מלאכותיים. הנהרות החשובים של המחוז הם סומש, קרסנה, בקראו (Barcău), אלמש, אגריז' וסלאז'. במחוז נמצא גם מאגר המים של הסכר ורשולץ על נהר קרסנה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוז ניתן בהשפעתם הישירה של מסות האוויר מן המערב. האקלים השולט הוא ממוזג יבשתי. תנועות מסות האוויר בגבהים, הנוף באמצעות צורותיו וגובהו, יוצרים הבדלים אקלימיים בין מערב המחוז ולמזרחו, ומצד שני, בין היחידות הגאו-מורופולגיות. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין 8-9 °C בחלקו הגדול של המחוז, כשהיוצא מן הכלל הוא בהרי מסש ופלופיש, וכן בגבעות הגבוהות סימישנה-גרבואו, שבהם הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין 6-8 °C. המשקעים הממוצעים השנתיים מונים 600-800 מילימטרים. הערכים הגבוהים ביותר במחוז הושגו בהרי מסש ופלופיש, ופחות מכך בבקעת אלמש - אגריז' ובעמק הסומש.

הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצומח במחוז עתיר יערות נשירים - יערות אשורים ואלונים יישובים, הכוללים בתוכם עצי אשור, עצי Carpinus, אלונים יישובים, עצי אלון,אלונים שסועים, תרזות, עצי מילה, עצי דולב הרריים, בוקיצות.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה אתנית של המחוז סלאז'

במפקד האוכלוסין משנת 2011 אוכלוסיית המחוז סלאז' מנתה 224,384 תושבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Iorgu Iordan: Toponimia românească, p. 104

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Iorgu Iordan עמוד 104