גד ליאור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
ליאור, שנחשב כ"[[סקופ]]ר", הוכתר כעיתונאי מצטיין לשנת 2009{{מקור}}. כמו כן בראשית 2010 הוענק לו פרס התקשורת הכלכלית של "[[האגודה לזכות הציבור לדעת]]" [http://b.walla.co.il/item/1634539].
ליאור, שנחשב כ"[[סקופ]]ר", הוכתר כעיתונאי מצטיין לשנת 2009{{מקור}}. כמו כן בראשית 2010 הוענק לו פרס התקשורת הכלכלית של "[[האגודה לזכות הציבור לדעת]]" [http://b.walla.co.il/item/1634539].


הוא נשוי ואב לשלושה ומתגורר ב[[מבשרת ציון]].
הוא נשוי ואב לשלושה ומתגורר ב[[מבשרת ציון]], בנו אילן ליאור שירת ב[[גלי צה"ל]] וכיום כתב ב"[[הארץ]]".


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־09:27, 11 במאי 2015

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

גד ליאור (נולד ליכטנשטיין, אפריל 1953) הוא עיתונאי ישראלי, מבכירי העיתונאים הכלכליים בישראל, ראש מערכת ידיעות אחרונות בירושלים.

ליאור נולד בירושלים. הוא החל את דרכו העיתונאית בעיתוני נוער, אולם בגיל 16 כבר עבד במעריב וסיקר תחרויות ספורט. בהיותו בן 18 סיקר את ועדת עציוני לבדיקת השחיתויות בכדורגל בישראל.

כמי שנולד למשפחה מגרמניה שכל ענפיה נספו, הוא חרת על דגלו את קידום יחסי התרבות וההבנה בין ישראלים וגרמנים, כשהַחל משנות השישים נמנה עם מקימי התנועה שהייתה לחלוצה בחילופי-הנוער עם גרמניה. פועלו זה ניבט בהמשך דרך שותפות בכינונה של אגודת הידידות הצעירה ישראל-גרמניה ב-1987, שבמסגרתה מתקיימים חילופי משלחות חינוכיות, קבוצות השתלמות וסטודנטים בין המדינות, כשתחת שרביטו של ליאור מתקיימות הרצאות לקבוצות נוער אורחות, עיתונאים ומתנדבים.

לאחר שירות קרבי בחיל התותחנים, חזר ליאור לעסוק בכתיבה עיתונאית ועד סוף שנות השבעים שימש ככתב סוכנות עתי"ם ו"מעריב", וחקר במשך שנתיים לצד פרופסור דן כספי את התהוות המקומונים בערים בישראל. בד בבד, ב-1979, החל לשמש כמרצה בנושאי תקשורת ותקשורת המונים במספר מוסדות בארץ, וייסד את הקורס "תקשורת כלכלית" באוניברסיטה הפתוחה שם הוא מלמד עד היום.

ל"ידיעות אחרונות" הגיע בשנת 1979 והיה כתב לענייני פלילים ובהמשך כתב מדיני. הוא נכנס בעובי הקורה של סיקור מהלכי הכלכלה המוסדית והשלטונית, ומקץ עשור מונה ככתב הכלכלי הראשי של העיתון. במקביל נהיה ליו"ר תא הכתבים הכלכליים באגודת העיתונאים בבירה. תחת ידיעות אחרונות היה ליאור לעיתונאי הישראלי הראשון שנכנס לארצות שעד אז אסור היה להיכנס אליהן, כערב הסעודית ואיחוד האמירויות. מאז 1995 הוא משמש כראש המערכת הירושלמית של העיתון, וחולק עם סבר פלוצקר את כתיבת מאמרי המערכת במגזין "ממון".

בין פרסומיו, עריכת הספר "דיר בלאק, לוסי!" (הוצאת "גשרים"), ומגזין המנהלים "OpenU" של האוניברסיטה הפתוחה; כתב ופרסם את הלקסיקון לאירועי כלכלת ישראל ב-60 שנותיה, בהוצאת מיקסם, וראיונות בלעדיים, בין היתר עם חוסיין, מלך ירדן וגולדה מאיר.

ליאור, שנחשב כ"סקופר", הוכתר כעיתונאי מצטיין לשנת 2009[דרוש מקור]. כמו כן בראשית 2010 הוענק לו פרס התקשורת הכלכלית של "האגודה לזכות הציבור לדעת" [1].

הוא נשוי ואב לשלושה ומתגורר במבשרת ציון, בנו אילן ליאור שירת בגלי צה"ל וכיום כתב ב"הארץ".

קישורים חיצוניים