עולם חדש מופלא

עטיפת הספר בגרסה האנגלית

עולם חדש מופלא (באנגלית: Brave New World) הוא רומן דיסטופי שנכתב בידי אלדוס האקסלי בשנת 1932. זהו רומן עתידני שצופה התפתחויות בטכנולוגיית הרבייה, השבחת הגזע והשליטה המנטלית, ששילובן מוביל לשינוי מהותי בחברה. זהו הרומן המפורסם ביותר של האקסלי ויש הטוענים שהוא הנועז שבספריו.

עלילה

בחברה העתידנית שיצר האקסלי, אנשים נוצקים לתוך חברת קאסטות קונפורמית, שאמצעי האכיפה בה הם כימיים. קבוצות של ילדים זהים, מהונדסים במעבדות פוריות, וכדי לשלוט באינטליגנציה ובהתפתחות הפיזית של העוברים, מונעים מהם חמצן ומשפיעים על התפתחותם באמצעים כימיים.

מעמד ה"אלפא" הוא האינטליגנטי ביותר, ה"בטא" קצת פחות, וכן הלאה עד למעמד "אפסילון" שנוצר מלכתחילה עם לקות מנטלית חמורה ומיועד לבצע את המטלות הטכניות והמשעממות ביותר מבלי להתלונן. למעשה, אנשים נולדים אפוא על מנת למלא את עבודתם, בניגוד למצב כיום שבו משרות נוצרות עבור בני אדם.

מהלידה מקנים לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הכדאי ביותר מבין המעמדות האחרים, וזאת על ידי השמעת אמרות מוקלטות החוזרות על עצמן בזמן שנת הילדים הצעירים, וכן באמצעות חינוך תואם. בספר נטען כי כלי זה (חינוך על ידי דיבור אל אדם ישן) יעיל רק בתנאי שהאמרות המוקלטות יעסקו במוסר ולא במדע. לכן, כל האמרות עוסקות במוסר האישי והחברתי שהילד עומד להיכנס אליו. אמצעי נוסף של עיצוב האדם הוא התניה המבוצעת מגיל רך מאד: למשל, תינוקות מהמעמדות הנמוכים מקבלים מכות חשמל כאשר הם מתקרבים לספרים, כדי להבטיח שבבגרותם יתרחקו מהם.

רוב הנשים הן עקרות, ומיעוט מבנות מעמד ה"אלפא" הן פוריות אף על פי שהריון לא בא בחשבון ומילים כגון "אמא" או "אבא" נחשבות לגסות. הרבייה והחינוך הם באחריות המדינה, וזו מצידה מעודדת קיום יחסי מין לצורך הנאה בלבד וריבוי בני זוג. כל זה כאשר מוסד הנישואין איננו קיים, אלא כמילה גסה. כל אי־שביעות רצון שנשארת אצל האזרחים למרות תהליך ההתניה, מטופלת באמצעות סם אנטי־דיכאוני, נטול כל תופעות לוואי, בשם "סוֹמָא", המחולק להמונים בעידוד הממשל, כלול בתוך מאכלים, ומשמש כגז להשתלטות במקרים המועטים של מרד המעמדות הנמוכים.

כדי להדגיש את פגמיה של החברה, מכניס האקסלי את הדמות ג'ון, פרא המגיע מחוץ לעולם החדש והמופלא ומקבל הלם תרבותי. ג'ון גדל בשמורה של שבט אינדיאני, השומר התנהגות ואמונות "פרימיטיביות".

אנשי החברה נראים כשמחים ומצהירים שהם באופן כללי מאושרים, אך הפרא ג'ון חושב שאושר זה מלאכותי וחסר־רגש הוא. לדעתו כאב וצער הם חלק בלתי נפרד של החיים, ומבלי שניתן לקבל פרספקטיבה באמצעותם, השמחה הופכת לחסרת משמעות. מוסטפא מונד, אחד מעשרת בעלי הדרגה הבכירה בעולם, יודע שאושר זה הוא אושר מזויף אשר קיים אצל אנשים מחוסר ברירה, חוסר ידיעה וסלידה הננטעת בהם מהשונה, אך בניגוד לג'ון, אשר מאמין שחוסר יעילות הוא מחיר מועט לשלם בעד דעת וחופש, מוסטפא מאמין שהיעילות היא מה שקובעת. זהו המאבק של המטרה כנגד הדרך, או בצורה המוכרת יותר – האם המטרה מקדשת את האמצעים. דעתו של האקסלי בעניין ברורה.

כותרת הספר היא ציטוט מתוך דבריה של מירנדה במערכה החמישית של הסופה של ויליאם שייקספיר, כאשר היא מתאחדת בשמחה חזרה עם משפחתה. בספר, ג'ון הפרא הוא מעריץ של שייקספיר ונוהג לצטטו במהלך הספר מספר רב של פעמים. אך כמובן, יצירותיו של שייקספיר עוסקות בנושאים שהחברה בעולם החדש והמופלא לא עוסקת בהם, כגון נישואין, משפחה, חיי אהבה, סבל ועוד. מסיבות אלו, יצירותיו של שייקספיר כמו גם רוב יצירותיו של המין האנושי אי פעם הוחרמו ואינן מוכרות לציבור הרחב.

הספר מעלה ביקורת חברתית בנושאים רבים, ביניהם ייצור באמצעות פסי ייצור כמשפיל, ממשל עולמי ריכוזי והניסיון לשלוט במחשבות ובהתנהגות של אנשים באמצעים מדעיים. כמו כן מבקר האקסלי בספרו את הנרי פורד, זיגמונד פרויד, הכנסייה האנגליקנית, תומאס מלתוס, ועיתון ה"דיילי מירור".

כשם ש־1984 של ג'ורג' אורוול הוא ביקורת על הקומוניזם במסווה של סיפור עתידני, כן עולם חדש מופלא הוא ביקורת על הקפיטליזם, בעיקר על אורח החיים האמריקאי, המקדש את הנהנתנות, החומרנות והאנוכיות. כדברי מנהל ה"מדגרה" בראשית הספר: "כיום התרבות משועבדת לתעשייה".

איש החינוך והתקשורת ניל פוסטמן טען בספרו בידור עד מוות כי חזונו הקודר של האקסלי התגשם, כאשר הטלוויזיה ממלאת את מקום ה"סומא" כסם להמונים, שרוצים עוד בידור, אושר ואדישות. נבואה אחרת מהספר שהתגשמה, היא השימוש ההמוני בסמים. יש להדגיש שבספר אחר של אקסלי, "האי", הוא דווקא מתאר בנימה אוהדת חברה דמיונית שבה הסמים הם חלק משגרת היומיום.

ב-1958 פרסם האקסלי ספר עיון בשם Brave New World Revisited, בו הוא בוחן את הכוחות החברתיים והפוליטיים שעשויים להביא יום אחד לדיסטופיה הדומה לזו ש"בעולם חדש מופלא".

תרגום לעברית

• 1985 - תרגום: מאיר ויזלטיר, הוצאת זמורה ביתן.
• 2008 - תרגום: מאיר ויזלטיר, כנרת זמורה-ביתן דביר, עם מבוא מאת מרגרט אטווד המשווה בין השאר את הספר ל-1984.

אִסוּר

הספר נכנס לרשימת הספרים האסורים במספר מדינות בטענה שעשוי לגרום להפרעות נפשיות ונוגד את הדת.

• 1932 - נאסר והוחרם באירלנד
• 1967 - נאסר והוחרם בהודו

קישורים חיצוניים

• Brave New World דיון על הספר (באנגלית)
• Brave New World הספר כולו (באנגלית)
• עולם חדש מופלא פרק ראשון בתרגומו החדש של מאיר ויזלטיר
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרגרט אטווד, עולם חדש מופלא: דיסטופיה רלוונטית מאי פעם, באתר nrg‏, 19 ביוני 2008, הקדמה למהדורה חדשה של הספר
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
  פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מתי שמואלוף, עד עולם אחכה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008