ביל קוסבי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:פרופילי מוזיקאים בקישורים חיצוניים (דיון)
מ ניקוי קוד, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2: שורה 2:
|שם=ביל קוסבי
|שם=ביל קוסבי
|שם בשפת המקור=Bill Cosby
|שם בשפת המקור=Bill Cosby
|תמונה=[[קובץ:2011_Bill_Cosby.jpg|210px]]
|תמונה=[[קובץ:2011_Bill_Cosby.jpg|210px|ביל קוסבי, 2011]]
|כיתוב=ביל קוסבי, [[2011]]
|כיתוב=ביל קוסבי, [[2011]]
|שם במה=
|סוגה מועדפת=
|תאריך לידה=[[12 ביולי]] [[1937]]
|תאריך לידה=[[12 ביולי]] [[1937]]
|מקום לידה=[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]], [[ארצות הברית]]
|מקום לידה=[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]], [[ארצות הברית]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|שנות הפעילות=1962 – 2015
|שנות הפעילות=1962 – 2015
|פרסים=
|דמות=
|בכורה=
|שפה מועדפת=
|עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים=
|אתר אינטרנט=[http://www.billcosby.com www.billcosby.com]
|אתר אינטרנט=[http://www.billcosby.com www.billcosby.com]
|קישור=0001070
|קישור=0001070
שורה 25: שורה 16:
ביל קוסבי נולד ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]] לאם מטפלת ולאב שהצטרף ל[[חיל הים האמריקני]] כשביל היה בן 8. ביל, שהיה האח הבכור, היה אחראי על שני אחיו הקטנים, ריצ'רד וקארל (להם היה אח צעיר נוסף שמת מ[[שיגרון]]). למרות שאמו עבדה יותר מעשר שעות ביום, ואביו שירת בצבא, משפחתו נאלצה למכור את ביתה עקב קשיים כלכליים, ולעבור לבית קטן בצפון פילדלפיה. למרות שהאזור היה קשה מבחינה חברתית, אמו של קוסבי הטיפה לו ולאחיו מסרים של שלום והקריאה להם מה[[תנ"ך]] ומספריו של [[מרק טוויין]].
ביל קוסבי נולד ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]] לאם מטפלת ולאב שהצטרף ל[[חיל הים האמריקני]] כשביל היה בן 8. ביל, שהיה האח הבכור, היה אחראי על שני אחיו הקטנים, ריצ'רד וקארל (להם היה אח צעיר נוסף שמת מ[[שיגרון]]). למרות שאמו עבדה יותר מעשר שעות ביום, ואביו שירת בצבא, משפחתו נאלצה למכור את ביתה עקב קשיים כלכליים, ולעבור לבית קטן בצפון פילדלפיה. למרות שהאזור היה קשה מבחינה חברתית, אמו של קוסבי הטיפה לו ולאחיו מסרים של שלום והקריאה להם מה[[תנ"ך]] ומספריו של [[מרק טוויין]].


בבית הספר קוסבי היה אתלט מצטיין, קפטן נבחרת ה[[כדורסל]] ונשיא ועד הכיתה. מורים רבים הבחינו כי למרות היותו [[אינטליגנציה|אינטליגנטי]], לא הייתה לו חיבה יתרה ללימודים, והיה עסוק בליצנות בזמן שחבריו למדו. בהגיעו לחטיבת הביניים נרשם לנבחרות ה[[כדורסל]], ה[[פוטבול]], ה[[בייסבול]] וה[[ריצה (ספורט)|ריצה]]. עובדה זו הקשתה עליו ללמוד, גם עקב עבודותיו לפני ואחרי בית הספר בצחצוח נעליים, סידור סחורה, ומכירת סחורות למיניהן. בתיכון עבר קוסבי לבית ספר קרוב יותר לבית אך לא עבר את כיתה י'. בנשרו מבית הספר החל לעבוד אצל [[סנדלר]], ובהגיעו לגיל 18 הצטרף ל[[צי ארצות הברית]], שם שירת ב[[בסיס קוונטיקו]], בבסיס ב[[ניופאונדלנד ולברדור]] וב[[המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד|בית החולים הצבאי של הצי]] ב[[מרילנד]]. בשירותו הצבאי טיפל בפצועים במצב קשה ששבו מ[[מלחמת קוריאה]], ואז הבין את הצורך בחינוך. כשעזב את הצבא, סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל מלגה ל[[אוניברסיטת טמפל]] ב[[פילדלפיה]], שם היה חבר בנבחרת הריצה והיה מגן ימני בנבחרת הפוטבול. למרות זאת, עדיין היה עסוק בליצנות. בזמן לימודיו למד להיות ברמן בבר מקומי, שם גם גילה את כישרון המשחק שלו. הוא השלים את התואר רק ב-[[1971]].
בבית הספר קוסבי היה אתלט מצטיין, קפטן נבחרת ה[[כדורסל]] ונשיא ועד הכיתה. מורים רבים הבחינו כי למרות היותו [[אינטליגנציה|אינטליגנטי]], לא הייתה לו חיבה יתרה ללימודים, והיה עסוק בליצנות בזמן שחבריו למדו. בהגיעו לחטיבת הביניים נרשם לנבחרות הכדורסל, ה[[פוטבול]], ה[[בייסבול]] וה[[ריצה (ספורט)|ריצה]]. עובדה זו הקשתה עליו ללמוד, גם עקב עבודותיו לפני ואחרי בית הספר בצחצוח נעליים, סידור סחורה, ומכירת סחורות למיניהן. בתיכון עבר קוסבי לבית ספר קרוב יותר לבית אך לא עבר את כיתה י'. בנשרו מבית הספר החל לעבוד אצל [[סנדלר]], ובהגיעו לגיל 18 הצטרף ל[[צי ארצות הברית]], שם שירת ב[[בסיס קוונטיקו]], בבסיס ב[[ניופאונדלנד ולברדור]] וב[[המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד|בית החולים הצבאי של הצי]] ב[[מרילנד]]. בשירותו הצבאי טיפל בפצועים במצב קשה ששבו מ[[מלחמת קוריאה]], ואז הבין את הצורך בחינוך. כשעזב את הצבא, סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל מלגה ל[[אוניברסיטת טמפל]] ב[[פילדלפיה]], שם היה חבר בנבחרת הריצה והיה מגן ימני בנבחרת הפוטבול. למרות זאת, עדיין היה עסוק בליצנות. בזמן לימודיו למד להיות ברמן בבר מקומי, שם גם גילה את כישרון המשחק שלו. הוא השלים את התואר רק ב-[[1971]].


===קריירה===
===קריירה===
שורה 60: שורה 51:
בינואר 2000 השחקנית לאשל קובינגטון, אשר באותה העת הייתה בת 20, ואשר גילמה מלצרית בסיטקום "קוסבי", טענה שקוסבי תקף אותה מינית. במשרד התובע המחוזי כי לא בוצע פשע. בינואר 2004, אנדריאה קונסטאנד, עובדת לשעבר ב[[אוניברסיטת טמפל]], טענה שקוסבי [[סם האונס|סימם]] אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. בפברואר 2005 קבע התובע המחוזי של מחוז מונטגומרי כי לא יוגשו כתבי אישום, משום שאין מספיק ראיות אמינות וקבילות. קונסטאנד הגישה תביעה אזרחית נגד קוסבי במרץ 2005. פרשה זו הסתיימה בנובמבר 2006 כאשר הושג הסכם פשרה בין הצדדים מחוץ לבית המשפט. בפברואר 2005 טענה עורכת הדין תמרה לוסיאר גרין כי במהלך שנות ה-70 קוסבי סימם אותה, ולאחר מכן תקף אותה מינית. עורך דינו של קוסבי טען מנגד כי קוסבי לא מכיר את גרין, וכי האירועים לא התרחשו מעולם.
בינואר 2000 השחקנית לאשל קובינגטון, אשר באותה העת הייתה בת 20, ואשר גילמה מלצרית בסיטקום "קוסבי", טענה שקוסבי תקף אותה מינית. במשרד התובע המחוזי כי לא בוצע פשע. בינואר 2004, אנדריאה קונסטאנד, עובדת לשעבר ב[[אוניברסיטת טמפל]], טענה שקוסבי [[סם האונס|סימם]] אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. בפברואר 2005 קבע התובע המחוזי של מחוז מונטגומרי כי לא יוגשו כתבי אישום, משום שאין מספיק ראיות אמינות וקבילות. קונסטאנד הגישה תביעה אזרחית נגד קוסבי במרץ 2005. פרשה זו הסתיימה בנובמבר 2006 כאשר הושג הסכם פשרה בין הצדדים מחוץ לבית המשפט. בפברואר 2005 טענה עורכת הדין תמרה לוסיאר גרין כי במהלך שנות ה-70 קוסבי סימם אותה, ולאחר מכן תקף אותה מינית. עורך דינו של קוסבי טען מנגד כי קוסבי לא מכיר את גרין, וכי האירועים לא התרחשו מעולם.


בנובמבר 2014 העיתונאית [[ג'ואן תרשיס]], הדוגמנית [[ג'ניס דיקינסון]], השחקנית [[לואיזה מוריץ]], קרלה פריגנו (אשתו של השחקן [[לו פריגנו]]), האחות תרזה סרגניס, שפנפנות [[פלייבוי]] לשעבר ויקטוריה ולנטינו ושריתה באטרפילד, השחקנית [[מישל הרד]], ו-11 נשים נוספות טענו בתקשורת כי בשנים 1965 - 2004 קוסבי סימם אותן ולאחר מכן תקף אותן מינית או [[אונס|אנס]] אותן.{{הערה|{{הארץ|רותה קופפר|שתי נשים הטוענות כי ביל קוסבי אנס אותן מתראיינות|1.2243907|13 בפברואר 2014}}{{ש}}{{ynet||ג'ניס דיקנסון: "ביל קוסבי אנס גם אותי"|4593642|19 בנובמבר 2014}}}} בתגובה לטענות ציין עורך דינו של קוסבי כי גרסתה הנוכחית של דיקינסון שונה מהאופן שבו היא תיארה במקור את האירוע, ופרסם כי קוסבי אינו מתכוון להגיב על ההאשמות. בהמשך פרסם עורך דינו של קוסבי הצהרה נוספת, שבה נאמר כי הטענות נגד קוסבי אינן מבוססות. בעקבות הטענות החליטו רשת [[NBC]] וחברת [[נטפליקס]] לבטל תוכניות מתוכננות בהשתתפותו ב-2014{{הערה|{{ynet||רשת NBC מבטלת את תוכניתו של קוסבי|4593972|19 בנובמבר 2014}}}}.
בנובמבר 2014 העיתונאית [[ג'ואן תרשיס]], הדוגמנית [[ג'ניס דיקינסון]], השחקנית [[לואיזה מוריץ]], קרלה פריגנו (אשתו של השחקן [[לו פריגנו]]), האחות תרזה סרגניס, שפנפנות [[פלייבוי]] לשעבר ויקטוריה ולנטינו ושריתה באטרפילד, השחקנית [[מישל הרד]], ו-11 נשים נוספות טענו בתקשורת כי בשנים 1965 - 2004 קוסבי סימם אותן ולאחר מכן תקף אותן מינית או [[אונס|אנס]] אותן.{{הערה|{{הארץ|רותה קופפר|שתי נשים הטוענות כי ביל קוסבי אנס אותן מתראיינות|1.2243907|13 בפברואר 2014}}{{ש}}{{ynet||ג'ניס דיקנסון: "ביל קוסבי אנס גם אותי"|4593642|19 בנובמבר 2014}}}} בתגובה לטענות ציין עורך דינו של קוסבי כי גרסתה הנוכחית של דיקינסון שונה מהאופן שבו היא תיארה במקור את האירוע, ופרסם כי קוסבי אינו מתכוון להגיב על ההאשמות. בהמשך פרסם עורך דינו של קוסבי הצהרה נוספת, שבה נאמר כי הטענות נגד קוסבי אינן מבוססות. בעקבות הטענות החליטו רשת [[NBC]] וחברת [[נטפליקס]] לבטל תוכניות מתוכננות בהשתתפותו ב-2014.{{הערה|{{ynet||רשת NBC מבטלת את תוכניתו של קוסבי|4593972|19 בנובמבר 2014}}}}


בדצמבר 2014 הגישה ג'ודי הות' תביעה משפטית נגד קוסבי בטענת שתקף אותה מינית ב-1974 בזמן שהשניים שהו ב[[אחוזת פלייבוי]], כאשר באותה העת היא הייתה בת 15. באותו החודש הדוגמנית בוורלי ג'ונסון טענה במאמר שפורסם במגזין Vanity Fair כי קוסבי סימם אותה ואנס אותה לאחר מכן במהלך אודישן בשנת 1986, וכי היא מכירה נשים נוספות שהותקפו על ידיו. בינואר 2015 סינדרה לאד טענה כי במהלך 1969 קוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. במאי 2015 לילי ברנרד חשפה כי ביל קוסבי תקף אותה מינית ב-1992. מאחר שאין חוק התיישנות על מקרי אונס, ברנרד קיוותה כי ניתן יהיה להגיש נגד קוסבי כתב אישום.
בדצמבר 2014 הגישה ג'ודי הות' תביעה משפטית נגד קוסבי בטענת שתקף אותה מינית ב-1974 בזמן שהשניים שהו ב[[אחוזת פלייבוי]], כאשר באותה העת היא הייתה בת 15. באותו החודש הדוגמנית בוורלי ג'ונסון טענה במאמר שפורסם במגזין Vanity Fair כי קוסבי סימם אותה ואנס אותה לאחר מכן במהלך אודישן בשנת 1986, וכי היא מכירה נשים נוספות שהותקפו על ידיו. בינואר 2015 סינדרה לאד טענה כי במהלך 1969 קוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. במאי 2015 לילי ברנרד חשפה כי ביל קוסבי תקף אותה מינית ב-1992. מאחר שאין חוק התיישנות על מקרי אונס, ברנרד קיוותה כי ניתן יהיה להגיש נגד קוסבי כתב אישום.
שורה 66: שורה 57:
ביולי 2015, סוכנות הידיעות [[Associated Press]] הצליחה להוביל לפרסום מסמכים משפטיים מהתביעה האזרחית שהגישה אנדריאה קונסטאנד נגד קוסבי, אשר יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בנובמבר 2006. המסמכים המשפטיים שפורסמו מראים כי ב-2005 קוסבי הודה שהשיג מרשם לכדורי הרגעה חזקים ביותר על מנת לתת אותם לנשים שרצה לקיים עמן יחסי מין, וכי לטענתו השתמש בכדורים על מנת לתקוף מינית לפחות אישה אחת. השופט הפדרלי שאישר את פרסום המסמכים ציין כי "הניגוד החריף בין איש המוסר הציבורי לבין מי שנגדו עומדים אישומים חמורים בדבר התנהגות בלתי נאותה הוא נושא בעל עניין ציבורי ראשון במעלה". עורכי דינו של קוסבי טענו מנגד כי חלק מהנשים ידעו שהן לוקחות גלולות מקוסבי.
ביולי 2015, סוכנות הידיעות [[Associated Press]] הצליחה להוביל לפרסום מסמכים משפטיים מהתביעה האזרחית שהגישה אנדריאה קונסטאנד נגד קוסבי, אשר יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בנובמבר 2006. המסמכים המשפטיים שפורסמו מראים כי ב-2005 קוסבי הודה שהשיג מרשם לכדורי הרגעה חזקים ביותר על מנת לתת אותם לנשים שרצה לקיים עמן יחסי מין, וכי לטענתו השתמש בכדורים על מנת לתקוף מינית לפחות אישה אחת. השופט הפדרלי שאישר את פרסום המסמכים ציין כי "הניגוד החריף בין איש המוסר הציבורי לבין מי שנגדו עומדים אישומים חמורים בדבר התנהגות בלתי נאותה הוא נושא בעל עניין ציבורי ראשון במעלה". עורכי דינו של קוסבי טענו מנגד כי חלק מהנשים ידעו שהן לוקחות גלולות מקוסבי.


בעקבות הטענות החמורות נגד קוסבי במהלך יולי 2015 החליטה [[חברת וולט דיסני]] להוריד את ה[[פיסול|פסל]] של קוסבי מפארק גיבורי הטלוויזיה שלה ב[[אורלנדו]]{{הערה|[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3663959,00.html]}}.
בעקבות הטענות החמורות נגד קוסבי במהלך יולי 2015 החליטה [[חברת וולט דיסני]] להוריד את ה[[פיסול|פסל]] של קוסבי מפארק גיבורי הטלוויזיה שלה ב[[אורלנדו]].{{הערה|[http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3663959,00.html]}}


במאי 2016 הוחלט שקוסבי יעמוד לדין ב[[פנסילבניה]] באשמת שלוש עבירות של [[מעשה מגונה]].{{הערה|{{הארץ|חן חדד|ביל קוסבי יועמד לדין באשמת עבירות מין|1.2954508|24 במאי 2016}}}}
במאי 2016 הוחלט שקוסבי יעמוד לדין ב[[פנסילבניה]] באשמת שלוש עבירות של [[מעשה מגונה]].{{הערה|{{הארץ|חן חדד|ביל קוסבי יועמד לדין באשמת עבירות מין|1.2954508|24 במאי 2016}}}}

גרסה מ־00:12, 16 במאי 2017

תבנית:שחקן ויליאם הנרי "ביל" קוסבי הבןאנגלית: William Henry "Bill" Cosby Jr.; נולד ב-12 ביולי 1937) הוא שחקן, קומיקאי, מפיק טלוויזיה ואקטיביסט אמריקאי.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

ביל קוסבי נולד בפילדלפיה, פנסילבניה לאם מטפלת ולאב שהצטרף לחיל הים האמריקני כשביל היה בן 8. ביל, שהיה האח הבכור, היה אחראי על שני אחיו הקטנים, ריצ'רד וקארל (להם היה אח צעיר נוסף שמת משיגרון). למרות שאמו עבדה יותר מעשר שעות ביום, ואביו שירת בצבא, משפחתו נאלצה למכור את ביתה עקב קשיים כלכליים, ולעבור לבית קטן בצפון פילדלפיה. למרות שהאזור היה קשה מבחינה חברתית, אמו של קוסבי הטיפה לו ולאחיו מסרים של שלום והקריאה להם מהתנ"ך ומספריו של מרק טוויין.

בבית הספר קוסבי היה אתלט מצטיין, קפטן נבחרת הכדורסל ונשיא ועד הכיתה. מורים רבים הבחינו כי למרות היותו אינטליגנטי, לא הייתה לו חיבה יתרה ללימודים, והיה עסוק בליצנות בזמן שחבריו למדו. בהגיעו לחטיבת הביניים נרשם לנבחרות הכדורסל, הפוטבול, הבייסבול והריצה. עובדה זו הקשתה עליו ללמוד, גם עקב עבודותיו לפני ואחרי בית הספר בצחצוח נעליים, סידור סחורה, ומכירת סחורות למיניהן. בתיכון עבר קוסבי לבית ספר קרוב יותר לבית אך לא עבר את כיתה י'. בנשרו מבית הספר החל לעבוד אצל סנדלר, ובהגיעו לגיל 18 הצטרף לצי ארצות הברית, שם שירת בבסיס קוונטיקו, בבסיס בניופאונדלנד ולברדור ובבית החולים הצבאי של הצי במרילנד. בשירותו הצבאי טיפל בפצועים במצב קשה ששבו ממלחמת קוריאה, ואז הבין את הצורך בחינוך. כשעזב את הצבא, סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל מלגה לאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, שם היה חבר בנבחרת הריצה והיה מגן ימני בנבחרת הפוטבול. למרות זאת, עדיין היה עסוק בליצנות. בזמן לימודיו למד להיות ברמן בבר מקומי, שם גם גילה את כישרון המשחק שלו. הוא השלים את התואר רק ב-1971.

קריירה

ביל קוסבי, 1969
הכוכב של קוסבי בשדרות הכוכבים של הוליווד

קוסבי עזב את האוניברסיטה והחליט להיות אמן סטנד אפ בניו יורק. מ-1962 הקריירה של קוסבי החלה להמריא במהירות, במיוחד בזכות הופעתו בתוכנית The Tonight Show ב-1963 ופרסום האלבום "Very Funny... Right!" ב-1964. בזמן שקומיקאים רבים השתמשו בפרובוקציות ובחופש הביטוי שנכנס יותר ויותר לתחום הסטנד אפ (בעיקר בזכות לני ברוס), קוסבי יצר הומור פשוט, נטול גסויות ומצליח, שכלל בעיקר חוויות מהילדות שלו. עובדה מפתיעה נוספת על ההומור של קוסבי היא שלמרות היותו קומיקאי אפרו-אמריקני (במיוחד בתקופה שהיו קומיקאים שחורים מעטים), הוא אינו משתמש בגזע כקלף לחיזוק הקומדיה או הסאטירה.

מ-1965 עד 1968, שיחק קוסבי סדרת פעולה-ריגול בה כיכב יחד עם רוברט קלפ, בשם "אני מרגל". הסדרה רצה מ-1965 עד 1968 וזכתה להצלחה מזערית, אך קידמה את הקריירה של קוסבי. על תפקידו בסדרה זכה קוסבי שלוש פעמים ברציפות בפרס אמי.

עקב היותו מנחה אורח קבוע למדי בטונייט שואו, וכיכובו בתוכניות שנתיות של רשת הטלוויזיה NBC, הרשת הציעה לו ליצור תוכנית משלו, והוא נענה והחל לכתוב ולככב בסיטקום "המופע של ביל קוסבי": קומדיית מצבים שרצה במשך שתי עונות, מ-1969 עד 1971. בכך היה קוסבי לאפרו-אמריקאי הראשון ששיחק בתוכנית משלו.

במהלך שנות ה-70 יצר מספר תוכניות ילדים מצליחות. עבור מחקרו על אחת מהן (The Cosby Kids and fat Albert) קיבל ב-1976 תואר דוקטור לחינוך (.Ed.D) מאוניברסיטת מסצ'וסטס.[1]

ההצלחה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של קוסבי הגיעה בשנות ה-80 עם סדרת הקאלט "משפחת קוסבי" ששודרה מ-1984 עד 1992. את התוכנית יצר ביל קוסבי וגם כיכב בה. הצלחתה של התוכנית התאפיינה, בין היתר, בהופעות אורח של ענקי מוזיקה וקולנוע כגון: סמי דייויס ג'וניור, סטיבי וונדר, נעמי קמפבל, בי. בי. קינג, פלאסידו דומינגו ועוד. במשך 5 עונות הסדרה ניצבה במקום הראשון בטבלת הרייטינג השנתית בארצות הברית. על משחקו בסדרה זו זכה קוסבי בשני פרסי גלובוס הזהב. מגזין פיפל כינה את יצירתו של קוסבי "מהפכנית".

ב-2002 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית.

ביל קוסבי ניצב במקום ה-8 בקומדי סנטרל 100.

ב-2004 חתם קוסבי עם פוקס המאה ה-20 חוזה ליצירת סרט קומדיה על פי הדמות "אלברט השמן" מהסדרה "ילדי קוסבי ואלברט השמן" שיצר קוסבי בשנות ה-70, כשקינן תופסון מגלם את דמותו.

מאז ילדותו הייתה לקוסבי חיבה לג'אז, והוא אף אירח את חתונתו של חברו הטוב מיילס דייוויס ב-1981.

כמו כן קוסבי הוציא 33 אלבומי קומדיה.

ב-2004 הוציא קוסבי סדרת אנימציה "בשם האבא" שמבוססת על ספרו, שמדברת על משפחה אפרו אמריקאית שמתמודדת עם בעיות חיים ובגרות, אבל אחרי שתי עונות הסדרה בוטלה ב-2005.

חייו האישיים

קוסבי פגש את אשתו, קמילה, כשהופיע בוושינגטון, ונישא לה ב-1964. נולדו להם 4 בנות ובן. ב-1997, במהלך שוד, נורה בנו למוות. ב-1998 ניסתה צעירה בת 22 לתבוע אותו בטענה שהוא אביה הביולוגי, אך הוא דחה את הטענה, אף שהודה כי קיים יחסי מין עם אמה פעם אחת, ולמרות זאת שלח לה ולאמה כסף עד שהגיעה לגיל 18.

טענות בדבר תקיפות מיניות

החל משנת 2000, ובעיקר מאז אוקטובר 2014, טענו יותר מ-50 נשים שקוסבי תקף אותן מינית או אנס אותן, בין השנים 1965 עד 2008. קוסבי הכחיש בתוקף לאורך כל השנים את הטענות נגדו, ועד היום לא נקבע כי קוסבי אשם בעבירה פלילית. חוקי התיישנות חלים על מרבית המקרים. נגד קוסבי הוגשו כמה תביעות אזרחיות בגין מעשים אלה. ב-30 דצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד קוסבי באשמת תקיפה מינית שאירעה בשנת 2004 לבית משפט בפנסילבניה, הוצא נגדו צו המעצר, והוא שוחרר בערבות של מיליון דולר.[2]

בינואר 2000 השחקנית לאשל קובינגטון, אשר באותה העת הייתה בת 20, ואשר גילמה מלצרית בסיטקום "קוסבי", טענה שקוסבי תקף אותה מינית. במשרד התובע המחוזי כי לא בוצע פשע. בינואר 2004, אנדריאה קונסטאנד, עובדת לשעבר באוניברסיטת טמפל, טענה שקוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. בפברואר 2005 קבע התובע המחוזי של מחוז מונטגומרי כי לא יוגשו כתבי אישום, משום שאין מספיק ראיות אמינות וקבילות. קונסטאנד הגישה תביעה אזרחית נגד קוסבי במרץ 2005. פרשה זו הסתיימה בנובמבר 2006 כאשר הושג הסכם פשרה בין הצדדים מחוץ לבית המשפט. בפברואר 2005 טענה עורכת הדין תמרה לוסיאר גרין כי במהלך שנות ה-70 קוסבי סימם אותה, ולאחר מכן תקף אותה מינית. עורך דינו של קוסבי טען מנגד כי קוסבי לא מכיר את גרין, וכי האירועים לא התרחשו מעולם.

בנובמבר 2014 העיתונאית ג'ואן תרשיס, הדוגמנית ג'ניס דיקינסון, השחקנית לואיזה מוריץ, קרלה פריגנו (אשתו של השחקן לו פריגנו), האחות תרזה סרגניס, שפנפנות פלייבוי לשעבר ויקטוריה ולנטינו ושריתה באטרפילד, השחקנית מישל הרד, ו-11 נשים נוספות טענו בתקשורת כי בשנים 1965 - 2004 קוסבי סימם אותן ולאחר מכן תקף אותן מינית או אנס אותן.[3] בתגובה לטענות ציין עורך דינו של קוסבי כי גרסתה הנוכחית של דיקינסון שונה מהאופן שבו היא תיארה במקור את האירוע, ופרסם כי קוסבי אינו מתכוון להגיב על ההאשמות. בהמשך פרסם עורך דינו של קוסבי הצהרה נוספת, שבה נאמר כי הטענות נגד קוסבי אינן מבוססות. בעקבות הטענות החליטו רשת NBC וחברת נטפליקס לבטל תוכניות מתוכננות בהשתתפותו ב-2014.[4]

בדצמבר 2014 הגישה ג'ודי הות' תביעה משפטית נגד קוסבי בטענת שתקף אותה מינית ב-1974 בזמן שהשניים שהו באחוזת פלייבוי, כאשר באותה העת היא הייתה בת 15. באותו החודש הדוגמנית בוורלי ג'ונסון טענה במאמר שפורסם במגזין Vanity Fair כי קוסבי סימם אותה ואנס אותה לאחר מכן במהלך אודישן בשנת 1986, וכי היא מכירה נשים נוספות שהותקפו על ידיו. בינואר 2015 סינדרה לאד טענה כי במהלך 1969 קוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. במאי 2015 לילי ברנרד חשפה כי ביל קוסבי תקף אותה מינית ב-1992. מאחר שאין חוק התיישנות על מקרי אונס, ברנרד קיוותה כי ניתן יהיה להגיש נגד קוסבי כתב אישום.

ביולי 2015, סוכנות הידיעות Associated Press הצליחה להוביל לפרסום מסמכים משפטיים מהתביעה האזרחית שהגישה אנדריאה קונסטאנד נגד קוסבי, אשר יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בנובמבר 2006. המסמכים המשפטיים שפורסמו מראים כי ב-2005 קוסבי הודה שהשיג מרשם לכדורי הרגעה חזקים ביותר על מנת לתת אותם לנשים שרצה לקיים עמן יחסי מין, וכי לטענתו השתמש בכדורים על מנת לתקוף מינית לפחות אישה אחת. השופט הפדרלי שאישר את פרסום המסמכים ציין כי "הניגוד החריף בין איש המוסר הציבורי לבין מי שנגדו עומדים אישומים חמורים בדבר התנהגות בלתי נאותה הוא נושא בעל עניין ציבורי ראשון במעלה". עורכי דינו של קוסבי טענו מנגד כי חלק מהנשים ידעו שהן לוקחות גלולות מקוסבי.

בעקבות הטענות החמורות נגד קוסבי במהלך יולי 2015 החליטה חברת וולט דיסני להוריד את הפסל של קוסבי מפארק גיבורי הטלוויזיה שלה באורלנדו.[5]

במאי 2016 הוחלט שקוסבי יעמוד לדין בפנסילבניה באשמת שלוש עבירות של מעשה מגונה.[6]

עמדות פוליטית

  • קוסבי מתנגד להעדפה מתקנת, בטענה שהיא מזיקה לקהילה האפרו-אמריקנית בכך שהיא מבדילה אותה מהלבנים.
  • קוסבי היה האמן הראשון שהחרים את העיר סינסינטי שבאוהיו עקב מהומות גזעניות שהתרחשו בעיר. בעקבותיו החלו אמנים רבים אחרים להחרים את העיר.
  • הוא נשא את "נאום העוגה" שמחה על האשמות השחורים כנגד החברה ומערכת החוק בארצות הברית בעוון גזענות.

קישורים חיצוניים

  • ביל קוסבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

  1. ^ William Henry "Bill" Cosby, Jr., An integration of the visual media via "Fat Albert and the Cosby kids" into the elementary school curriculum as a teaching aid and a vehicle to achieve increased learning, University of Massachusetts Amherst, 1976.
  2. ^ ynet, ביל קוסבי מואשם בתקיפה מינית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  3. ^ אתר למנויים בלבד רותה קופפר, שתי נשים הטוענות כי ביל קוסבי אנס אותן מתראיינות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2014
    ג'ניס דיקנסון: "ביל קוסבי אנס גם אותי", באתר ynet, 19 בנובמבר 2014
  4. ^ רשת NBC מבטלת את תוכניתו של קוסבי, באתר ynet, 19 בנובמבר 2014
  5. ^ [1]
  6. ^ אתר למנויים בלבד חן חדד, ביל קוסבי יועמד לדין באשמת עבירות מין, באתר הארץ, 24 במאי 2016