ג'רי סיינפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'רי סיינפלד
Jerry Seinfeld
Jerry Seinfeld 2016 - 2.jpg
ג'רי סיינפלד, 2016
לידה 29 באפריל 1954 (בן 66)
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה Jerome Allen Seinfeld עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1976 - הווה (כ־44 שנים)
דמות ידועה ג'רי סיינפלד ("סיינפלד")
בארי בי. בנסון ("כוורת בסרט")
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה
מקום לימודים קווינס קולג', State University of New York at Oswego עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'סיקה סיינפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

פרס אמי:
הסדרה הקומית הטובה ביותר, עבור "סיינפלד" (1993)


פרס גלובוס הזהב:
השחקן הטוב ביותר - סדרה מוזיקלית או קומית, עבור "סיינפלד" (1994)


פרס גילדת שחקני המסך:
הסדרה הקומית הטובה ביותר, עבור "סיינפלד" (1995, ‏1997 ו-1998)
http://jerryseinfeld.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'רום אלן "ג'רי" סיינפלדאנגלית: Jerome Allen "Jerry" Seinfeld; נולד ב-29 באפריל 1954) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי אמריקאי. סיינפלד ידוע בעיקר בשל סדרת הטלוויזיה "סיינפלד", אשר שודרה מ-1989 ועד 1998,אותה הוא יצר וכתב יחד עם לארי דייוויד, וכן כיכב בה בתור הדמות הראשית, "ג'רי סיינפלד", אשר מבוססת על עצמו.

סיינפלד נחשב אחד מאמני הסטנד-אפ המצליחים והמשפיעים בעולם. באפריל 2004, דורג סיינפלד כקומיקאי ה-12 הגדול ביותר בכל הזמנים, כחלק מתוכנית הספיישל של ערוץ Comedy Central, "קומדי סנטרל 100".

בניגוד למרבית הקומיקאים בני דורו, אשר הושפעו רבות מהסאטירה הבוטה של ריצ'רד פריור ולני ברוס, ההומור של סיינפלד מאז ומתמיד התבסס על מצבים יומיומיים פשוטים ולא על נושאים אקטואליים. הוא נמנע מלהשתמש בגסויות או לעסוק בדת, פוליטיקה וסקס. בדיחותיו השנונות והאבסורדיות אודות היבטים כביכול שטחיים של הקיום האנושי (כגון קניות בסופרמרקט, צפייה בטלוויזיה, תורים בקולנוע, הרגלי אכילה ועוד) העניקו ממד אוניברסלי לסטנד-אפ שלו ועזרו לו להגיע לקהל רחב. בשנת 2012 יצר סיינפלד סדרת אינטרנטית בשם קומיקאים במכוניות שותים קפה, אותה הוא מנחה עד היום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינפלד נולד בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית. אביו של סיינפלד, קלמן, היה בעל מלאכה ובנו של מהגר יהודי מדרום אוקראינה. אימו של סיינפלד, בטי (לבית חוסני) הייתה ממוצא יהודי-סורי - הוריה יוצאי העיר חלב.

סיינפלד גדל בעיירה מספקואה הנמצאת במחוז נסאו, שם למד בבית הספר התיכון העירוני של מספקואה שבלונג איילנד.[1] בהיותו בן 16, הגיע סיינפלד לישראל להתנדב בקיבוץ סער במשך זמן קצר.[2][3] סיינפלד למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק סטייט באוסווגו, ובתום שנת הלימודים השנייה עבר לקווינס קולג' של אוניברסיטת ניו יורק סיטי; בקולג' זה הוא סיים לימודיו בקבלת תואר בתקשורת ותיאטרון.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי כמה הופעות סטנד-אפ במכללה בה למד, החל סיינפלד לגלות עניין בתחום זה.[5] ב-1976, בתום לימודיו בקווינס קולג' של ניו יורק, החל סיינפלד להופיע בערבי במה פתוחים כסטנאדפיסט, ובהמשך הופיע בספיישל של רודני דיינג'רפילד בערוץ HBO.[4] ב-1979 החל סיינפלד להופיע בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה "בנסון" בתור פרנקי, שליח דואר שאיש לא רוצה את חברתו.[4] כמה ימים לאחר שהחל עבודתו הגיע סיינפלד למפגש קריאה של התסריט ושם לב כי הוא אינו מופיע בפרק, ומכך הסיק שפוטר - מה שהתברר בהמשך כנכון.[6] במאי 1981 הופיע סיינפלד כסטנדאפיסט אורח בתוכניתו של ג'וני קרסון, וזכה לתשואות גם מקרסון וגם מצד הקהל, ומיד לאחר מכן הופיע בתוכניתו של דייוויד לטרמן.[4]

"סיינפלד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיינפלד

ב-1988 חבר סיינפלד לחברו לארי דייוויד, ויצרו ביחד עבור NBC את פרק הפיילוט "סיפורי סיינפלד", שזה הפך גם לשם הסדרה, ששונה בהמשך ל"סיינפלד" - למניעת בלבול עם סדרת הטלוויזיה "סיפורי מרשל". הפרק הראשון של "סיינפלד" שודר ב-5 ביולי 1989, והפרק האחרון שלה ב-14 במאי 1998, כשבסך הכל כללה הסדרה 180 פרקים ב-9 עונות.

יחד עם "סיינפלד", בה הוא גילם את עצמו, שיחקו בסדרה בתפקידים הראשיים גם ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד איליין בניס, מייקל ריצ'רדס בתפקיד קוזמו קריימר, וג'ייסון אלכסנדר בתפקיד ג'ורג' קוסטנזה.

בחלוף הזמן, צברה הסדרה פופולריות עצומה, מה שלא זכתה לקבל בתחילה, והיא הפכה לאחת מסדרות הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית. שלוש עונותיה האחרונות של הסדרה זכו לממוצע של כ-30 מיליון צופים, וכן שאר העונות זכו לממוצע צופים נאה, שנע בין 15 ל-20 מיליון צופים. פרק הסיום של הסדרה זכה לכ-76 מיליון צופים, ובכך הפך לפרק השלישי הנצפה ביותר של סדרת טלוויזיה בארצות הברית.[7]

לאחר "סיינפלד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 יצא סיינפלד למסע הופעות מיוחד שכותרתו "אני מספר לך את זה בפעם האחרונה". אלבום באותו שם יצא באותה שנה, מורכב מחומרים ממופע זה.

לאחר שהופסק שידור הסדרה, חזר סיינפלד למקורות, והחל להופיע שוב במועדוני סטנד-אפ. תהליך השגת החומרים למופע שלו הוסרט לסרט התעודה "הקומיקאי". סיינפלד כתב גם מספר ספרים, כשרובם מכילים חומרים ממופעים ישנים שלו.

חברת האשראי אמריקן אקספרס שכרה את שירותיו של סיינפלד למסע פרסום ובו מספר מצומצם של סרטונים; הוא הופיע בפרסומת אחת של דקה, ששודרה במחצית משחק הסופרבול ב-2001, ובשתי פרסומות לאינטרנט בבימויו של בארי לוינסון, המציגות את סיינפלד עם גיבורו משכבר הימים - סופרמן.[8]

ב-2007 הפיק סיינפלד ואף כיכב בתפקיד הראשי בסרט אנימציית התלת-מימד "כוורת בסרט", שיצא לאקרנים ב-2 בנובמבר 2007. במסע יחסי הציבור שליוו את יציאת הסרט, הגיע סיינפלד ב-23 בנובמבר 2007 לביקור קצר גם בישראל. בביקורו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ועם השחקן שמדבב בעברית את תפקידו של סיינפלד איל קיציס.[9]

סיינפלד השתתף בתפקידי אורח משמעותיים בסדרות הקומדיה "רוק 30",[10] "לואי"[11] ו"תרגיע" (בכיכוב שותפו ליצירת "סיינפלד", לארי דייוויד).[12]. בנוסף, הוא נטל חלק בעוד כמה תוכניות בתפקידי אורח יותר קטנים.

ביולי 2012 סיינפלד השיק סדרה אינטרנטית חדשה בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", בה הוא מארח את חבריו הקומיקאים ברכבי אספנות.[13] בדצמבר 2015 הוא אף אירח בתוכניתו את נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה.[14]

בדצמבר 2015 הגיע סיינפלד שוב לישראל, וערך ארבע הופעות בהיכל מנורה מבטחים.[15]

ב-30 בדצמבר 2017, הופיע סיינפלד פעם נוספת בישראל, וערך שתי הופעות באותו ערב בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב.[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי ואשתו ג'סיקה סיינפלד, 2010

סיינפלד נולד למשפחה יהודית ומזדהה כיהודי, למרות התנסות קצרה בסיינטולוגיה בשנות ה-30 שלו.

בצעירותו, ב-1984, התארס עם הקומיקאית האמריקאית היהודייה בשם קרול לייפר, אך הם נפרדו. בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, היה סיינפלד במערכת יחסים במשך ארבע שנים עם אמריקאית-יהודייה בשם שושנה לונסטיין שהייתה בת 17 בתחילת הקשר.[1] מאז 1998 הוא בזוגיות עם מחברת הספרים האמריקאית ג'סיקה סקלר (במקור: נינה דניאל סקלר), אותה פגש במועדון ספורט של ריבוק, אף שהייתה בזמנו נשואה טרייה למישהו אחר. הם התחתנו ב-25 בדצמבר 1999, ונולדו להם שלושה ילדים: הבת סשה (7 בנובמבר 2000), הבן ג'וליאן קאל (1 במרץ 2003) והבן שפרד קלן (22 באוגוסט 2005).

בנובמבר 2014 טען סיינפלד כי הוא נמצא לכאורה על הספקטרום האוטיסטי, באומרו: "הגעתי למסקנה שאני נמצא בספקטרום האוטיזם, גם אם ברמה נמוכה. התחלתי לקלוט שלפעמים אני לא שם לב לדברים הנכונים. ומעבר לזה, אנשים מדברים אליי מדי פעם ואני לא מבין חלק מהדברים שהם אומרים לי. זה לא שאני במצב בלתי תפקודי, אבל בהחלט יש לי איזושהי בעיה ומשהו בלתי תקין אצלי".[17] בסוף אותו חודש חזר בו סיינפלד מדבריו והצהיר שאינו שייך לספקטרום האוטיסטי, באומרו: "אני לא בספקטרום האוטיסטי; רק ראיתי מחזה בנושא, התחברתי לזה ברמה מסוימת וייחסתי זאת לעצמי. זה כל מה שאמרתי".[18]

ב-2012 סיפר סיינפלד שהוא עושה מדיטציה כבר ארבעים שנה.

חיבה למכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינפלד, חובב ואספן רכב נלהב, מחזיק באוסף גדול של מכוניות פורשה. הוא שכר האנגר בשדה תעופה בסנטה מוניקה, קליפורניה, לתקופת זמן ארוכה כדי לאחסן שם חלק מאוסף כלי הרכב שלו.

על פי הערכות, סיינפלד מחזיק בכ-50 דגמי מכוניות מתוצרת פורשה. פול בניסטר כתב פעם כי באוסף של סיינפלד יש: דגמי פורשה 911 משנים שונות; 10 פורשה בוקסטר בצבעים שונים; וכן פורשה 550 "ספיידר", המפורסמת, מ-1955, אותו מודל - בצבע פנינה אפורה - בה נהג השחקן ג'יימס דין, כאשר הוא התרסק בתאונה ומת. בסדרת הטלוויזיה בערוץ דיסקברי "רדיפה אחר מכוניות קלאסיות", נטען כי סיינפלד מחזיק בפורשה היחידה בעלת קירור-אוויר, שיוצרה אי פעם. אחת מן המכוניות באוסף שלו היא פורשה 959 (ששוויה כ-700,000 דולר) ממנה נבנו רק 292 יחידות אי-פעם. הוא אינו רשאי לנהוג בה, כי הרכב לא מורשה חוקית לנסיעת כביש - משום שמעולם לא נערכו לדגם זה מבחני הזיהום והריסוק האמריקאיים, הואיל וחברת 'פורשה' סרבה לתרום ארבעה רכבים ממודל 959 לצורך מבדקי ההרס. הוא ייבא את הרכב למטרות תצוגה, בתנאי שהוא לא יהיה מונע על כביש בתחומי ארצות הברית. המכונית נעשתה חוקית לנהיגת כביש שם ב-1999 תחת החוק הפדרלי "Show and Display". בפברואר 2004 סיינפלד כתב מאמר בנושא כלי רכב, הסוקר את הדגם פורשה קאררה GT.

ב-2008 סיינפלד היה מעורב בתאונת דרכים כאשר בלמי הפיאט 500 שלו (משנת 1967) כשלו, וכדי להימנע מכניסה לצומת, הוא משך את בלם החירום תוך התהפכות חדה, מה שבסופו של דבר גרם למכונית לעצור על צידה; סיינפלד לא נפגע בתאונה. בתוכנית האינטרנט 'קומיקאים במכוניות שותים קפה', סיינפלד סיפר כי "הלמבורגיני מיורה היא המכונית היפה ביותר שתוכננה אי פעם".

במרץ 2016 מכר ג'רי סיינפלד 17 מכוניות פורשה מאוספו הפרטי, בסכום כולל של למעלה מ-22 מיליון דולרים.[19][20]

השקפות פוליטיות ויחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינפלד העניק תרומות לגופים פוליטיים אמריקאיים, כולל לקמפיין הבחירות לנשיאות של ג'ורג' וו. בוש מן המפלגה הרפובליקנית, ולזה של אל גור מהמפלגה הדמוקרטית ב-2000. בהמשך, הוא תרם לעוד ארבעה מתמודדים אחרים מהמפלגה הדמוקרטית, ב-2000 ו-2004.

סיינפלד הגיע כמה פעמים במהלך חייו לישראל, גם למופעים וגם לנופש, כשבצעירותו הוא אף התנדב לעבודה בקיבוץ סער.[2][3] ב-2018 הוא בא עם משפחתו לביקור קצר בארץ לרגל הופעות סטנד-אפ שערך, והחליט להאריך את שהותו מעבר לשבוע כדי לבקר גם בבסיסים של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון[2]. כשהועלו תמונות שלו משם לרשתות החברתיות הדבר גרר תגובות מעורבות מצד עיתונאים אמריקאיים ומצד גולשים פרו-פלסטיניים בעולם.[3]

בעידן התקינות הפוליטית סיינפלד גינה בפומבי את רגישות היתר של הסטודנטים ואמרו שרבים מהם לא מסוגלים להבין בדיחה.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael Kornfeld, ‏A Single Comedian Is Returning to His Roots, הניו יורק טיימס, 23 ביולי 1989
  2. ^ 1 2 קרן נתנזון, ג'רי סיינפלד בארץ הקודש, באתר ynet, 23 בנובמבר 2007
  3. ^ 1 2 סמדר שילוני, "הישראלים אוהבים אותי כמו את הבן שלהם", באתר ynet
  4. ^ 1 2 3 4 Jerry Seinfeld; Alternate Name: Jerome A. Seinfeld, ניו יורק טיימס
  5. ^ Seinfeld's Kibbutz Days, ‏Israeli Culture, ‏23 בפברואר 2001
  6. ^ "How It Began", a special feature in the Seinfeld
  7. ^ May Sweeps: Season Finales and TV Specials
  8. ^ הרפתקאות סיינפלד וסופרמן, באתר ynet
  9. ^ סיינפלד נחת בישראל ונפגש עם אולמרט ופרס, באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ סיינפלד בהופעת אורח ב"30 רוק", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
  11. ^ חן חדד, עכבר העיר אונליין, חדשות טלוויזיה: ג'רי סיינפלד מגיע ל"לואי", באתר הארץ, 6 ביוני 2012
  12. ^ רועי ברק, עכבר העיר אונליין, איחוד ל"סיינפלד" ב"תרגיע" של לארי דיוויד, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2009
  13. ^ נמרוד צוק, ג'רי סיינפלד: שותה ונוהג, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2012
  14. ^ סוכנויות הידיעותצפו בסיינפלד מארח את אובמה: "חלק ממנהיגי העולם מטורללים - במיוחד אלו שבתפקידם זמן רב", באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2016
  15. ^ גל אוחובסקי, ‏ידה ידה ידה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בדצמבר 2015‏
  16. ^ עדי פרידמן, סיינפלד בישראל: מצחיק, אבל בשידור חוזר, באתר ynet, 30 בדצמבר 2017
  17. ^ אסף יחזקאלי, ‏ג'רי סיינפלד: "אני אוטיסט", באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏10 בנובמבר 2014‏
  18. ^ ג'רי סיינפלד מבהיר: "אני לא אוטיסט", באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
  19. ^ http://www.forbes.com/sites/markewing/2016/03/15/jerry-seinfeld-porsche-collection-racks-up-22244500-at-gooding-amelia-auction/#562ce25a3886
  20. ^ http://www.foxbusiness.com/features/2016/03/14/22m-haul-for-jerry-seinfelds-car-collection.html
  21. ^ גרג לוקיאנוף וג'ונתן היידט, אתרוגים בקמפוס, Atlantic, תורגם לעברית עבור "אלכסון", ‏3 בספטמבר 2015