יהודה שפירא (רב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:23, 29 בינואר 2019

תבנית:רב הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לשמעון זיידל ולאסתר שפירא, משפחה ירושלמית שורשית ממקורבי חסידות קרלין. למד והתחנך במוסדות עץ חיים. בבחרותו התקרב אל החזון איש שהתגורר בבני ברק והיה נוסע למשך כל השבוע כדי לעסוק עמו ועם תלמידיו בתורה וחזר לביתו בשבתות. הוא הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של החזון איש, והחזון איש אף התבטא עליו ועל חבריו הרב חיים ברים והרב משה יהושע לנדא, שיש לו שלושה ילדים^[1]^[^{דרוש מקור]}. נישא לבלומה בת הרב מאיר כהן, מבתי אונגרין. גם לאחר נישואיו המשיך בנוהגו לשהות כל השבוע בבני ברק, וחזר לירושלים רק לשבתות.

לאחר פטירת רבו החזון איש, עקר לבני ברק והתמנה להיות מראשי כולל חזון איש ביחד עם עמיתיו הרבנים נסים קרליץ וגדליה נדל. הרב שפירא מונה על ידי "הסטייפלער" לסמכות ההלכתית העליונה בבית הכנסת לדרמן. ה"סטייפלער" בעצמו נהג גם הוא לשאול אותו בהלכה.

התגורר יחד עם משפחתו בבית צנוע בן שלושה חדרים ברחוב רשב"ם בשיכון חזון איש ונחשב אחד מפוסקי ההלכה שם.

הרב שפירא היה מעורב בסוגיות ציבוריות שונות והיה בורר בסכסוך שהתגלה בישיבת חברון בשנות השמונים. המנהיג הליטאי הרב שך כיבד אותו ואף התייעץ עמו בנושאים שונים. בשנת תשנ"ב תיווך בין אגודת ישראל ודגל התורה. עסק גם בענייני שלום בית וחינוך.

המחזיר בתשובה הרב אמנון יצחק רואה עצמו כתלמיד מובהק של הרב שפירא, והרב שפירא עמד בנשיאות ארגון שופר.

הרב שפירא הלך לעולמו בי"ז בניסן תשס"ט בימי חול המועד פסח. בין המספידים בלוויתו היו הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב שמואל אוירבך והרב נסים קרליץ. מספר ימים לאחר מכן נערכו הספדים גם בכולל חזון איש ובו ספדו לו הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב דב לנדו והרב גרשון אדלשטיין ובבית הכנסת לדרמן שם ספדו לו הרב משה הלל הירש והרב אריה פינקל.

בני משפחתו הוציאו לאחר פטירתו מספר ספרים בשם גבורת יהודה מכתביו ומשיעוריו על אורח חיים ויורה דעה. כמו כן יצאו לאור שני ספרי תשובות קצרות שכתב בהלכה ובהנהגה: דעת יהודה (בני ברק ה'תשע"ב), ובכרמי יהודה בני ברק ה'תש"ע.

משפחתו

גיסו הוא הרב יוסף משה סופר, מחבר הספר "מי זהב".

לרב שפירא עשרה ילדים, מהם המכהנים כרבנים וכפוסקי הלכה:

בנו הרב צבי, ראש כולל טל תורה בירושלים. נפטר בתשע"ב.
בנו הרב חיים ישראל, ראש ישיבת שערי תורה בבני ברק
חתנו הרב רפאל יעקב שמואל שינלזון, מחבר הספר "שערי הלכה" על הלכות ריבית
חתנו הרב אליעזר פישהוף, מייסד עמותת עלה ורב בית כנסת "שבת אחים" בבני ברק
חתנו הרב אריה פוזן, משגיח בישיבת סלבודקה, בנו של הרב יעקב ישראל פוזן.

קישורים חיצוניים

חיים מן, ‏ההדלקה האחרונה של ר´ יודל שפירא, באתר כיכר השבת, 13 בדצמבר 2009
הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל באתר בחדרי חרדים

הערות שוליים

^ החזון איש היה ערירי.

[1] החזון איש היה ערירי.

[1]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 נולד ב[[ירושלים]] לשמעון זיידל ולאסתר שפירא, משפחה ירושלמית שורשית ממקורבי [[חסידות קרלין]]. למד והתחנך במוסדות [[ישיבת עץ חיים| עץ חיים]]. בבחרותו התקרב אל [[החזון איש]] שהתגורר ב[[בני ברק]] והיה נוסע למשך כל השבוע כדי לעסוק עמו ועם תלמידיו בתורה וחזר לביתו בשבתות. הוא הפך לאחד מתלמידיו הקרובים של החזון איש, והחזון איש אף התבטא עליו ועל חבריו הרב [[חיים ברים]] והרב [[משה יהושע לנדא]], שיש לו שלושה ילדים{{הערה|החזון איש היה ערירי.}}{{מקור}}. נישא לבלומה בת הרב מאיר כהן, מ[[בתי אונגרין]]. גם לאחר נישואיו המשיך בנוהגו לשהות כל השבוע בבני ברק, וחזר לירושלים רק לשבתות.
-לאחר פטירת רבו החזון איש, הוא עקר לבני ברק ונתמנה להיות מראשי כולל חזון איש ביחד עם עמיתיו הרבנים [[נסים קרליץ]] ו[[גדליה נדל]]. הרב שפירא מונה על ידי "[[הסטייפלער]]" לסמכות ההלכתית העליונה ב[[בית הכנסת לדרמן]]. ה"סטייפלער" בעצמו נהג גם הוא לשאול אותו בהלכה.
+לאחר פטירת רבו החזון איש, עקר לבני ברק והתמנה להיות מראשי כולל חזון איש ביחד עם עמיתיו הרבנים [[נסים קרליץ]] ו[[גדליה נדל]]. הרב שפירא מונה על ידי "[[הסטייפלער]]" לסמכות ההלכתית העליונה ב[[בית הכנסת לדרמן]]. ה"סטייפלער" בעצמו נהג גם הוא לשאול אותו בהלכה.
 התגורר יחד עם משפחתו בבית צנוע בן שלושה חדרים ברחוב רשב"ם ב[[שיכון חזון איש]] ונחשב אחד מפוסקי ההלכה שם.