ברוך קרא – הבדלי גרסאות

ברוך קְרא
	ברוך קרא, 2015
לידה	13 במרץ 1970 (בן 54); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; תיכון הרטמן; בית הספר כותרת לעיתונאות ולתקשורת ;
תקופת הפעילות	מ-1999
עיסוק	עיתונאי
מעסיק	חדשות 13 2004 - היום; בעבר:; הארץ 1999-2004
תחום סיקור	משפטים
פרסים והוקרה	אות אביר איכות השלטון (2018); פרס סוקולוב ;
קישורים חיצוניים
פייסבוק	ברוך-קרא-166586660049159
טוויטר	baruchikra

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:33, 6 באוקטובר 2020

ברוך (ברוכי) קְרא (נולד ב-13 במרץ 1970) הוא עיתונאי ישראלי, משמש כתב ופרשן חדשות 13 לענייני משפט. לפני כן, שימש כתב לענייני משפט בעיתון "הארץ".

ביוגרפיה

ברוך קרא גדל בירושלים ולמד בתיכון הרטמן. חניך תנועת הצופים הדתיים. התגייס באוגוסט 1988 ואת שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים במהלך האינתיפאדה הראשונה^[1] והלחימה בדרום לבנון. במילואים שירת בחטיבה 646^[2], ובמסגרתה גם לחם במבצע עופרת יצוקה^[3].

משנת 1999 עבד בתפקידים שונים ב"הארץ", בהם כתב לענייני משטרה, ירושלים, כתב מגזין וכן עורך בדסק החדשות.

משנת 2002 שימש ככתב לענייני משפט בעיתון "הארץ". בשנת 2004 החל לשמש כתב ופרשן לענייני משפט בחדשות 10.

בין השנים 2015–2019 הגיש את תוכנית "המקור" ביחד עם רביב דרוקר, והכין עבורה תחקירים רבים.

קרא הוא בעל תואר שני בלימודי משפטים מאוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר בית הספר "כותרת" לעיתונות ותקשורת, שם הוא גם מלמד בימים אלה.

פועלו העיתונאי

קרא התבלט בסיקור פרשות ציבוריות, ביניהן פרשת הנשיא משה קצב, פרשת חיים רמון, פרשות אהוד אולמרט השונות, וכן פרשות נתניהו. בשנת 2003 חשף את "פרשת סיריל קרן", שבמרכזה מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות הבנק של משפחת שרון בעת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה. הפרשה עוררה רעש רב שכן פורסמה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה. לאחר לחץ פוליטי החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה מי הדליף לקרא את מסמך הבקשה לחיקור דין לדרום אפריקה (המסמך שתיאר את החשדות נגד שרון). ההחלטה השנויה במחלוקת עוררה זעם רב בקרב כלי התקשורת ומועצת העיתונות שטענו לרמיסה של החיסיון העיתונאי.

קרא עצמו נחקר באזהרה אך לא הסכים לחשוף את מקורותיו, ועם זאת צוות החקירה הצליח לחשוף את המקור, עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', הפרקליטה שליוותה את החקירה. לימים תבעה גלאט-ברקוביץ' את קרא ואת עיתון הארץ בטענה כי לא עמדו בהתחייבויות שנתנו לה טרם הפרסום. עם זאת בנובמבר 2011, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, דחה את טענותיה של גלאט ברקוביץ', וקבע כי קרא והארץ פעלו לפי תקנון האתיקה ועשו כל שביכולתם כדי להגן עליה. גלאט ברקוביץ ערערה על הפסיקה, אך באוקטובר 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורה. השופט יצחק עמית אימץ את קביעותיו של השופט זמיר לפיהן קרא הגן על המקור, פעל כמצופה ממנו, ואף הוסיף כי גלאט ברקוביץ היא שחשפה את עצמה בכמה פעולות לא אחראיות. עמית אף הוסיף בפסק הדין מספר קביעות חשובות ותקדימיות בדבר חשיבותה של העיתונות החוקרת.

פרק נוסף בפרשה הזאת רשם קרא ערב הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, אז פרסם מסמך משטרתי שבו קובעת המשטרה כי יש בידה ראיות חד משמעיות לכך שמרטין שלאף הוא שעומד מאחורי שלושה מיליון דולר שהועברו לחשבון הבנק של משפחת שרון. גם פרשה זו עוררה רעש רב בעיקר עקב הסמיכות לבחירות, ועם זאת הפרשה ירדה מסדר היום לאחר יממה מאחר ששרון לקה באירוע המוחי השני שממנו לא התאושש.

קרא גם חשף את פרשת רשות המיסים ערב לפני גל המעצרים הגדול, את החלטות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין חקירות אולמרט, ועוד. קרא גם היה זה שראיין את המתלוננות העיקריות בפרשת קצב ואת המתלוננת בפרשת רמון. בדצמבר 2012 פרסם קרא תחקיר מקיף על תיק אביגדור ליברמן וחברות הקש. כשבוע אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על סגירת תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן, ועל הגשת כתב אישום בתיק משני - פרשת מינוי השגריר, זאב בן ארי; אלא שכמה ימים לאחר פרסום ההחלטה, ויום לפני שהפרקליטות התכוונה להגיש את כתב האישום המצומצם לבית המשפט, דיווח קרא על רשלנות בטיפול בתיק, ועל דמויות מרכזיות בפרשת השגריר שלא נגבתה מהן עדות. קרא אף שוחח עם חלק מהעדים הפוטנציאלים, שהביעו תמיהה על כך שהמשטרה לא הגיעה אליהם. הדיווח חייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח את התיק מחדש ולשקול את החמרת כתב האישום, ואכן לאחר השלמת חקירה זריזה כתב האישום תוקן והוחמר. בכתב האישום המתוקן נכתב שליברמן פעל באופן מעשי (ולא פאסיבי כפי שנקבע מראש) לקידומו של השגריר בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, אף שאותו שגריר העביר לו שלא כדין מידע חסוי מתוך הבקשה לחיקור דין בבלארוס במסגרת חקירת תיק ליברמן. ביוני 2013 פרסם קרא תחקיר מקיף בתוכנית "המקור" על אודות הקשר המשונה בין ליברמן לבין ממשלת בלארוס והעומד בראשה, הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו. בפרשת "ישראל ביתינו" קרא חשף הקלטות שלא היו מוכרות למשטרה שבהן אחד החשודים בפרשה מדבר על קשריו הפליליים שלו ושל גרשון מסיקה (אז ראש מועצת שמרון) עם פאינה קרשנבאום.

ערב הבחירות לנשיאות המדינה בקיץ 2014 עבד קרא יחד עם כתב הפלילים של חדשות 10, דורון הרמן, על תחקיר בדבר נסיבות ההסכם הסודי בין מאיר שטרית, שהיה מועמד מרכזי לתפקיד, ובין עוזרת הבית שלו, הסדר שקבע פיצוי בסך 230 אלף שקל לעוזרת וכלל סעיף סודיות על נסיבות ההסכם ופרטיו. יום לאחר הבחירות פרסם קרא כי מדובר בפיצוי שהועבר לעוזרת לאחר שזאת הטיחה בפני שטרית כי הטריד אותה מינית ולאחר ששיחתם בעניין זה הייתה מגובה בהקלטות.

ברוך קרא הוביל יחד עם מערכת "המקור" וחדשות 13 מאבק ארוך לפרסום הקלטות השיחות בין רא"ל במיל' גבי אשכנזי והאלוף בדימ', הפצ"ר לשעבר, אביחי מנדלבליט (כיום היועץ המשפטי לממשלה) במסגרת הפרשה המכונה "פרשת הרפז". המאבק המשפטי נכשל, שכן שלוש ערכאות לא הסכימו להתיר את צווי איסור הפרסום. עם זאת, בפברואר 2020, פרסם קרא חלק מההקלטות שתמליליהן הותרו בעבר לפרסום. זו הייתה הפעם הראשונה שהשיחות הללו הושמעו בתקשורת הישראלית. חשיבות הפרסום הייתה בין היתר בכך שהעלתה סימן שאלה מעל גרסתו של מנדלבליט בדבר המועד שבו נודע לו שהמסמך המזויף מוחזק אצל אשכנזי.

לבד מהסיקור השוטף קרא פרסם תחקירים רבים, ביניהם: פרשת הרשעתו של משה קסטל, סחר באיברים לאור היום, חשיפת סוכנים באגף הפיקוח על הגז, מלחמת החזנים, תחקיר מקיף על אסון הכרמל ועוד. בתוכנית "המקור" בהגשתו בלטו תחקיריו על פואד בן אליעזר, הרב פינטו, אתר וואלה בתקופת פרשת 4000, פרשת דין יששכרוף, החצר האחורית של תיק הולילנד, מעון ראש הממשלה ומני נפתלי, והקשר בין "ישראל ביתנו" ל"עמותת איילים", השיחות המוקלטות של ג'קי בן זקן עם איילת אזולאי.

באוקטובר 2013 זכה באות אומ"ץ על חשיפת פרשות שחיתות ועל פרשנויותיו המשפטיות. ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 "על פעילות רבת שנים בעריכת תחקירים אמיצים ומחוללי שינוי בנושא שלטון החוק". בנוסף קיבל קרא את אות אביר איכות השלטון לשנת 2018^[4]. קרא גם זכה ביחד עם רביב דרוקר בפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה בשנים 2017,2016 ו-2019, וכן בפרס "כד החלב" של פסטיבל "שובר מסך" בשנת 2019.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברוך קרא בוויקישיתוף

ברוך קרא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מוריה זלצר-וולשטיין, ברוך קרא: הכיפה שלי חברתית, לא הלכתית, באתר ynet, 6 בפברואר 2007
nana10, ברוך קרא, באתר nana10‏, 31 באוגוסט 2008
ליאת רון, ‏ברוך קרא: "אני לא צדיק ולא מל"ו. מחפש רבנים ומנהיגים ולא מוצא", באתר גלובס, 22 בספטמבר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלי אלון, ברוך קרא-חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 , באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2013
איילת שני, ברוך קרא: "המצב שבו פוליטיקאים מנציחים את הסיטואציה המדינית שאנחנו נמצאים בה הוא מצב נורא", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
דוד ורטהיים‏, "סוף סוף בחדשות 2 ו-10 נאלצים להילחם על העיתונאים שלהם", באתר וואלה‏, 9 באפריל 2017
איתי שטרן, איזה בעלים לא ירצו תוכנית כמו "המקור"?, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
יורם יובל משוחח עם ברוך קרא, בערוץ החינוכית, יוני 2012
מאמרים בוואלה, למשל, [1] [2]

הערות שוליים

^ איילת שני, ברוך קרא: "המצב שבו פוליטיקאים מנציחים את הסיטואציה המדינית שאנחנו נמצאים בה הוא מצב נורא", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015.
^ אני יודעת שהעם כבר לא אתנו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003.
^ ניר קוסטי, שמ"פניה, באתר "במחנה", 4 בפברואר 2009: "בגדול, להיות עיתונאי וחייל במקביל, זה חיבור בלתי אפשרי", טוען רס"ר (מיל') ברוך קרא, כתב לענייני משפט בערוץ 10. "באופן טבעי, הוא מעלה שאלות. כשהגיע אלי צו 8, לא יכולתי להפנות עורף ליחידה שבה אני משרת במילואים. בעבורי זה היה מצב לא נוח, בעיקר בגלל שעיתונאי נמצא תמיד בפוזה של ביקורת על המבצע ושומר על מבט ציני, וכשאתה חייל. ובכן, לא צריך להסביר מה המשמעות של להיות חייל". קרא, שנכנס לתוך רצועת עזה רק ב-24 השעות האחרונות ללחימה, מספר שהפך למקור מידע מרכזי בימים בהם דובר צה"ל חנק את התקשורת באגרוף ברזל.
^ אלו הזוכים באות אביר איכות השלטון לשנת 2018, באתר סרוגים, ‏17 בספטמבר 2018

[1] איילת שני, ברוך קרא: "המצב שבו פוליטיקאים מנציחים את הסיטואציה המדינית שאנחנו נמצאים בה הוא מצב נורא", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015.

[2] אני יודעת שהעם כבר לא אתנו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003.

[3] ניר קוסטי, שמ"פניה, באתר "במחנה", 4 בפברואר 2009: "בגדול, להיות עיתונאי וחייל במקביל, זה חיבור בלתי אפשרי", טוען רס"ר (מיל') ברוך קרא, כתב לענייני משפט בערוץ 10. "באופן טבעי, הוא מעלה שאלות. כשהגיע אלי צו 8, לא יכולתי להפנות עורף ליחידה שבה אני משרת במילואים. בעבורי זה היה מצב לא נוח, בעיקר בגלל שעיתונאי נמצא תמיד בפוזה של ביקורת על המבצע ושומר על מבט ציני, וכשאתה חייל. ובכן, לא צריך להסביר מה המשמעות של להיות חייל". קרא, שנכנס לתוך רצועת עזה רק ב-24 השעות האחרונות ללחימה, מספר שהפך למקור מידע מרכזי בימים בהם דובר צה"ל חנק את התקשורת באגרוף ברזל.

[4] אלו הזוכים באות אביר איכות השלטון לשנת 2018, באתר סרוגים, ‏17 בספטמבר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 |מדינה={{דגל|ישראל||+}}
 |עיסוק=[[עיתונאי]]
-|מעסיק=[[הארץ]] <small>{{כ}}(1999–2004){{כ}}</small>{{ש}}[[חדשות 10]] <small>{{כ}}(2004 ואילך){{כ}}</small>
+|מעסיק=[[חדשות 13]] 2004 - היום{{ש}}'''בעבר:'''{{ש}}[[הארץ]] 1999-2004
 |תחקירים בולטים=
 |סוג כתב=