עדת הצופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עדת הצופים או הצופים הדתיים היא חטיבה דתית בת 14 שבטים בתוך "תנועת הצופים העבריים".

מטרת "העדה" לאפשר לכל נער ונערה שומר מצוות להשתייך לתנועה בלי קשר למוצאו ולדעותיו הפוליטיות והרוחניות תוך שימת דגש על גשר בין הדתיים לחילוניים. עדת הצופים מחנכת במקביל למטרות תנועת הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל והדת היהודית.

היסטוריה והתפתחות "עדת הצופים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים בישראל נוסדה בשנת 1919 ובמסגרתה פעלו גדודי צופים דתיים שכונו "צופי ציון". בל"ג בעומר תרפ"ט, 28, למאי 1929, ייסד אשר ריבלין, בוגר התנועה, את ארגון הצופים הדתיים הנושא את השם "זרובבל". עם הזמן קיבל הארגון את שמו המוכר לנו היום "עדת הצופים" או בקיצור "העדה". בשנת 1939 הצטרף הארגון ל"הסתדרות הצופים העבריים"[1].

בתחילת הדרך, הגיעו רוב החניכים מבית הספר "תחכמוני" התל אביבי שריבלין היה ממוריו. לימים, היה רב בית הספר, הרב איסר פרנקל, רב "העדה" ודמות חינוכית פעילה משך שנים רבות. הצופים הדתיים התרחבו מעבר לגבולות המרכז והקימו שבטים בכל רחבי ארץ ישראל. בשנת 1945, הקים עמנואל מנחם מידב, בוגר השבט החיפאי 'משוטטי הכרמל', את שבט "משואות" בירושלים. במלחמת העצמאות נפל מידב בהגנה על הרובע היהודי בירושלים. בשנת 1963 הכיר משרד החינוך ב"עדת הצופים" כתנועת נוער. משמעות ההכרה היא שעל כל בית ספר ממלכתי-דתי לאפשר גיוס תלמידיו ל"עדת הצופים". אולם לא כל מנהלי בתי הספר מיישמים הוראה זו. בשנת 1969 מנתה "עדת הצופים" תשעה שבטים, מהם שלושה בתל אביב, אחד בירושלים, בחיפה, באשדוד, בסלמה ג' ובגבעת אולגה. מאז ועד היום נפתחו ונסגרו שבטים רבים.

בוגרי "העדה" כוונו בעיקר לגרעיני הנח"ל שבמסגרתם הקימו ותיחזקו במהלך השנים יישובים וקיבוצים רבים, כגון הקיבוצים שלוחות ומעלה גלבוע של "הקיבוץ הדתי", שחברי שבט "משואות" היו ממייסדיהם. על בוגרי התנועה נמנים דמויות חשובות במדינה בתחומי התורה, התקשורת, הפוליטיקה, הצבא והחברה (כדוגמת חבר המייסדים של תנועת "במעגלי צדק").

"עדת הצופים" בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"העדה" נאבקת על לבו של הנער הן כחלק מהמשבר הכללי של תנועות הנוער וקריסת המסגרות הערכיות של ימינו והן כחלק מהמערכה על ליבותיהם של נוער דתי החשוף לעולם המודרני והפוסטמודרני. כחלק ממערך זה, הופקה בשנת 2006 תוכנית ההדרכה "צופה נתתיך" הבלעדית לחניכי "עדת הצופים" המתמודדת עם מסרים כגון: תפילה, מצוות, ואהבת לרעך כמוך, צניעות, במישורים אקטואליים ורוחניים. בשנת 2014 במקביל לפיתוח תוכנית "המסע בצופים" פיתחה "עדת הצופים" תוכנית הדרכה שנתית לחניכי כיתות ג'- י"ב בשם "המסע בעדת הצופים". התוכנית עוסקת בתכנים חינוכיים המקיפים את חיי החניך והחניכה הדתיים בעולמם הדתי.

הנהגת העדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת "העדה" יושבת בבית פיליפס של "הנהגת ירושלים" בעמק המצלבה בירושלים. בראשה עומדים "ראש העדה", "מרכז/ת העדה", רכזי/ות הדרכה ורכז/ת הגשמה.

ראש העדה כיום הוא עמיהוד (עודי) בהט ומרכזת ה"עדה" היא מיטל זרובניק להמן.

שבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת העדה פועלים ארבעה עשר שבטים:

  • ברעננה: שבט הראל.
  • בתל אביב: שבט חורב.
  • בכפר אדומים: שבט יהודה (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים).
  • ברחובות: שבט סער.
  • בירושלים: שבט משואות, שבט אלעד, שבט להבות.
  • במודיעין: שבט דרור, שבט לביא.
  • באשחר: שבט אשחר (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים).
  • באפרת: שבט שוב"ל[2]. ("ושבו בנים לגבולם")
  • בנס הרים: שבט איתן (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים).
  • בקבוצת יבנה שבט מידב (על שם עמנואל מנחם מידב, מייסד עדת הצופים בירושלים)
  • ביישוב "שלפים" בעמק המעיינות (שבט שחציו דתיים וחציו חילוניים).

בנוסף לשבטים מקיימת העדה גרעין שנת שירות:

  • בגרעין "רעים מקימים"- בשבטי "עדה" חדשים

עולמה החינוכי והערכי של "עדת הצופים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל עדת הצופים

"עדת הצופים" נחשבת לחטיבה בתוך תנועת הצופים הישראלית. ערכיה זהים לאלו של תנועת הצופים הכללית. בנוסף למוסר האנושי יונקים חניכי "העדה" את עמדותיהם מתורת ישראל. "עדת הצופים" חרתה על דגלה את הרצון להוות גשר ואחדות בין דתיים לשאינם דתיים. הדגש המיוחד על מטרה זו ב"עדה" הוא שהצופים הדתיים והצופים הלא-דתיים כולם לובשים מדי-חאקי, עוברים את מערכי הפעולות הזהים ואמונים על המחנאות והצופיות המעשית ודווקא מתוך המכנה המשותף הם יוצאים לברור השונה.

כחלק מתפיסתה הפלורליסטית, איפשרה תנועת הצופים ל"עדה" לשמור על צביונה הדתי במסגרת השבטים והמפעלים התנועתיים. כך למשל, הוכנסה האמונה לה' והנאמנות למצוות ב"עשרת דיברות הצופה" ובנוסח "ההבטחה" של "העדה", נשמר סמל "הרימון" של "עדת הצופים", החניכים חייבים להגיע עם חולצה לבנה לפעולות ביום שבת, הבנים עם כיפה והבנות בחצאיות, מתקיימות תפילות וישנו דגש תורני בפעולות. כך נשמר איזון ייחודי של ארגון דתי-הילכתי בתוך תנועת נוער ממלכתית.

תנועת הצופים משתדלת מצידה לספק לחניכי "העדה" את כל המענה הדתי והרוחני שהחניכים הדתיים זקוקים במפעלי התנועה, ו"עדת הצופים" מצידה, מבקשת שלא להיבדל ומופיעה ופעילה בכל הפורומים, הטיולים והמחנות התנועתיים.

"עדת הצופים" פתוחה לכל שומר מצוות באשר הוא, בשונה מתנועות נוער דתיות אחרות, המחייבות אורח חשיבה פוליטי או רוחני כזה או אחר. בהיותה חלק מתנועת הצופים הכללית, "עדת הצופים" אינה מקבלת כל תמיכה פוליטית והיא תנועה לא מפלגתית. האופי הדתי של "עדת הצופים" הוא אורתודוקסי וחניכיו באים מן החינוך הממלכתי-דתי. במובן זה, "עדת הצופים" היא חלק בלתי נפרד ממסגרות החינוך הבלתי-פורמליות של הציונות הדתית ומכל זרמי המגזר הציוני-דתי מגיעים אליה.

חוקת "עדת הצופים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדת הצופים מחנכת במקביל ובלי סתירה למטרות תנועת הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל והדת היהודית[3].

  • חינוך הנוער לערכי הרוח של היהדות.
  • קיום מצוות הלכה למעשה.
  • חינוך לעקרונות מדינת ישראל, להכשרת הנוער לייעוד ציוני-דתי ולשרות העם.
  • לחתור לאחדות לאומית וגשר בין דתיים ושאינם דתיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדת הצופים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]