ברית ערים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←לא בבית ספרנו: זו לא דוגמא לקיומה של אמנה בין רשויות מקומיות (נושא הערך), או לארגון גג של רשויות מקומויות, אלא יוזמה חברתית של אזרחים, שכמוה יש רבות |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
=== ברית ערים לאיכות חיים וסביבה === |
=== ברית ערים לאיכות חיים וסביבה === |
||
'''ברית ערים לאיכות ערים וסביבה''' היא תוכנית ההמשך של אמנת האקלים של פורום ה-15, אשר ב-2008 איחדה את הערים הגדולות במדינת ישראל למסגרת פעילות משותפת להפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר והציבה אותן בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם. במרץ 2018 חתמו 18 ערים על אמנת איכות הסביבה. בין היתר התחייבו העיריות לקדם מדיניות של התייעלות אנרגטית במתקני העירייה, הטמעת בנייה ירוקה בכל המבנים בעיר, הפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר ועידוד השימוש באמצעי תחבורה בני-קיימא, צמצום פסולת, עידוד צריכה מקומית ואימוץ עקרונות של תכנון בר-קיימא במרחב העירוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3734372,00.html|הכותב=נמרוד בוסו|כותרת=16 עיריות חתמו על אמנת איכות הסביבה: הפחתת השימוש ברכב פרטי ובנייה ירוקה|אתר=כלכליסט|תאריך=18.03.18}}</ref> |
'''ברית ערים לאיכות ערים וסביבה''' היא תוכנית ההמשך של אמנת האקלים של פורום ה-15, אשר ב-2008 איחדה את הערים הגדולות במדינת ישראל למסגרת פעילות משותפת להפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר והציבה אותן בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם. במרץ 2018 חתמו 18 ערים על אמנת איכות הסביבה. בין היתר התחייבו העיריות לקדם מדיניות של התייעלות אנרגטית במתקני העירייה, הטמעת בנייה ירוקה בכל המבנים בעיר, הפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר ועידוד השימוש באמצעי תחבורה בני-קיימא, צמצום פסולת, עידוד צריכה מקומית ואימוץ עקרונות של תכנון בר-קיימא במרחב העירוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3734372,00.html|הכותב=נמרוד בוסו|כותרת=16 עיריות חתמו על אמנת איכות הסביבה: הפחתת השימוש ברכב פרטי ובנייה ירוקה|אתר=כלכליסט|תאריך=18.03.18}}</ref> |
||
=== לא בבית ספרנו === |
|||
'''לא בבית ספרנו''' היא תנועת מחאה שהחלה כמחאת הורים, וחלק ממאבקיה הבשילו לכדי מיזמים מוניציפאליים. התנועה קמה בשנת 2019 בשם "כהניזם, גזענות והומופוביה - לא בבית ספרנו" על ידי קבוצת אמהות שביקשו להשפיע על התכנים הנלמדים בבתי הספר הממלכתיים בישראל. |
|||
====== המאבק על השימוש בספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל" ====== |
|||
בשנת 2023, בעקבות קריאתה של יולי יבין, תלמידת כיתה י״ב מהרצליה, להחזיר את השיח על ספר האזרחות ״להיות אזרחים בישראל" לקדמת הבמה ואף להחרימו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=HZePyyhYYyk|כותרת=יולי יבין נלחמת על ספרי האזרחות|אתר=youtube}}</ref>, יצאה התנועה בקריאה להורים ולמנהלי בתי הספר להימנע מלהשתמש בספר הלימוד באזרחות אשר שוכתב ונערך בשנת 2016, ולחפש אלטרנטיבה פחות לאומנית ויותר דמוקרטית וליברלית. הטענה העיקרית שהועלתה לאורך השנים נגד הספר בגרסתו המשוכתבת היא שהוא כתוב בצורה מניפולטיבית, אשר "מוליכה את המורים והתלמידים בערמומיות אל הנרטיב השמרני"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ha-makom.co.il/post-itai-ron|הכותב=איתי רון|כותרת=לא בבית ספרנו: הקריאות להחרים את ספר האזרחות מתרחבות|אתר=המקום הכי חם בגיהנום|תאריך=09.08.23}}</ref>. כמו כן, אפשר למצוא בספר גם מתקפה ישירה של ממש נגד מערכת [[המשפט המקובל|המשפט]]. בחוות דעת על טיוטת הספר המשוכתב כתבה פרופ' [[תמר הרמן]] מהאוניברסיטה הפתוחה כי "הספר מציג תפיסת עולם פרובינציאלית ואתנוצנטרית ומקומו לא יכירנו על מדף ספרי הלימוד במדינה דמוקרטית"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/2015-12-18/ty-article/.premium/0000017f-db68-df62-a9ff-dfffe07f0000|הכותב=אור קשתי|כותרת=האזרחות החדשה: הרבה יותר יהודית|אתר=הארץ|תאריך=18 בדצמבר 2015}}</ref>. |
|||
בחודש אוגוסט 2023 פנו קבוצת הורים מבית הספר עמי אסף ב[[בית ברל|'''בית ברל''']] למנהלת בית הספר ולאנשי ונשות החינוך להפעיל שיקול דעת עצמאי וענייני בבחירת הספרים ותכני הלימוד, כך שיכללו ערכים דמוקרטיים וליברליים. |
|||
מספר ראשי ערים, סגני ראשי ערים ונציגי רשימות לבחירות המוניציפליות הצטרפו לקריאה. [[רועי ברזילי]], סגן ראש '''עיריית רמת גן''', קרא לתושבי העיר להימנע מלרכוש את הספר. "פניתי למנהלת אגף החינוך וביקשתי ממנה להפסיק את החלוקה ולחשוב על אלטרנטיבה, ואולי ללמד על פי הגרסאות הישנות", אמר. רשימת "'''חוזה חדש לרעננה'''", המתמודדת למועצת העיר, פרסמה קריאה דומה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/2023-08-10/ty-article/.premium/00000189-dff2-db6f-a1e9-fff650250000|הכותב=שירה קדרי־עובדיה|כותרת=משרד החינוך מגבה את ספר האזרחות, וטוען כי נכתב על ידי "מומחים מכל קשת העמדות"|אתר=הארץ|תאריך=10 באוגוסט 2023}}</ref>. '''ראש עיריית כפר סבא''' [[רפי סער]] הבהיר כי בעיר לא ילמדו אזרחות באמצעות הספר. בפוסט שהעלה בפייסבוק כתב: "מערכת החינוך תביא דרכים יצירתיות לתווך לנוער את תחום האזרחות". |
|||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
גרסה מ־13:18, 11 באוגוסט 2023
ברית ערים היא אמנה בין רשויות מוניציפליות, אשר משתפות פעולה למען קידום ערכים משותפים, ופועלות בנפרד מן השלטון המרכזי. ההשראה האידאולוגית לברית הערים המודרנית היא ספרו של הסוציולוג האמריקאי בנג'מין ברבר (אנ') משנת 2013, "אילו ראשי ערים ניהלו את העולם: אומות בלתי-מתפקדות, ערים פורחות".[1]
דוגמאות מהעולם
ברית ערים חופשיות
ערך מורחב – ברית ערים חופשיות
ברית ערים חופשיות היא ברית שנוצרה במזרח אירופה בשנת 2019 כאמנה של שיתוף פעולה בין ראשי הערים של בודפשט, פראג, ורשה, וברטיסלאבה.[2] מטרות הברית: שיתוף מידע בנושאי פיתוח עירוני, הפחתת משבר הדיור וההתחממות הגלובלית. היוזמה הועלתה בעקבות חששות מפני צמצום האוטונומיה של השלטון המקומי. ראשי ארבע הערים המייסדות שלטו בנתח ניכר מכלכלות מדינותיהם: 25, 26, 17 ו-27 אחוזים מהתמ"ג לערים פראג, ברטיסלבה, ורשה, ובודפשט, בהתאמה. ראשי ארבע הערים השתייכו למפלגות פרו-אירופאיות שנמנו עם האופוזיציה ברמה הלאומית. הם הצהירו כי הם מאמינים ב"חברה פתוחה המבוססת על ערכי הליבה המשותפים שלנו: חופש, כבוד האדם, דמוקרטיה, קיימות, שוויון, שלטון החוק, צדק חברתי, סובלנות ומגוון תרבותי". ההסכם תואר גם כאנטי-פופוליסטי. הם טענו כי "הפופוליזם מספק תשובה פשוטה ושגויה לבעיות העומדות בפני ערים ומדינות. הפופוליסטים הלאומיים דוגלים בריכוזיות, ומתייחסים לבוחרים כאל נתינים". המקום בו נחתמה האמנה, אוניברסיטת מרכז אירופה, תואר כסמלי, לאור ההתקפות של ממשלת ויקטור אורבן על האוניברסיטה, אשר אילצו אותה להעביר את רוב תוכניות החינוך שלה לווינה. מאז 2019, התרחבה האמנה לעוד עשרות ערים באירופה ואף מחוצה לה – כדוגמת לוס אנג'לס שבארצות הברית.
ערים ללא פחד
תנועת ערים ללא פחד היא תנועה מוניציפלית גלובאלית, אשר נוסדה בברצלונה בשנת 2017, והתאחדה נגד פשעי שנאה, אי־שוויון, קסנופוביה וסמכותנות, על מנת ״להגן על זכויות אדם, דמוקרטיה והטוב המשותף". התנועה פעילה במאות רשויות מוניציפליות ברחבי העולם.[3][4]
עיר מקלט
עיר מקלט (אנ') היא תחום שיפוט עירוני בארצות הברית, המגביל את שיתוף הפעולה עם הממשלה באכיפת חוקי ההגירה. התנועה הוקמה בשנת 1980, ושורשיה האידאולוגיים נטועים בפילוסופיה דתית, כמו גם במסורת תנועות ההתנגדות האמריקאיות לעוולות. שמה של התנועה שאוב מעיר המקלט התנכית.
התנועה התעצמה בתקופת כהונתו של דונלד טראמפ, כאשר בעקבות שורה של צווים נשיאותיים וחוקים חדשים בנושא הגירה, הכריזו על עצמן מאות ערים ברחבי ארצות הברית - כולל ערים מרכזיות כמו וושינגטון, ניו-יורק ושיקגו - כעל ערי מקלט שאינן משתפות פעולה עם הרשות הפדרלית לענייני הגירה. שאיפתן היא לצמצם מקרים של גירוש ופירוק משפחות בקרב אנשים השוהים במדינה באופן לא חוקי, בעיקר פליטים של מלחמות אזרחים במשטרים בלתי יציבים ממרכז אמריקה, ולאפשר להם להשתמש בשירותי בריאות, רווחה וחינוך. עד שנת 2018 אימצו כ-564 תחומי שיפוט בארצות הברית, כולל מדינות ועיריות, מדיניות ערי מקלט.[5][6][7]
גם ערים באירופה קיבלו השראה מאותן יוזמות.[8] עיר מקלט מתייחסת שם לערים המחויבות לקבל את פני הפליטים ומבקשי המקלט, לאפשר בניית גשרים והבנה באמצעות העלאת מודעות, התיידדות ויצירת קשרים תרבותיים. עם זאת, מדובר ביחס לפליטים ולמבקשי מקלט מתועדים, ולא לשוהים בלתי חוקיים.[9] למעלה מ-80 עיירות, ערים ואזורים מקומיים אימצו מדיניות זו באנגליה, וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד.[10] גלאזגו וסוונסי הפכו לערי מקלט ידועות.[10][11][12]
דוגמאות היסטוריות
הברית השוואבית
- ערך מורחב – הברית השוואבית
הברית השוואבית (אנ') היא ברית שנכרתה בין כמה ערים חופשיות בשוואביה (אזור בגרמניה בין וירטמברג לבוואריה), כדי להגן על הערים הללו מפני הפיאודלים שבאזור. במאות ה-12 וה-13, החל להיווצר בגרמניה מעמד של עיר חופשית. עד אז היה מקובל באירופה שלטון פיאודלי, כך שכל שטח היה נתון לשליטתו של אציל כלשהו. הפיאודל היה השליט, השופט וגם אחראי על הדת במקום. סמכותו של פיאודל הייתה קשורה לשליטתו באחוזותיו, ולכן סוחר שלא התפרנס מחקלאות או ממרעה, לא היה תלוי באופן ישיר בפיאודל. עם התפתחות חיי המסחר, נוצרו ערים גדולות יחסית, שלמעשה לא היו כפופות לפיאודל, אף שרשמית הן היו בשטחו ותחת שליטתו. למלכים היה עניין בפיתוח חיי המסחר, ולכן מדי פעם היו מעניקים לעיר מעמד של עיר חופשית, כלומר עיר שאינה כפופה לפיאודל, ואינה צריכה להעלות לו מס. הפיאודלים התנגדו להתפתחות זו, וניסו לעיתים לאלץ עיר כזו לקבל את חסותם ואת מרותם. לפיכך התארגנו יחדיו כעשרים ערים, בהנהגת הערים אאוגסבורג ואולם, ובשנת 1331 הקימו את הברית השוואבית, שיצרה מסגרת ארגונית אחת לכל הערים החפשיות הללו. הברית הקימה ממשלה, צבא חזק ובית משפט עליון.
דוגמאות מישראל
נעים בסופ"ש
- ערך מורחב – נעים בסופ"ש
נעים בסופ"ש הוא מיזם תחבורה ציבורית המפעיל מערך היסעים בסופי השבוע ללא תשלום, החל מסוף שנת 2019, בעשר רשויות מקומיות – גבעתיים, הוד השרון, כפר סבא, מבשרת ציון, מודיעין-מכבים-רעות, נס ציונה, קריית אונו, רמת השרון, שוהם ותל אביב-יפו.
כחלק מהסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, תחבורה ציבורית אינה פעילה בשבת ברוב האזורים בישראל. לפיכך, המימון של המיזם הינו מוניציפלי, והנסיעה בקווי נעים בסופ"ש היא בחינם, מכיוון שגביית תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בסופי שבוע אסורה בחוק.
בריתערים
בריתערים היא תנועה שנועדה להקים מערך כוח אשר יפעל לביזור סמכויות השלטון ולהקמת מרחב חיים ליברליים שיהיה מוגן מפני שרירות של רוב מזדמן. התנועה פועלת להתאגדות הערים והרשויות הליברליות בישראל לכוח חברתי, כלכלי ופוליטי משמעותי שישמור על הצביון הדמוקרטי והליברלי של העיר בנושאי חינוך, תרבות, כלכלה, חופש דת וחופש מדת, ועוד.[13]
ברוב מדינות העולם המערבי קיים ביזור סמכויות משמעותי מן הממשלה המרכזית אל רשויות מקומיות ואזוריות. מדינת ישראל נמצאת כיום במקום נמוך בין מדינות ה-OECD במדד הביזור של השלטון. בפרט, מערכת החינוך הישראלית ריכוזית מאד בהשוואה למדינות המפותחות, וכך גם בשאר התחומים. רק פורטוגל, טורקיה, מקסיקו ולוקסמבורג נמצאו יותר ריכוזיות מישראל.[14] מטרת התנועה היא לפעול ליישור קו עם רוב המדינות המתוקנות בעולם המערבי, כדוגמת ארצות הברית הבנויה כולה על ברית פדרלית בין מדינות ריבוניות המאוחדות יחדיו תחת ממשל מרכזי. דוגמאות נוספות הן מדינות מערביות רבות באירופה, וכן האיחוד האירופי עצמו, אשר אימץ את המודל המבזר והמאחד, ובכך הגביר מאד את עוצמתן הכלכלית והפוליטית של המדינות השונות.
בחודש אוגוסט 2023, הביעה מיטל להבי מסיעת מרצ למועצת העיר תל אביב - יפו תמיכה בבריתערים.
באותו חודש הצטרפו גם דנה אורן-ינאי, מועמדת למועצת העיר הרצליה, וכן גייל שורש, מועמדת לראשות העיר רמת השרון, לתמיכה בבריתערים.
ברית ערים לאיכות חיים וסביבה
ברית ערים לאיכות ערים וסביבה היא תוכנית ההמשך של אמנת האקלים של פורום ה-15, אשר ב-2008 איחדה את הערים הגדולות במדינת ישראל למסגרת פעילות משותפת להפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר והציבה אותן בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם. במרץ 2018 חתמו 18 ערים על אמנת איכות הסביבה. בין היתר התחייבו העיריות לקדם מדיניות של התייעלות אנרגטית במתקני העירייה, הטמעת בנייה ירוקה בכל המבנים בעיר, הפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר ועידוד השימוש באמצעי תחבורה בני-קיימא, צמצום פסולת, עידוד צריכה מקומית ואימוץ עקרונות של תכנון בר-קיימא במרחב העירוני.[15]
לקריאה נוספת
- If Mayors Ruled the World: Dysfunctional Nations, Rising Cities (2013) ISBN 978-0-300-16467-1
הערות שוליים
- ^ Why mayors should rule the world: Benjamin Barber at TEDGlobal 2013, TEDBlog
- ^ Walker, Shaun, Islands in the illiberal storm: central European cities vow to stand together, the Guardian, 16 בדצמבר 2019
- ^ ניר ברק, לקדם "אזרחות עירונית", ליצור ברית ערים ליברליות, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2022
- ^
"ערים ללא פחד – יצירת סולידריות מקומית אזורית מלמטה", סרטון בערוץ "שתיל", באתר יוטיוב (אורך: 01:27:35)
- ^ "Cities, States Resist — and Assist — Immigration Crackdown in New Ways". pew.org. 3 באוגוסט 2018. נבדק ב-2019-07-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Report: Nearly Half of Americans Live in Jurisdictions With Sanctuary Policies". Fox News Insider (באנגלית). 2018-05-11. נבדק ב-2019-07-02.
- ^ Dinan, Stephen. "Half of all Americans now live in 'sanctuaries' protecting immigrants". The Washington Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-10.
- ^ Randy K. Lippert; Sean Rehaag (2013). Sanctuary Practices in International Perspectives: Migration, Citizenship, and Social Movements. Routledge. ISBN 978-0-415-67346-4.
- ^ Van Steenbergen, Marishka (10 במאי 2012). "City of Sanctuary concern for welfare of asylum seekers as housing contract goes to private security firm". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Nicoll, Vivienne (25 באוגוסט 2014). "City offering sanctuary to refugees from Syria". Evening Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Swansea City of Sanctuary - Building a culture of hospitality for people seeking sanctuary". swansea.cityofsanctuary.org. נבדק ב-27 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Forrest, Adam (14 ביוני 2010). "Sanctuary City". The Big Issue. אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2021. נבדק ב-25 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מתן וסרמן, לאור משבר החקיקה: יוזמה חדשה קוראת להתאגדות הערים הליברליות בישראל, באתר מעריב, 30/07/2023
- ^ פורום קהלת, ביזור סמכויות לרשויות המקומיות - מחקר שטח, באתר הכנסת, פורום מדיניות חינוך, י"ב טבת, תשפ"א 27 דצמבר, 2020
- ^ נמרוד בוסו, 16 עיריות חתמו על אמנת איכות הסביבה: הפחתת השימוש ברכב פרטי ובנייה ירוקה, באתר כלכליסט, 18.03.18
