הסדר האיאולי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
פעמי-עליון (שיחה | תרומות) מש:35 of May, אין להפוך מקפים תקניים (־) למינוסים (-). היה על זה לא מזמן דיון במזנון |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
| שם בשפת המקור = |
| שם בשפת המקור = |
||
| תמונה = Tepekule Smyrna ruins Izmir.jpg |
| תמונה = Tepekule Smyrna ruins Izmir.jpg |
||
| כיתוב = עמודים איאוליים במקדש [[אתנה]] ב[[ |
| כיתוב = עמודים איאוליים במקדש [[אתנה]] ב[[סמירנה]] (כיום [[איזמיר]]) |
||
| מדינה = |
| מדינה = |
||
| מורשת עולמית = |
| מורשת עולמית = |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| מפה = |
| מפה = |
||
| כיתוב מפה = |
| כיתוב מפה = |
||
| אזור גאוגרפי = [[ממלכת ישראל]], [[אסיה הקטנה]] ו[[יוון הארכאית]] |
| אזור גאוגרפי = [[פיניקיה]], [[ממלכת ישראל]], [[אסיה הקטנה]], [[קפריסין]] ו[[יוון הארכאית]] |
||
| תקופה = [[תקופת בית ראשון]] ו[[יוון הארכאית]] |
| תקופה = [[תקופת בית ראשון]] ו[[יוון הארכאית]] |
||
| טווח תאריכים = |
| טווח תאריכים = המאות ה־9–5 לפנה"ס |
||
| מבנים עיקריים = מקדש [[אתנה]] בסמירנה |
| מבנים עיקריים = מקדש [[אתנה]] בסמירנה |
||
| סגנון אדריכלות קודם = |
| סגנון אדריכלות קודם = |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== רקע והיסטוריה == |
== רקע והיסטוריה == |
||
[[קובץ:Hazor_-_Royal_fortress_gate.jpg|ממוזער|שער מצודה מלכותית מאבן גיר, מתוארך ל[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]]. מחצית ימנית של שער כפול שהיה קבוע בכניסה למצודת [[תל חצור|חצור]] בימי המלך [[אחאב]]. השער בנוי [[אבן גזית|אבני גזית]] מסותתות ומעוטר בשתי כותרות |
[[קובץ:Hazor_-_Royal_fortress_gate.jpg|ממוזער|שער מצודה מלכותית מאבן גיר, מתוארך ל[[המאה ה-9 לפנה"ס|מאה ה-9 לפנה"ס]]. מחצית ימנית של שער כפול שהיה קבוע בכניסה למצודת [[תל חצור|חצור]] בימי המלך [[אחאב]]. השער בנוי [[אבן גזית|אבני גזית]] מסותתות ומעוטר בשתי כותרות פרוטו־איאוליות מגולפות|ימין]] |
||
=== {{עוגן|כותרות פרוטו-איוליות}}כותרות פרוטו-איאוליות === |
=== {{עוגן|כותרות פרוטו-איוליות}}כותרות פרוטו-איאוליות === |
||
[[קובץ:כותרת פרוטו־איאולית מבוארת.jpg|ממוזער|כותרת |
[[קובץ:כותרת פרוטו־איאולית מבוארת.jpg|ממוזער|כותרת פרוטו־איאולית מ[[רמת רחל]] וביאור שמות חלקי הכותרת<ref name=":2">{{Cite book|last=Schroer|first=Silvia|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/23587|title=Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft|publisher=Academic Press Fribourg|year=2018|isbn=978-3-7965-3879-7|pages=286|language=de}} {{מימין לשמאל|(ניתן להוריד גם בקישור הבא: [https://directory.doabooks.org/handle/20.500.12854/27809])}}</ref>]] |
||
[[קובץ:Tamassos_Royal_tomb_1.jpg|ממוזער|פתח קבר מלכותי ב[[טמסוס]], עם כותרת |
[[קובץ:Tamassos_Royal_tomb_1.jpg|ממוזער|פתח קבר מלכותי ב[[טמסוס]], עם כותרת פרוטו־איאולית;<ref>{{צ-מאמר|שם=Royal Architecture in the Iron Age Levant|קישור=https://jjar.huji.ac.il/publications/royal-architecture-iron-age-levant|כתב עת=Jerusalem Journal of Archaeology|שנת הוצאה=2021|עמ=450–481|כרך=1|מחבר=Madeleine Mumcuoglu, [[יוסף גרפינקל|Yosef Garfinkel]]}}</ref> כותרת כזאת מופיעה בסמל מחלקת העתיקות של קפריסין]] |
||
[[קובץ:22.10b Capital Idalion.tif|ממוזער|כותרת מסוגננת מ[[אידליון]] שב[[קפריסין]]<ref>{{צ-מאמר|שם=השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות|קישור=https://www.jstor.org/stable/23682361|כתב עת=קדמוניות|שנת הוצאה=2000|עמ=119–124|כרך=לג|מחבר=אפרים שטרן, יצחק מגן}}</ref>]] |
[[קובץ:22.10b Capital Idalion.tif|ממוזער|כותרת מסוגננת מ[[אידליון]] שב[[קפריסין]]<ref>{{צ-מאמר|שם=השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות|קישור=https://www.jstor.org/stable/23682361|כתב עת=קדמוניות|שנת הוצאה=2000|עמ=119–124|כרך=לג|מחבר=אפרים שטרן, יצחק מגן}}</ref>]] |
||
כותרות |
כותרות פרוטו־איאוליות הן [[כותרת (אדריכלות)|כותרות]] [[עמוד|עמודים]] המורכבות מ[[משולש]] מרכזי, שתי [[וולוטות]] מתעגלות כלפי חוץ (הגובלות לרוב ב[[עלה|עלים]] מלמעלה ומלטה) ולעתים גם {{קישור שפה|2=Abacus (architecture)|3=אבקוס (אדריכלות)|4=לוח עליון ("אבקוס")|שם מלא=}} ועיגולים קטנים, ומסמלות [[דקליים|עץ תמר]].<ref name=":2">{{Cite book|last=Schroer|first=Silvia|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/23587|title=Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft|publisher=Academic Press Fribourg|year=2018|isbn=978-3-7965-3879-7|pages=286|language=de}} {{מימין לשמאל|(ניתן להוריד גם בקישור הבא: [https://directory.doabooks.org/handle/20.500.12854/27809])}}</ref> הכותרות היו נפוצות באדריכלות של ממלכות [[ממלכת ישראל|ישראל]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] החל מהמאה ה־10 לפנה"ס.<ref name=":2">{{Cite book|last=Schroer|first=Silvia|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/23587|title=Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft|publisher=Academic Press Fribourg|year=2018|isbn=978-3-7965-3879-7|pages=286|language=de}} {{מימין לשמאל|(ניתן להוריד גם בקישור הבא: [https://directory.doabooks.org/handle/20.500.12854/27809])}}</ref> עץ התמר המסוגנן (הן הכותרות הפרוטו־איאוליות, והן עיטורים אחרים כגון {{קישור שפה|2=Palmette|3=פלמטה|4=פלמטות}}) מקושר לאלה [[אשרה (אלה)|אשרה]] ומסמל אותה.<ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=[[יגאל שילה|Yigal Shiloh]]|שם=The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry|כתב עת=Qedem|כרך=11|שנת הוצאה=1979|עמ=26–28<!-- תבליט זה מופיע בעמ' 27 -->|קישור=https://www.jstor.org/stable/43588582}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=S. Gsell|שם=Histoire ancienne de l'Afrique du Nord IV|מו"ל=Librairie Hachette|שנת הוצאה=1920|עמ=369|קישור=https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k555148/f375.item.texteImage}}</ref> |
||
כותרות מסוג זה התגלו במבנים מלכותיים ובשערי ערים מבוצרות מ[[תקופת בית ראשון|ימי בית ראשון]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY|קישור=https://www.jstor.org/stable/43588582|כתב עת=Qedem|שנת הוצאה=1979|עמ=III–95|כרך=11|מחבר=YIGAL SHILOH}}</ref> במחקר מקובל לכנותן "כותרות פרוטו-איאוליות" או "כותרות פרוטו-איוניות". הן מכונות לעיתים גם "כותרות תימורה" על בסיס הטענה שהן מדמות כפות תמרים.{{הערה|כיוון=ימין|{{צ-מאמר|מחבר=עודד ליפשיץ|שם=זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון|כתב עת=קתדרה 131, עמ' 5–24|קישור=https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Lipschits_low_res.pdf}}}} היו שהציעו לכנותן בשם "כותרות [[וולוטה|וולוטיביות]] מתקופת הברזל ב[[לבנט]] הדרומי",<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.|קישור=https://www.academia.edu/890754/Lipschits_O_2011_The_Origin_and_Date_of_the_Volute_Capitals_from_the_Levant_in_Finkelstein_I_and_Naaman_N_eds_The_Fire_Signals_of_Lachish_Winona_Lake_203_225|מחבר=Oded Lipschits}}</ref> או פשוט "כותרות וולוטות".<ref name=":2">{{Cite book|last=Schroer|first=Silvia|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/23587|title=Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft|publisher=Academic Press Fribourg|year=2018|isbn=978-3-7965-3879-7|pages=286|language=de}} {{מימין לשמאל|(ניתן להוריד גם בקישור הבא: [https://directory.doabooks.org/handle/20.500.12854/27809])}}</ref> |
כותרות מסוג זה התגלו במבנים מלכותיים ובשערי ערים מבוצרות מ[[תקופת בית ראשון|ימי בית ראשון]].<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY|קישור=https://www.jstor.org/stable/43588582|כתב עת=Qedem|שנת הוצאה=1979|עמ=III–95|כרך=11|מחבר=YIGAL SHILOH}}</ref> במחקר מקובל לכנותן "כותרות פרוטו-איאוליות" או "כותרות פרוטו-איוניות". הן מכונות לעיתים גם "כותרות תימורה" על בסיס הטענה שהן מדמות כפות תמרים.{{הערה|כיוון=ימין|{{צ-מאמר|מחבר=עודד ליפשיץ|שם=זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון|כתב עת=קתדרה 131, עמ' 5–24|קישור=https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Lipschits_low_res.pdf}}}} היו שהציעו לכנותן בשם "כותרות [[וולוטה|וולוטיביות]] מתקופת הברזל ב[[לבנט]] הדרומי",<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.|קישור=https://www.academia.edu/890754/Lipschits_O_2011_The_Origin_and_Date_of_the_Volute_Capitals_from_the_Levant_in_Finkelstein_I_and_Naaman_N_eds_The_Fire_Signals_of_Lachish_Winona_Lake_203_225|מחבר=Oded Lipschits}}</ref> או פשוט "כותרות וולוטות".<ref name=":2">{{Cite book|last=Schroer|first=Silvia|url=https://library.oapen.org/handle/20.500.12657/23587|title=Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft|publisher=Academic Press Fribourg|year=2018|isbn=978-3-7965-3879-7|pages=286|language=de}} {{מימין לשמאל|(ניתן להוריד גם בקישור הבא: [https://directory.doabooks.org/handle/20.500.12854/27809])}}</ref> |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הקשר בין הכותרות הפרוטו-איאוליות לכותרות האיאוליות הוא מורכב, ונראה שהראשונות הן גלגול מאוחר של מוטיב עץ הדקל שהיה שכיח בעיטורים בכל רחבי ה[[המזרח הקדום|מזרח הקדום]] עוד קודם לכן.<ref name=":1" /> |
הקשר בין הכותרות הפרוטו-איאוליות לכותרות האיאוליות הוא מורכב, ונראה שהראשונות הן גלגול מאוחר של מוטיב עץ הדקל שהיה שכיח בעיטורים בכל רחבי ה[[המזרח הקדום|מזרח הקדום]] עוד קודם לכן.<ref name=":1" /> |
||
[[קובץ:Proto-Aeolic capitals W.H. Goodyear 1887.png|ממוזער|וריאציות שונות של כותרות |
[[קובץ:Proto-Aeolic capitals W.H. Goodyear 1887.png|ממוזער|וריאציות שונות של כותרות פרוטו־איאוליות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=W. H. Goodyear|שם=Egyptian Origin of the Ionic Capital and of the Anthemion|כתב עת=The American Journal of Archaeology and of the History of the Fine Arts|כרך=3|שנת הוצאה=1887|עמ=|doi=10.2307/496236|קישור=https://www.jstor.org/stable/496236}}, PL. XIX</ref>]] |
||
כיוון שהסגנון הפרוטו-איאולי מזוהה עם ממלכות ישראל ויהודה, הוא אומץ כמוטיב רשמי גם ב[[ישראל|מדינת ישראל]] של ימינו. כותרת פרוטו-איולית מופיעה לצד [[סמל המדינה]] על מטבע [[חמישה שקלים חדשים (מטבע)|חמישה שקלים חדשים]]. כותרת |
כיוון שהסגנון הפרוטו-איאולי מזוהה עם ממלכות ישראל ויהודה, הוא אומץ כמוטיב רשמי גם ב[[ישראל|מדינת ישראל]] של ימינו. כותרת פרוטו-איולית מופיעה לצד [[סמל המדינה]] על מטבע [[חמישה שקלים חדשים (מטבע)|חמישה שקלים חדשים]]. כותרת פרוטו־איאולית מופיעה גם בסמל {{קישור שפה|2=Department of Antiquities (Cyprus)|3=מחלקת העתיקות (קפריסין)|4=מחלקת העתיקות של קפריסין}}.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cicop.it/brau/en/brau4-patronages/|כותרת=BRAU4 Patronages|אתר=BRAU (Biennial of Architectural and Urban Restoration)}}; {{קישור כללי|כתובת=https://www.uni-muenster.de/ZypernInstitut/20jahre/index.html|כותרת=20 Jahre Zypern-Studien in Münster|אתר=WWU Münster - Institut für Interdisziplinäre Zypren-Studien}}; וכן ב[http://www.mcw.gov.cy/mcw/da/da.nsf/DMLindex_en/DMLindex_en אתר מחלקת העתיקות של קפריסין] מימין למעלה</ref> |
||
[[קובץ:Israel_5_New_Sheqels_2012_Edge,_Obverse_&_Reverse.jpg|ממוזער|מטבע חמישה שקלים חדשים, ובמרכזו כותרת פרוטו-איאולית]] |
[[קובץ:Israel_5_New_Sheqels_2012_Edge,_Obverse_&_Reverse.jpg|ממוזער|מטבע חמישה שקלים חדשים, ובמרכזו כותרת פרוטו-איאולית]] |
||
גרסה אחרונה מ־00:11, 18 בפברואר 2024
 | |
| עמודים איאוליים במקדש אתנה בסמירנה (כיום איזמיר) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אזור גאוגרפי | פיניקיה, ממלכת ישראל, אסיה הקטנה, קפריסין ויוון הארכאית |
| תקופה | תקופת בית ראשון ויוון הארכאית |
| טווח תאריכים | המאות ה־9–5 לפנה"ס |
| מבנים עיקריים | מקדש אתנה בסמירנה |
| סגנון האדריכלות הבא | אדריכלות רומית |
הסדר האיאולי הוא אחד מראשוני הסדרים הקלאסיים. הוא דומה במאפייניו לסדר האיוני, אך נבדל ממנו בצורת הכותרת, שכן הוא כולל בין הוולוטות מוטיב נוסף בצורת עץ הדקל.
רקע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרות פרוטו-איאוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרות פרוטו־איאוליות הן כותרות עמודים המורכבות ממשולש מרכזי, שתי וולוטות מתעגלות כלפי חוץ (הגובלות לרוב בעלים מלמעלה ומלטה) ולעתים גם לוח עליון ("אבקוס") (אנ') ועיגולים קטנים, ומסמלות עץ תמר.[1] הכותרות היו נפוצות באדריכלות של ממלכות ישראל ויהודה החל מהמאה ה־10 לפנה"ס.[1] עץ התמר המסוגנן (הן הכותרות הפרוטו־איאוליות, והן עיטורים אחרים כגון פלמטות (אנ')) מקושר לאלה אשרה ומסמל אותה.[4][5]
כותרות מסוג זה התגלו במבנים מלכותיים ובשערי ערים מבוצרות מימי בית ראשון.[6] במחקר מקובל לכנותן "כותרות פרוטו-איאוליות" או "כותרות פרוטו-איוניות". הן מכונות לעיתים גם "כותרות תימורה" על בסיס הטענה שהן מדמות כפות תמרים.[7] היו שהציעו לכנותן בשם "כותרות וולוטיביות מתקופת הברזל בלבנט הדרומי",[8] או פשוט "כותרות וולוטות".[1]
עשרים ושבע כותרות אבן פרוטו-איאוליות התגלו בעריה המרכזיות של ממלכת ישראל: חצור, מגידו, דן ושומרון, וכן נתגלו מספר כותרות בהר גריזים. אחת עשרה כותרות נוספות התגלו באתרים המזוהים עם ממלכת יהודה, ובהם עיר דוד, רמת רחל ובמעיין עין א-ג'וויזה בסמוך לאל-ולג'ה. כותרות פרוטו-איאוליות נמצאו גם באתרים ארכאולוגיים בעבר הירדן המזרחי: שישה פריטים נמצאו באתרים המזוהים עם ממלכת מואב. במצודת רבת עמון, בירת ממלכתם של בני עמון, נמצאו רסיסים מכותרת נוספת. הכותרות שמקורן בממלכת ישראל מתוארכות לימי מלכות עמרי במאה ה-9 לפנה"ס, בעוד הכותרות שנמצאו באזור יהודה ובעבר הירדן מתוארכות לשלהי המאה ה-8 או לראשית המאה ה-7 לפנה"ס.[8][9]
הקשר בין הכותרות הפרוטו-איאוליות לכותרות האיאוליות הוא מורכב, ונראה שהראשונות הן גלגול מאוחר של מוטיב עץ הדקל שהיה שכיח בעיטורים בכל רחבי המזרח הקדום עוד קודם לכן.[8]
כיוון שהסגנון הפרוטו-איאולי מזוהה עם ממלכות ישראל ויהודה, הוא אומץ כמוטיב רשמי גם במדינת ישראל של ימינו. כותרת פרוטו-איולית מופיעה לצד סמל המדינה על מטבע חמישה שקלים חדשים. כותרת פרוטו־איאולית מופיעה גם בסמל מחלקת העתיקות של קפריסין (אנ').[11]
הסדר האיאולי באסיה הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדר האיאולי פותח בצפון-מערב אסיה הקטנה בהשראת כותרות פיניקיות. כותרות אלה התגלו גם באתרים בסיציליה. מקור שמן באיולים, אחד משבטי יוון העתיקה.[6]
הדוגמות העתיקות ביותר ששרדו של הסדר האיאולי בעולם היווני הן מהמאה ה-6 לפנה"ס, התקופה בה התפתחו גם הסדר האיוני והסדר הדורי. היו חוקרים שהציעו שהסדר האיוני התפתח מן הסדר האיאולי, אך חוקרים רבים חולקים על דעה זאת.[12]
השימוש בסדר האיאולי פסק בשלהי התקופה הארכאית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Y. Shiloh, New Proto-Aeolic Capitals Found in Israel, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1976, עמ' 67–77 doi: 10.2307/1356300
- L. Y. Rahmani, A Votive Stele with Proto-Aeolic Capital, Israel Exploration Journal 32, 1982, עמ' 199–202
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Schroer, Silvia (2018). Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 4: Die Eisenzeit bis zum Beginn der achämenidischen Herrschaft (בגרמנית). Academic Press Fribourg. p. 286. ISBN 978-3-7965-3879-7. (ניתן להוריד גם בקישור הבא: [1])
- ^ Madeleine Mumcuoglu, Yosef Garfinkel, Royal Architecture in the Iron Age Levant, Jerusalem Journal of Archaeology 1, 2021, עמ' 450–481
- ^ אפרים שטרן, יצחק מגן, השלב הראשון של המקדש השומרוני בהר גריזים: עדויות ארכיאולוגיות חדשות, קדמוניות לג, 2000, עמ' 119–124
- ^ Yigal Shiloh, The Proto-Aeolic Capital and Israelite Ashlar Masonry, Qedem 11, 1979, עמ' 26–28
- ^ S. Gsell, Histoire ancienne de l'Afrique du Nord IV, Librairie Hachette, 1920, עמ' 369
- ^ 1 2 YIGAL SHILOH, THE PROTO-AEOLIC CAPITAL AND ISRAELITE ASHLAR MASONRY, Qedem 11, 1979, עמ' III–95
- ^ עודד ליפשיץ, זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון, קתדרה 131, עמ' 5–24
- ^ 1 2 3 Oded Lipschits, Lipschits, O. 2011. The Origin and Date of the Volute Capitals from the Levant. in: Finkelstein, I. and Na'aman, N. eds. The Fire Signals of Lachish. Winona Lake: 203-225.
- ^ Proto-Aeolic Capital Associated with Judah’s Longest Spring Tunnel, Biblical Archaeology Society, 2014-05-01 (באנגלית)
- ^ W. H. Goodyear, Egyptian Origin of the Ionic Capital and of the Anthemion, The American Journal of Archaeology and of the History of the Fine Arts 3, 1887 doi: 10.2307/496236, PL. XIX
- ^ BRAU4 Patronages, BRAU (Biennial of Architectural and Urban Restoration); 20 Jahre Zypern-Studien in Münster, WWU Münster - Institut für Interdisziplinäre Zypren-Studien; וכן באתר מחלקת העתיקות של קפריסין מימין למעלה
- ^ Jeffrey M. Hurwit, The Art and Culture of Early Greece, 1100-480 B.C., Cornell University Press, 1985, ISBN 978-0-8014-9401-7. (באנגלית)