פאשא – הבדלי גרסאות
מ ←אטימולוגיה: קישורים פנימיים, הגהה |
מ קישורים פנימיים, הגהה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בא מהתואר הטורקי baş ağa (באש אע'א) שהיה כינוי לראש [[שבט]]. |
בא מהתואר הטורקי baş ağa (באש אע'א) שהיה כינוי לראש [[שבט]]. |
||
במקורות [[עברים|עבריים]] ישנים כונה הפאשה פעמים רבות בכינוי [[פחה]], שמו של מושל |
במקורות [[עברים|עבריים]] ישנים כונה הפאשה פעמים רבות בכינוי [[פחה]], שמו של [[מושל]] ה[[מחוז]] ב{{ה|אימפריה הפרסית}} לפי ספרי [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]. כינוי שמקורו בשפה ה[[ארמית]]. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום ההקבלה הזו לא מקובלת. |
||
==נושאי התואר באימפריה העות'מאנית== |
==נושאי התואר באימפריה העות'מאנית== |
||
[[קובץ:ModernEgypt, Muhammad Ali by Auguste Couder, BAP 17996.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] באשה]] |
[[קובץ:ModernEgypt, Muhammad Ali by Auguste Couder, BAP 17996.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] באשה]] |
||
ל[[סולטאן]] העות'מאני ול[[ח'דיו]] של [[מצרים]] הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר |
ל[[סולטאן]] העות'מאני ול[[ח'דיו]] של [[מצרים]] הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם ב[[היררכיה]] האזרחית. |
||
מפקד הצי העות'מאני כונה [[קפודן פאשה]]. |
מפקד הצי העות'מאני כונה [[קפודן פאשה]]. |
||
בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים נס לפי דרגתם. על הנס היו 1-3 זנבות סוס או טווס, (לפי המסורת הטורקו מונגולית) כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה. בין נושאי התפקיד גם אם לא תמיד צורף התואר פאשה בפועל: |
בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים נס לפי דרגתם. על הנס היו 1-3 זנבות סוס או טווס, (לפי המסורת הטורקו מונגולית) כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה. בין נושאי התפקיד גם אם לא תמיד צורף התואר פאשה בפועל: |
גרסה מ־08:01, 13 ביולי 2011
פאשה (טורקית Paşa, עות'מאנית ופרסית پاشا) או באשה ( ערבית باشا) הוא תואר כבוד טורקי. התואר היה מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי כתואר כבוד אזרחי וצבאי. פאשה הוא הגבוה בין ארבעת התארים העות'מאניים לגברים. אחריו נמצאים: ביי, אע'א ואפנדי.
כיום משמשת המילה "באשה" במצרים, ובמידה פחותה בארצות הסהר הפורה דוברות הערבית, לציון "אדון".
אטימולוגיה
בא מהתואר הטורקי baş ağa (באש אע'א) שהיה כינוי לראש שבט.
במקורות עבריים ישנים כונה הפאשה פעמים רבות בכינוי פחה, שמו של מושל המחוז באימפריה הפרסית לפי ספרי עזרא ונחמיה. כינוי שמקורו בשפה הארמית. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום ההקבלה הזו לא מקובלת.
נושאי התואר באימפריה העות'מאנית
לסולטאן העות'מאני ולח'דיו של מצרים הייתה הסמכות להעניק את התואר פאשה. במקור היה התואר צבאי ועם הזמן הפך לתואר כבוד גם בהיררכיה האזרחית. מפקד הצי העות'מאני כונה קפודן פאשה. בשדה הקרב נישא לפני הקצינים הבכירים נס לפי דרגתם. על הנס היו 1-3 זנבות סוס או טווס, (לפי המסורת הטורקו מונגולית) כאשר לסולטאן לבדו היה נס עם ארבעה. בין נושאי התפקיד גם אם לא תמיד צורף התואר פאשה בפועל:
- הוזיר הגדול - ראש הממשלה ומפקד הצבא
- פריק - סגן מפקד הצי
- ליבה - גנראל או אדמירל ראשי
- קיזלר אע'א - הסריס השחור האחראי על נשות הארמון למרות היותו פורמאלית בעל תואר אע'א.
- מפקד יחידת בלטאג'י של נושאי הרמחים
- שיהולאסלאם (שיח' האסלאם) נושא התואר הבכיר ביותר בהרארכיה הדתית באימפריה.
מושלי מחוזות באימפריה כונו פאשה (או באשה בחבלים דוברי הערבית). שטח שלטונם כונה פאשליק. מושלים של מחוז ווילאייט או איילט נושאי התארים ביילרביי (מושל בכיר - "ביי של הביים" בתרגום מילולי) או ואלי (מושל רגיל) כונו בתואר זה. במילים אחרות, כל יחידה מנהלית הייתה פאשליק.
התואר הוענק גם לזרים שהעניקו שירותים לאימפריה העות'מאנית ולמצרים כמו הובארט פאשה וגורדון פאשה (צ'ארלס גורדון). בני הפאשות כונו בכינוי פאשהזאדה.
התואר מחוץ לאימפריה
במרוקו שלא הייתה תחת שלטון האימפריה הוענק התואר באשה למושלי מחוזות. גם במדינות הערביות שקמו על בסיס האימפריה הוענק התואר בהתחלה. כך למשל כונה מפקדו הבריטי של הלגיון הערבי, גלאב פאשה.
ערכים על נושאי התואר
- אחמד אל-ג'זאר
- אחמד ג'מאל פאשה
- איברהים פאשה
- איסמט אינני
- אמין פאשה
- ג'ון באגוט גלאב
- היינריך אוגוסט מייסנר
- ח'יר א-דין
- מוחמד עלי
- מוסא כאט'ם אל-חוסייני
- מוסטפא אל נחאס פאשא
- מוסטפא כמאל אטאטורק
- סולימאן פאשה ברגיני
- סינאן פאשה
- עבאס המצרי הראשון
- עבאס המצרי השני
- צ'ארלס גורדון
- תופיק המצרי