הבדלים בין גרסאות בדף "סוגי טנקים"

הטנקים הכבדים הרוסיים, בנוסף ללקחים מהשטח, השפיעו על הגרמנים וגרמו להם לייצר טנקים כבדים משלהם. הטנקים הכבדים הידועים של גרמניה הנאצית היו ה[[טיגר]] סימן I ו-II. טנקים אלה נודעו בכך שרוב טנקי בעלות הברית לא יכלו כלל לחדור את שריונם. כתוצאה מניידותם המוגבלת נעשה השימוש העיקרי בטנקים אלה במגננה, וטנקי ה[[טיגר]] הכבדים השיגו את הצלחתם הגדולה ביותר כאשר בלמו התקפות של טנקים קלים שעלו עליהם באופן ניכר במספרם.

 

 

עם סיום מלחמת העולם השנייה חלה ירידה בייצור הטנקים הכבדים והושם דגש על ייצור טנקים בינוניים ומאוחר יותר על הגדלת השריון וכוח האש של הטנקים, מהם התפתחו לטנקי מערכה. למרות זאת, עד שנות ה-70 של [[המאה ה-20|המאה העשרים]] עוד שירתו טנקים כבדים דוגמת ה-[[IS-3]] הרוסי, ה-[[M103]] האמריקאי, וה[[קונקרור (טנק)|קונקרור]] הבריטי.