אלחנן היילפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:41, 22 בפברואר 2015

הרב אלחנן (חנה) הלפרין (כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921 - ליל כ"ט בשבט תשע"ה, 18 בפברואר 2015) היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא הארגון החרדי התאחדות קהילות החרדים. כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל.

ביוגרפיה

נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל.

למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב שמעון סופר). בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון".

בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. באדר תש"ב (1942) נישא לבתו של הרב נחום לידברסקי, חסיד אלכסנדר מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"קינדר-טרנספורט" לבריטניה. חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ 1960) ייסד בית ספר לבנות. בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.

הסתופף בחצרות אדמו"רים בצעירותו אצל רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ואצל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרותיהם של רבי אהרן מבעלז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מקלויזנבורג ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק.

חיבר קינה על השואה המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"^[1]. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.

משפחתו

חתנו רבי חיים אלתר דוד לייפר, האדמו"ר מנדבורנה חיפה
- בנו ר' מרדכי שמואל. נרצח בפיגוע בקו 2.
חתנו הרב שמעון למברגר, גאב"ד מאקווא
- חתנו הרב אהרן מרדכי רוקח, בנו של האדמו"ר מבעלז.
בנו הרב יצחק אריה לייבוש, רב ברמות, חתן הרב שמואל אונסדרופר (חותנו של רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז).
- בנו הרב נפתלי צבי הלפרין, רב בית הכנסת צ'רנוביל בירושלים. חתן דודו האדמו"ר מצ'רנוביל.
- בנו הרב מרדכי הלפרין, רב בית הכנסת "קהל חסידים" בביתר עילית. חתנו של האדמו"ר מאמשינוב
- חתנו הרב יחזקאל שרגא ברוך הלברשטאם, בנו הבכור של גיסו האדמו"ר מצאנז
נחמה מרים, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל בבני ברק
בנו הרב ישראל שמואל דוד נחום, רב בשכונת הנדון בלונדון, חתן הרב צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצן ובהמשך רב בשיקגו.
בנו הרב חיים אהרן צבי, חתן הרב מנדיל שנייבאלג אב"ד מנצ'סטר.
בנו הרב שלום יוסף, רב בניו יורק. חתנו של רבי ברוך אברהם אונגר, האדמו"ר מדומברובה בורו פארק.
בנו הרב משה יהודה דוב, ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת "בית שמואל". בחיי אביו כיהן כרב השני בבית הכנסת. חתן הרב משה חיים ברנדסרופר מלונדון.
חתנו הרב יוסף משה שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין.

ספריו

שו"ת שדה אלחנן
שיחתן של עבדי אבות, סיפורי צדיקים

קישורים חיצוניים

שיעורים של הרב אלחנן הלפרין באתר קול הלשון
גאב"ד ראדומישלא: הגאון רבי אלחנן הלפרין זצ"ל, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2015

^ אתר זכור.

[1] אתר זכור.

[1]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד ב[[קאשוי]] ([[קושיצה]]) שב[[צ'כוסלובקיה]] (כיום ב[[סלובקיה]]), למינדל ולרב דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] ועוד. אמו הייתה בתו של הרב [[שמואל ענגיל]].
-למד אצל סבו, רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישכר פרדס, רבה של דנקוב בפולין. בגיל 14 כתב מכתב לרבי [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר), ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&st=&pgnum=281 במכתב התשובה] כונה "הרב הגאון".
+למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, ואצל הרב ישראל שמואל קליין (חתנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]]). בגיל 14 כתב מכתב לרבי [[יוסף רוזין]] (הרוגוצ'ובר), ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&st=&pgnum=281 במכתב התשובה] כונה "הרב הגאון".
-בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) היגר ללונדון והיה משמשו ('הויז בחור') של רבי [[שלום מוסקוביץ']], האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]]. נישא לבתו של הרב נחום לידזרבסקי, [[חסידות אלכסנדר|חסיד אלכסנדר]]. בשנת [[תש"ב]] ([[1942]]) פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. בשנת [[תש"כ]] ([[1960]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם רבו הרב פרדס. בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
+בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי [[שלום מוסקוביץ']], האדמו"ר מ[[חסידות שאץ|שאץ]], שהיה קרוב משפחתו. באדר [[תש"ב]] ([[1942]]) נישא לבתו של הרב נחום לידברסקי, [[חסידות אלכסנדר|חסיד אלכסנדר]] מפרנקפורט. אשתו למדה בווירצבורג, וגורשה לפולין אך הצליחה לחזור לפרנקפורט, שם גילתה כי משפחתה גורשה לפולין. היא הצטרפה ל"[[קינדר-טרנספורט]]" לבריטניה. חצי שנה לאחר נישואיו פתח את [[בית הכנסת]], "בית שמואל" בשכונת [[גולדרס גרין]], כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת [[תשט"ו]] ([[1955]]) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת [[תש"כ]] [[1960]]) ייסד בית ספר לבנות. בשנת [[תשמ"ד]] ([[1984]]), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים.
-הסתופף בחצרות [[אדמו"ר]]ים, בהם רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] שהתגורר בקאשוי, רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|קלויזנבורג]] ורבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] והחשיב עצמו גם כתלמידו של הרב [[משה יצחק גווירצמן]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]].
+הסתופף בחצרות [[אדמו"ר]]ים בצעירותו אצל רבי [[חנה הלברשטאם]] מקולשיץ ואצל רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרותיהם של רבי [[אהרן מבעלז]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|קלויזנבורג]] ורבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] ורבי [[משה יצחק גווירצמן]] מ[[חסידות פשעווארסק|פשעווארסק]].
 חיבר [[קינה]] על [[השואה]] המתחילה "אש תוקד בקרבי, עת אעלה על זכרוני"{{הערה|1=[http://zachor.michlalah.edu/inquiry/articles/kina5.html אתר זכור].}}. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים.