אלחנן (חנה) הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חנה הלברשטאם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מקולושיץ
ר' אלחנן (חנֶה) הלברשטאם
Kolshitz Rebbe.jpg
הרבי מקולושיץ
לידה ו' בתמוז תרמ"ד
נרצח י"ח בתשרי תש"ג (בגיל 58)
יאסלו בגליציה
חיבורו העיקרי "דברי חנה"
מקום קבורה יאסלו
חסידות קולושיץ מבית צאנז
מקום מגורים קאשוי, ריישה, פריסטיק
מספר בשושלת ראשון
סיום כהונה י"ח בתשרי תש"ג
רבותיו אביו ר' מנחם מנדל
נושאים בהם עסק חסידות, תלמוד, פסיקת הלכה
אב ר' מנחם מנדל
בת זוג פסיל, בת ר' משה הרבלשטאם מבורדיוב ונכדת ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ
ילדים שבעה (חמישה בנים)

רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז תרמ"ד, 1884-י"ח בתשרי תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ (שמה היהודי של קולאצ'יצה). נרצח ביריות על ידי הנאצים ביאסלו שבפולין במלחמת העולם השנייה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לר' מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תרכ"ד-כ"א באדר תרפ"ו) ולפייגה ביילה. משני הוריו היה צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז. אביו היה בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה שהיה בנו של ר' דוד הלברשטאם מכשאנוב, מבני ר' חיים מצאנז. כבר מילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ בגליציה. במלחמת העולם הראשונה היגר לקושיצה (קאשוי בפי היהודים) שבסלובקיה וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. בתרפ"ג (1923) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין, ונבחר לכהן כרבה של ריישה, ושם הקים ישיבה קטנה בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד תורה וחסידות. לאחר פטירת דודו ר' שמחה יששכר בר הלברשטאם מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו.

ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות ההשכלה והציונות ולחם אף במפלגת אגודת ישראל החרדית, אך עם זאת נודע בתמיכתו בעניי ארץ ישראל והייתה בו אהבת ישראל לכל יהודי. הוא נהג לקבץ בעצמו כסף לצדקה, וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".[1] גם נודע בקדושתו ובמסירות נפש שלו בעבודת השם, צדיקי דורו הרבו שבחים עליו בניהם רבי אהרן מבעלזא שאמר שרבי חנה אינו שוכח אף לרגע מהקב"ה. [2]

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הכובשים הנאצים הגיעו אל ריישה, ברח עם אמו לפריסטיק והגיע לעיירה בב' באלול ת"ש (5 בספטמבר 1940). אחרי כחודש נכנסו הגרמנים הנאצים לפריסטיק. הם ירו במאות יהודים ביניהם בני משפחתו הקרובים ואילצו אחרים לעבוד ביום הכיפורים. בה' באדר תש"א (4 במרץ 1941) בא לפניו שלמה שמידט, ראש תנועת המזרחי בפריסטיק, ושאל אותו האם לפדות מהגרמנים שני ספרי תורה שגנבו תמורת 5,000 דולרים שהציע לו אחד המפקדים הנאציים תמורתם. הרב הלברשטאם פסק שעל אף שמצוות פדיון ספר תורה חשובה, במקרה כזה אין לפדות את ספרי התורה מפני שזה יעודד את הגרמנים לגנוב עוד ועוד ספרי תורה ולסחוט כסף מהיהודים.

השתדל לשמור מצוות ככל האפשר בתנאים הקשים. משגברה הסכנה, ברח הרבי והסתתר בבונקר שבשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה. הנאצים גילו את המסתור ואסרוהו בבית סוהר ביאסלו. לפני מותו אמר את פסוקי התפילה נשמת כל חי שעיקרו קריאת ההלל ושבח לבורא העולם, יחד עם משה ראנד, חברו לתא בכלא יאסלו, שניצל מהשואה והעיד על כך. הרב הלברשטאם נורה בכלא ביום השני של חול המועד סוכות תש"ג (1942).


תקופת חייו של הרב אלחנן הלברשטאם על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו ואחיותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חנֶה נישא לפסיל, בת רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בנו של דודו זקינו רבי ברוך מגורליץ. (אחותו חנָה מרים נישאה לנכדו של רבי משה, רבי אפרים דוד מיאשליסקה) והוליד ממנה שבעה ילדים שכולם נספו בשואה:

  • רבי משה אהרן האלבערשטאם מקולושיץ (תרס"ד-תש"ב) - מונה לרב בקולושיץ בגיל צעיר בחיי אביו. נישא לחיה ינטה, בת הרב דוד דוב מייזליש מאוהל שהולידה לו שישה ילדים: חיים יוסף, יחזקאל שרגא, מנחם מענדל, יקותיאל יהודה (זלמן ליב), חנה, שלום. ר' משה אהרן, חותנו וילדיו נספו.
  • רבי דוד לייביש הלברשטאם ( -ו' באייר תש"ד) - נישא למיריש, בת אחי אביו, רבי אביגדור.
  • רבי ברוך הלברשטאם - נישא לשאשה, בת ר' חיים ברוך רובין מוישניצה (תרמ"ב-ג' באלול תש"ג), בן רבי נפתלי רובין מוישניצה (תרכ"א-י"ג בניסן תרצ"ח) שבין ילדיו מזיווג ראשון (חוץ מרבי חיים ברוך הנ"ל שמילא מקום אביו בוישניצה וחנה רחל שנישאה לרבי אביגדור שהיה מאחי רבי חנה) היו מינדל - בת רבי יצחק רובין מצפת, רבי אלחנן (חנה) צבי הירש רובין (תרמ"ד-תש"ג) - כיהן כרבי מסטמר בצאנז ונישא לרייצה שהייתה בתו של ר' יחיאל נתן מבורדיוב שהיה נינו של ר' חיים מצאנז דרך אביו רבי משה מברדיוב וסבו רבי ברוך מגורליץ, רייצה - אשת רבי נחום אפרים הלברשטאם מטורנה (תר"ם-תש"ב) שהיה בנו של רבי אריה לייביש הלברשטאם מטורנה (תר"ך-ג' בתמוז תר"ץ) ואבי אביו היה רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי יונה רובין שנישא לחנה לאה שהייתה בת רבי אשר רובין מקורצ'ין שהיה בנו של רבי אהרן רובין מרימנוב ונכדו של רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ.
  • רבי שלום הלברשטאם - נישא לרבקה, בת רבי חיים ברוך מפריסטיק, אחי אביו.
  • הכלה שרה.
  • הכלה מרים ברכה.
  • החתן יקותיאל יהודה הלברשטאם.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר אלחנן (חנה) הלברשטאם מקולשיץ כתב שני קונטרסים:

  • בין השמשות
  • תורת מקוה

שני הקונטרסים יחד עם קונטרס "דברי תורה" עם דברי תורה נוספים ממנו שזכרו תלמידיו כונסו בספר אחד: דברי חנה, ניו יורק תשי"ב ובאנטוורפן תש"ן יצאה מהדורה מחודשת של הספר בשם "דברי חנה השלם" הכולל שני חלקים ובהם הוספות. בחלק הראשון הקונטרסים "דברי תורה", 'נהר פר"ת', "תורת המקוה", ו" הליכות והלכות", ונספח אליהם קונטרס "בינה ודעת" על ענייני בין השמשות מבעל הפרי חדש; בחלק השני תולדותיו, שיחותיו בפני החסידים, הדרכות ומכתבים, וגם מאביו ומאחיו ומבניו. נלקט ונערך ויצא לאור בידי הרב יוסף נפתלי ווגשל, חתנו של הרבי מפשוורסק).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 98-95.
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות – אישים, (עורך: ד"ר יצחק רפאל), כרך א' (א'-ט'), ירושלים תשמ"ו, 98-95.
  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב תשל"ד (1974), עמ' 194.
  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ב' - מדור ששי ועד ימינו, ירושלים תשנ"ח, עמ' 415 ו-418.
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה : אנציקלופדיה לחכמי גליציה : חלק ב' - ה'-ח, ירושלים תשמ"ב, עמ' 476-471.
  • אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חנה הלברשטם זצ"ל הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 35, באתר HebrewBooks
  • אנציקלופדיה שמע ישראל, כרך ב', עמ' 183, 272.
  • פנקס הקהילות : פולין : כרך רביעי - גליציה המערבית ושלזיה, עמ' 297, 319.
  • ספר סטריז'וב והסביבה, עמ' 368-367.
  • שלמה זלמן לעהרער, ‫צאנז : די הייליגע פארשווינדענע שטאט, ירושלים תשנ"ז, א: עמ' 208-202, ב: עמ' 22-21.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הציטוט לקוח מאתר "זכור" שבקישור החיצוני הראשון
  2. ^ דברי חנה השלם עמוד רל"ז
  3. ^ הוליד תשעה ילדים (חמישה בנים) למרים-מלכה שנפטרה בכ"א בתשרי תר"ס ובזיווג שני נישא לטונה, בת שיינדיל שהייתה בתו של ר' אברהם גווירצמן מגורליץ, סבו של ר' יצחק מפשבורסק ונכדו של הנועם אלימלך. ילדיהם היו חיה-שרה ור' שמואל. הבת, חיה-שרה, הייתה אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב שהיה בן ר' מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג-ו' באייר תש"ד), בן ר' אברהם שלום מסטרופקוב (תרט"ז-ו' בסיוון ת"ש) שהיה בנו של ר' יחזקאל שרגא משינובה.