חסידות שאץ
חסידות שאץ (נהגה "שוֹץ") היא חסידות שמקורה בעיר שאץ שבבוקובינה, רומניה. מקים החסידות היה רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
תוכן עניינים
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יואל נולד לרבי חיים מסאטינוב. נישא לבתו של רבי מאיר מפרמישלאן. התיישב בסוצ'אבה שבבוקובינה (שמה היהודי: שוץ) והיה מראשוני האדמו"רים בבוקובינה. היה מפורסם בפזרנותו לצדקה. נפטר בי"ג בניסן תר"מ.
הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו של רבי יואל היו:
- רבי אלתר אהרן אריה. כיהן בחיי אביו בסוליצא ובפודול אולואי. היה חתנו של בן דודו רבי יחיאל מיכל מגלינה[1]. נפטר בז' באלול תרע"א.
- רבי מאיר ממלא מקום אביו בשאץ. חתן רבי יצחק רובין מברוד (גזע רופשיץ) חתנו של רבי שלום רוקח מבעלז ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יצחק וואהרמן מפאליטשאן. נפטר בכ"ג באדר א' תרפ"א.
- רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא. היה חתנו של רבי נפתלי מרדיחוב (בנו של רבי יצחק רובין מברוד, גזע רופשיץ). כיהן ברבנות ובאדמו"רות בסוליצא ובבוטושאן. נפטר בי"א בסיוון תרפ"ט.
- חתניו: רבי לייבוש מברז'אן, רבי משה אייזיקסון מרומאן ורבי יעקב שלמה ממיקולייב.
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני רבי מאיר משאץ היו:
- רבי יצחק. אדמו"ר ברדוביץ. חתנו של רבי ישראל דוד בן רבי שלמה מסאסוב. היגר לארצות הברית. נפטר בשנת תשי"ח.
- רבי משה לייב. נולד בשנת תרמ"ה. כיהן כאדמו"ר משאץ בצ'רנוביץ. היה חתנו של רבי נחום מבורשטין. עבר לארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה שם נפטר בשנת תשי"ד. בניו רבי אברהם חיים ורבי יואל נספו בשואה. בנו רבי צבי. בנו של רבי צבי הוא רבי ישראל משאץ צ'רנוביץ בורו פארק. חתנו היה רבי משה מדעש-שאץ. בנו של רבי משה מדעש היה רבי נחום מאיר מדעש.
- רבי יעקב ממלא מקום אביו בשאץ. אחרי מלחמת העולם השנייה עלה לישראל והתיישב בחיפה. היה חתנו של רבי סיני מז'מיגרד. נפטר בשנת תשט"ז. חתנו היה רבי מרדכי פרנקל, האדמו"ר מבוטושאן.
- רבי יואל, חתן גיסו ובן דודו רבי שלום. כיהן במנצ'סטר, מונטריאול, לונדון וירושלים. נפטר בשנת תש"מ.
- חתנו רבי ישראל דוד הורוביץ (תרנ"ט -י"ז בטבת תשכ"ז) מגזע שנדישוב. כיהן כאדמו"ר משאץ-שנדישוב בארצות הברית[2].
- חתניו: אחיינו רבי שלום, אחיינו רבי אהרן מברז'אן, רבי אליעזר מפאליטשאן רבי אליעזר ליפא בינדיגר ואחיינו רבי נפתלי מרדכי שמרלר משאץ-פרמישלאן עכו.
בנו וממלא מקומו של רבי אלתר מפודול-אולואי היה רבי בן ציון חתן רבי מנדל אייכנשטיין מאלעסק. נרצח בשואה ביאסי עם כל משפחתו.
בני רבי משה מסוליצא היו:
- רבי שלום משאץ. היה חתנו של דודו רבי מאיר. נפטר בכ"ב בטבת תשי"ח.
- רבי חיים יואל מסמבור. נולד בשנת תרמ"ח. חתנו של רבי יהודה צבי מסמבור. כיהן בסמבור. בשנת תרע"ט החל לכהן באדמו"רות. נרצח בטרבלינקה עם כל משפחתו בב' באב תש"א[3].
- רבי יחיאל מיכל מהורודנקה. חתן רבי חיים לייפר מנדבורנה. בשנת תרפ"ז החל לכהן באדמו"רות. נפטר במחבוא מהנאצים בכ"ז באלול תש"ג. משפחתו נרצחה בשואה.
- חתניו רבי יעקב ישראל וישורון רובין מסארסגן, רבי חנוך מקוידנוב רבי אביש מטשכויב, רבי צבי אריה מלוצק ורבי זיידא מאיר שמלנר מבוטושאן (נכד רבי סנדר מקומרנה).
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד רבי שלום מלונדון כיהנו בני רבי יצחק ורבי יואל.
בנו של רבי יצחק, רבי יוסף דוד (תרס"ג-תשמ"ו, 1985-1903), כיהן כאדמו"ר מרדוביץ-שאץ. חיבר ספר בשם "תיקון עירובין".
צאצאי רבי שלום משאץ לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו רבי יחיאל מיכל, חתן רבי אלעזר מבאראווע-מעליץ, כיהן כאדמו"ר משאץ-מליץ בבורו פארק ונפטר בתשט"ז, 1956, בחיי אביו.
לאחר פטירתו הוכתר בנו הגדול, רבי משה מאיר (ת"ש-תשס"ד, 2004-1939), עוד קודם שנישא, לאדמו"ר משאץ מליץ. היה אדמו"ר בפלטבוש שבברוקלין, במונסי, וכ-15 שנים בסוף ימיו בשכונת הר נוף בירושלים. בנו של רבי משה מאיר, הרב רבי יחיאל מיכל, הוא האדמו"ר משאץ-דרהאביטש, בעבר בבורו פארק שבברוקלין, וכיום בבית שמש[4]. שני בנים נוספים מכהנים כאדמו"רים: רבי אלעזר שלום מזלוטשוב בוויליאמסבורג, רבי יעקב יוסף מבאראווא במונסי.
רבי משה מאיר בנו של רבי יואל (חתנו וגיסו של רבי שלום) הוא אדמו"ר משאץ במונטריאול מפטירת אביו בשנת תש"מ.
רבי יעקב יצחק בנו של רבי יואל (חתנו וגיסו של רבי שלום) הוא אדמו"ר משאץ-ירושלים.
רבי משה יוסף דב, בנו של רבי יעקב בנו של רבי שלום, הוא אדמו"ר בבורו פארק.
רבי משה דייטש, חתן חתנו של רבי שלום[5], הוא אב"ד בית שלום שאץ-קטמון בלונדון.
רבי סיני, נכדו של רבי יעקב מוסקוביץ משאץ-חיפה, הוכתר ב-2016 לאדמו"ר משאץ-ביתר[6].
רבי יוסף חיים, בנו של רבי יחיאל מיכל משאץ מליץ, הוא אדמו"ר משאץ-וילאמסבורג. בנו הרב יצחק יחיאל מיכל הוא אב"ד שאץ במונסי.
רבי יעקב, בנו של רבי יחיאל מיכל משאץ מליץ, הוא אדמו"ר משאץ-בני ברק.
רבי אהרן יודא, בנו הצעיר של רבי יחיאל מיכל משאץ מליץ, הוא אדמו"ר משאץ-אנטוורפן.
רבי דוד, בנו של רבי משה מאיר, הוא האדמו"ר משאץ-אשדוד. הקים ארגון כשרות בשם "שאץ כשר סערוויס"-SKS. רוב המפעלים בהשגחת הארגון נמצאים במזרח הרחוק וחלקם באירופה ובאמריקה. הוא שוהה לעיתים בסין ויש לו קהילה בצ'ינגדאו. בשבתות שוהה במרכז היהודי ברחוב "הומי לו" שבשנחאי, שם הוא עורך תפילות וטישים[7].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 58–63.
- הרב יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ' (בן רבי יוסף חיים משאץ-ויליאמסבורג וחתנו של האדמו"ר ממונסי), שבת שלום, ספרו של רבי שלום משאץ, ובסופו רשימה על השושלת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלפסי כותב שהיה חתן רבי צבי אריה מאליק אך אינו מסתדר עם השנים.
- ^ בנו רבי מאיר כיהן כאדמו"ר משאץ שנדישוב ונכדו רבי פנחס הוא האדמו"ר משנדישוב.
- ^ זכרונות בוטושאן, באתר בחדרי חרדים.
- ^ באתר כל הזמן, באתר לדעת
- ^ חתן רבי יעקב הלברשטאם מטשאקווא. בנו של הרב יהושע סגל דייטש.
- ^ משה ויסברג, האמא נפטרה, והבן הוכתר לאדמו"ר בלוויה, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
- ^ אתר ההכשר.
