יעקב שטיינברג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 55: שורה 55:
* {{הארץ|[[אהרן קומם]]|החכם והכסיל|886194|27/07/07}}
* {{הארץ|[[אהרן קומם]]|החכם והכסיל|886194|27/07/07}}
* [[רן יגיל]], [http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=171&itemID=8129#post8129 שקט בשדה לבן - על סיפוריו של יעקב שטיינברג], "בננות Blogs", {{כ}} 05/11/2008
* [[רן יגיל]], [http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=171&itemID=8129#post8129 שקט בשדה לבן - על סיפוריו של יעקב שטיינברג], "בננות Blogs", {{כ}} 05/11/2008
* {{סיפור רדיו|יעקב שטיינברג|הסיפור "העיוורת"|blind48k|סיומת=לא}} + [http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/drama/shaked48k.mp3 שיחה עם פרופ' גרשון שקד] ו[http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/drama/nave48k.mp3 שיחה עם פרופ' חנה נוה], באתר התסכיתים של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
* [http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/ulpanpatuach.htm - העיוורת - ספורי רדיו]
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים", קריאה בשירי {{שם הערך}}|385404|431108|29 באוקטובר 2012}}
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים", קריאה בשירי {{שם הערך}}|385404|431108|29 באוקטובר 2012}}



גרסה מ־08:50, 18 באוקטובר 2016

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יעקב שטיינברג (1887, בילה צרקווה ("שדה לבן", בְּיֶילַה צֶרְקוֹב), פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 22 ביוני 1947, ד' בתמוז תש"ז, תל אביב) היה סופר, משורר ומחזאי עברי ויידי.

קורות חייו

נולד בעיירה "שדה לבן" (בְּיֶילַה צֶרְקוֹב, כיום בילה צרקווה) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1887. בשנת 1901, בהיותו בן 14, ברח לאודסה, שם פגש בחיים נחמן ביאליק והתוודע לשירה העברית. באותה שנה התפרסם שירו הראשון, "עולם קטן". ב-1903 עבר מאוקראינה לוורשה, שם שהה במחיצת י"ל פרץ. בשנת 1910 עבר לשווייץ, ולמד באוניברסיטאות ברן ולוצרן. שטיינברג הרבה לכתוב ביידיש, וכתב בעיתון היידי "דער פֿרײַנד".

בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, עלה לארץ ישראל. מאז עלה ארצה, החל לכתוב בעברית בלבד[1]. הוא הרבה לפרסם בעיתון "דבר", ונמנה עם עורכי ביטאון "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים.

בשנת 1929 נשא לאישה את המוזיקאית ליזה שטיינברג, אחותו של חיים ארלוזורוב, ובהמשך ערך את כתביו.

בגין יצירתו זכה שטיינברג בשנת 1937 בפרס ביאליק. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "תוכני שירתו של יעקב שטינברג, וגם לשונו וסגנונו, מושרשים עמוק ביצירת הדורות שלנו. חוט של פכחון עובר בכל שיריו ולבטי האדם באשר הוא אדם הם לבטיו וסבלות היחיד סבלותיו. יעקב שטינברג הוא מטובי מספרינו העומדים ביצירתם על קרקע המציאות הישראלית".

יעקב שטיינברג נפטר בתל אביב בשנת 1947, ונקבר בבית העלמין טרומפלדור שבעיר.

ספריו

  • שירים (1905)
  • הגליונות האדומים (1905)
  • הנשיקה (1905) — תלאות ילד יתום.
  • ספר הסאטירות (1910)
  • על שפת הנהר (1911) — הרפתקאות ילד אוהב-טבילה.
  • עץ הדובדבנים (1911) — יומנו של נער בן-עיירה.
  • מגילת הרעב (1912) — פגישה בין המספר וילד עני.
  • העיוורת (1912)
  • סיפורים (1922)
  • שירים (1923)
  • כתבי יעקב שטיינברג (1937)
  • דמויות וחזיונות (1939)
  • שירים אחרונים (1948)
  • רשימות אחרונות (1948)
  • כל כתבי יעקב שטיינברג (1957)
  • מבחר ליריקה ורשימות (1963)
  • ילקוט הסיפורים (1966)
  • שירים, סיפורים ומחזות (1976)
  • דיוקנאות וערכים (1979)
  • סיפורים (1980)
  • הצעיף האדום (1997)

מתרגומיו

לקריאה נוספת

  • אברהם שאנן סופר, מלון הספרות החדשה, יבנה, תשי"ט-1959.
  • אהרן קומם, יצירתו הסיפורית ביידיש של יעקב שטיינברב. בתוך: יעקב שטיינבערג: געזאמעלטע דערציילונגען. ירושלים: הוצאת מאגנס, 1986.
  • יהודית בר-אל, "מחזור ה'סוניטות מבית הקפה' ליעקב שטיינברג: לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי", מחקרי ירושלים בספרות עברית א, תשמ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים


הקודם:
דוד שמעוני
פרס ביאליק
1937
הבא:
יעקב כהן

הערות שוליים

  1. ^ אהרן קומם, עמ' ט.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.