לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "משה צימרמן (היסטוריון)"

מ
בוט החלפות: מדויק, \1\2\3, בית משפט השלום, טלוויזיה, הייתה, \1 ב\2, תוכנ\1ת, בתואנה
מ (הוספת קישור)
מ (בוט החלפות: מדויק, \1\2\3, בית משפט השלום, טלוויזיה, הייתה, \1 ב\2, תוכנ\1ת, בתואנה)
לאחר שעוררו הדברים סערה תקשורתית, החליט לבסוף [[היועץ המשפטי לממשלה]] דאז שלא לפתוח בהליכים להעמדתו של צימרמן ל[[משפט פלילי]] בשל תוכנה של הכתבה.{{הערה|אלי שני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, בג"ץ 7711/95}} תביעה אזרחית בגין ההשוואה בין חיילים המתנדבים לשרת בשטחים לגרמנים שהתנדבו ל[[אס אס]] נדחתה לאחר ש[[לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור#האם הפגיעה היא אישית?|מנה בית המשפט שלושה מבחני עזר]] וקבע כי אין התובעים יכולים להוכיח כי מדובר בפגיעה אישית.{{הערה|גרוס ואח' נ' צימרמן, ת"א 18275/95}} במקביל הגיש חבר הכנסת [[רחבעם זאבי]] תביעה אזרחית נוספת בגין לשון הרע כנגד צירמרמן על שכונה בכתבה בשם הגנאי ״נאצי״. שופט בית משפט השלום ברחובות [[צבי הרטל]] קבע לזאבי פיצוי בסך 20,000 ₪,{{הערה|זאבי נ' משה צימרמן, ת״א 3325/95}} אך מאוחר יותר התקבל ערעורו של צימרמן על פסק הדין.{{הערה|ליאורה בילסקי, חמדה גור אריה, "בזכות המבוכה" ה"יודנראט" במבוך המשפט הזיכרון והפוליטיקה, http://law.huji.ac.il/upload/Bilsky.pdf}}
 
תביעה נוספת הוגשה על ידי משפחת שני בשם ילדי [[חברון]].{{הערה|אלי שני ואח' נ' משה צימרמן נ' ידיעות תקשורת בע"מ, ת"א 7195/95, http://www.the7eye.org.il/verdicts/52379}} ההגנה טענה כי דבריו של צימרמן שובשו על ידי כתב ידיעות תקשורת וכי צימרמן התייחס בדבריו לילדים מסוימים שהופיעו בתכניתבתוכנית רדיו וכתבת טלויזיהטלוויזיה ודברו בשבחו של [[ברוך גולדשטיין]] ושאת חינוכם של אלה השווה לחינוך [[הנוער ההיטלראי]]. כן נטען כי דיבר בכלליות על ״מגזר שלם״ בחברה הישראלית לו הוא מיחס ״פוטנציאל נאציסטי״. השופטת מרים מזרחי דחתה התביעה ונטתה לגירסתו של צימרמן. בפסק הדין ביססה את החלטתה על [[דיני חוזים]] וקבעה כי הופרה הבטחתו של המראיין לאפשר לצימרמן לבחון את נוסח הכתבה לפני פרסומה על מנת שיוכל לוודא את דיוק הפרטים מבחינה מחקרית ולתקנם. בנוסף נכתב בפסק הדין כי ״התובעים אינם טוענים כי הם אותם ילדים ששיבחו את פעולת גולדשטיין״ אליהם התכוון צימרמן בכתבה. בהמשך דחה בית המשפט השלום תביעה לביטול פסק הדין ולמשפט חוזר שהגישה ידיעות תקשורת בטוענהבתואנה שהוסתר מבית המשפט מידע חיוני. לפי הבקשה, עד מטעם ההגנה, הכתב ה[[גרמני]] [[יורגן הוגפה]], ״עשה יד אחת״ עם צימרמן כשהעיד, מצד אחד, בפני בית המשפט כי מתן האפשרות למרואיין לעיין ולתקן את הכתבה בטרם פרסומה הינם בגדר המקובל במקצוע בעוד שמן הצד השני לא ציין בעדותו כי סמוך לאותו מועד הופיעו שתי כתבות פרי עטו במגזין הגרמני [[דר שפיגל]] בהן מיוחסות לצימרמן התבטאויות דומות לאלו שהכחיש במשפטו.{{הערה|ידיעות תקשורת ואח׳ נגד משה צימרמן, ת״א 4582/03}} התביעה נדחתה בנימוק שאין בראיות עילה מספקת למשפט חוזר.
 
לאחר הרצחו של זאבי בידי מחבל ערבי קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של צימרמן שטען כי ״הציטוט בכתבה בלתי מדוייק״מדויק״ וכי לא ערך כלל השוואה בין [[מולדת (מפלגה)|תנועת מולדת]], בראשה עמד אז זאבי, ל[[מפלגה הנאצית]], אלא לתנועת הימין הקיצונית "[[שטאלהלם]]".{{הערה|משה צימרמן נ' רחבעם זאבי, ת"א 1070/01, http://halemo.net/edoar/0031/zeevi.html}} הערעור התקבל ברוב של שני שופטים כנגד אחת. השופטת מיכל רובינשטיין טענה בדעת מיעוט כי:
{{ציטוט|תוכן=השמעת דברי בלע, היינו הטחת הכינוי 'נאצי' אינה פרי מחקר היסטורי אקדמי של פרופ' להיסטוריה גרמנית...אלא לשון הרע במובנו הברור והגלוי, ומן הראוי לטעמי שתוסק המסקנה הפשוטה והברורה, כפי שעשה בימ"ש קמא.}}
 
בהמשך דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת [[פיצויים]] שהגיש צימרמן כנגד [[ידיעות תקשורת]] בה העריך את הנזק שנגרם לו ולתדמיתו ב-2,101,000 שקלים, אך צמצם את הסכום ל- 1,200,000 שקלים מטעמי אגרה. השופטת [[ענת ברון]] נמקה את החלטתה בפסק הדין בטענה ״כי התובע עשה לו מנהג לערוך השוואות של מבקריו ומתנגדיו לגורמים ולגופים שפעלו באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, השוואות אשר מהן הוא מנסה להתנער בשלבים מאוחרים יותר באמצעות פרשנות מקילה ומתפלפלת״.{{הערה|משה צימרמן נ׳ ידיעות תקשורת, ת״א 2313/00}} וכן:
{{ציטוט|תוכן=התרשמתי כי התובע משמיע התבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות במתכוון ובאופן שיטתי, בין במדיה הכתובה ובין במדיה המשודרת, ומבקש לעורר ולעודד פולמוס ציבורי בסוגיות שהוא מייחס להן חשיבות. בכך כשלעצמו אין כל פסול, נהפוך הוא: חופש ביטוי המאפשר לאדם להתבטא ולהשמיע גם עמדות קשות, כאלה הנוגעות בעצבים החשופים של החברה, הוא אחד היסודות החשובים של חברה דמוקרטית, והוא אף היסוד המאפשר קיומו של דיון פתוח ומפרה. אולם התובע, אשר עומד פעם אחר פעם על זכותו להתבטא בלשון בוטה ולהשתמש בביטויים שנויים במחלוקת, איננו זכאי לדרוש ממשתתפים אחרים בשיח הציבורי להימנע מלבקר את עמדותיו שלו, ואף אינו יכול לצפות מהם להשיב ללשונו המושחזת בכפפות של משי.}}
 
 
===פרשת הארץ===
ב-24 אוגוסט 2002 פרסם עיתון "[[הארץ]]" כתבה מפרי עטה של ענת פרי תחת הכותרת ״אירופה כבר היתההייתה שם״. פרי, שהייתה בעבר תלמידתו של צימרמן ועמלה באותה העת על עבודת הדוקטורט שלה בהיסטוריה{{הערה| http://anatperi.blogspot.de/2011/11/blog-post.html}} כתבה במאמרה:{{הערה|http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msyberg/YB_files/Shame/Psak_Din_Zimmermann.pdf}}
{{ציטוט|תוכן=ובעוד המדינות הקטנות של אירופה פועלות להוקיע את ישראל כמקבילתה של גרמניה הנאצית, גרמניה, שאינה יכולה להרשות לעצמה להתבטא באופן כזה במפורש, אך תומכת כספית בכל גורם ישראלי שמשווה את ישראל לנאצים, מארגון "בצלם" ועד הפרופ' משה צימרמן, משחקת את השוטר הטוב ומעמיקה את אחיזתה באזור.}}
 
{{ציטוט|תוכן=גישתו היהירה והמתנשאת של התובע כלפי הזולת ודעותיו בלטה לצערי גם במהלך הדיונים, באופן שניכר היה שהתובע מטיל ספק באם האדם הפשוט, יורד לעומק דעותיו ומבין את ערכה האקדמי / אנליטי / מוסרי של התורה היוצאת מפיו. העובדה כי תביעות שהוגשו כנגד התובע, בעילת לשון הרע, נדחו, תוך שבית המשפט מגן על חופש הבעת הדעה של התובע ו/או קובע כי האמירות שיוחסו לו לא הוכחו במידה הראויה, אין בה כדי להשליך על ענייננו, וההיפך הוא הנכון. שעה שבית המשפט נתן גושפנקא לזכותו של התובע לבטא את עמדותיו, אשר לית מאן דפליג, חריגות הן יותר מהשקפות הנתבעת, על אחת כמה וכמה שיש לאפשר לזו האחרונה למתוח ביקורת על השקפות התובע...בית המשפט אינו המקום המתאים "לעריכת חשבונות" בין עמיתים למקצוע. חילוקי הדעות אמורים להיוותר בקתדרה האקדמית ולא באולם בית המשפט.}}
 
ב-10 למרץבמרץ 2005 הגיב צימרמן על ההחטלה לעיתון ״הארץ״: ״שעם כל הכבוד מדובר בפסיקה של בית משפט שלוםהשלום, שעליה כבר הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי״.{{הערה|http://www.haaretz.co.il/misc/1.1508963}} לבסוף משך את ערעורו בהמלצת השופטים.
 
===הליגה נגד להשמצה===