מעמד התושבות במזרח ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:47, 22 בנובמבר 2017

מיד לאחר מלחמת ששת הימים, סיפחה ישראל את מזרח ירושלים וחילקה לתושביה תעודות זהות. עם זאת, המעמד המשפטי של מחזיקי תעודת הזהות המזרח ירושלמית נותר עמום עד לפסק-דין שנתן בית המשפט העליון ב-1988 בעניינו של מוברק עווד^[1], בו נקבע שניתן להתייחס לתושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, כמי שקיבלו רישיון לישיבת קבע (תושב קבע) על-פי חוק הכניסה לישראל.

מהרגע שנקבעה מסגרת נורמטיבית זו, התנאים לשלילת רישיון קבע הובררו גם הם. תנאים אלה קבועים בחוק ובתקנות על-פיו, ולפיהם ניתוק זיקתו לישראל של בעל רישיון הקבע מוביל לאובדן הרישיון.

התאזרחות

תושב קבע רשאי להגיש בקשה להתאזרחות אם הוא עומד בתנאים הבאים:^[2]

מגיש הבקשה נמצא בישראל ועליו להוכיח כי שהה בה לפחות שלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה (למשל באמצעות תשלומי ארנונה ורישום ילדיו למוסדות חינוך).
הוא זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע (ובפרט לא פקע רישיון ישיבת הקבע שלו).
יודע את השפה העברית (נבחן ברמת שיחת חולין מול פקיד).
וויתר על אזרחותו הקודמת (בפרט ירדנית) או הוכיח כי יפסיק להיות אזרח חוץ כשיהיה אזרח ישראלי.
מתחייב בנושא הבא: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל"^[3].

הרשויות בודקות שאין מניעה ביטחונית להתאזרחות, כגון מעורבות בטרור.

בשנים הראשונות לסיפוח מזרח ירושלים מספר בקשות ההתאזרחות היה קטן יחסית. מאז תהליך אוסלו ובפרט האינתיפאדה השנייה ובניית גדר ההפרדה שניתקה חלקים מירושלים המוניציפלית משאר העיר (ובפרט מחנה הפליטים שועפאט) והגבירה את ניתוק ירושלים משאר יהודה ושומרון, כמות המתאזרחים גוברת^[4]^[5]^[6]. לפי חלק מהסקרים רוב התושבים במזרח ירושלים מעוניינים באזרחות בעתיד^[7].

מעמד ילדים

על-פי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד 1974: "ילד שנולד בישראל, ולא חלו עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר". מכאן, ילד שנולד בישראל מקבל את מעמד אביו בישראל - תושב קבע או תושב ארעי לפי העניין. ככל שהילד נולד מחוץ לישראל, כולל בשטחי יהודה ושומרון שלא סופחו לישראל, אין הוא זכאי למעמד על פי התקנות. עם זאת, שר הפנים נוקט במדיניות מקלה כלפי תושבי מזרח ירושלים ומאפשר רישום ילדים כתושבים קבועים או ארעיים (שמוביל לתושבות קבועה) גם במספר נסיבות נוספות ובהן לידה לא מתוכננת מחוץ לישראל^[8].

היסטוריה חקיקתית, מנהלית, ושיפוטית

בפסק דין שנתן בג"ץ ב-1995, בעניינה של פתחיה שקאקי, אשתו של פתחי שקאקי מנהיג הג'יהאד האיסלמי נקבעו אמות מידה נוספות לשיקוליו של שר הפנים בשלילת רישיון לישיבת קבע^[9].

באותה שנה, 1995, כשברקע מתנהלים תהליך אוסלו והעברת הריבונות על חלק מהשטחים לרשות הפלסטינית ובמקביל מתגברים אירועי הטרור, משרד הפנים החל ליישם מסגרת נורמטיבית זו, לפי חוק הכניסה לישראל, גם ביחס לבעלי רישיון לישיבת קבע, שהעתיקו את מקום מגוריהם אל מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, אל שאר יהודה ושומרון, וכן הפעיל מדיניות סדורה ויזומה יותר לביטול רישיונות על-פי הקריטריונים הנקובים בחוק ובתקנות^[10]. על פי נתוני משרד הפנים, בשנים 1967–2014 פקע רישיון תושבותם של 14,416 איש לפחות^[11].

באפריל 1997 פורסם דו"ח של בצלם והמוקד להגנת הפרט בשם "הטרנספר השקט", שבו עדויות של מי שנשלל מהם מעמד תושבות הקבע. הביטוי "הטרנספר השקט" הפך לרווח בקרב ארגוני שמאל בישראל.

לשר הפנים יש סמכות לתת רישיונות מחודשים לתושבים לשעבר שרישיונם פקע. שר הפנים לשעבר נתן שרנסקי, ב"תצהיר שרנסקי" או "נוהל שרנסקי" שהוצג בפני בג"ץ^[12], ועוגן בנוהל 5.2.0018, קבע נוהל מקל בנושא זה.

במרץ 2017, הורה בית המשפט העליון למשרד הפנים להשיב לאכרם עבד אלחק את תושבותו אשר פקעה במהלך שהותו בארצות הברית, אליה יצא כקטין, משום שבמקביל הוא המשיך לקיים זיקות עם ישראל, נישא לשתי נשים תושבות האזור, ונולדו לו עשרה ילדים המתגוררים בירושלים. השופט מני מזוז קבע אגב אורחא כי פלסטינים ממזרח ירושלים הם "תושבים-ילידים", אולם נשיאת העליון מרים נאור קבעה שהפסיקה הינה ספציפית לנסיבותיו הייחודיות של העותר ואין להקיש ממנה אל הכלל. העתירה התקבלה בשל בחינת סבירות שיקול הדעת של שר הפנים ביישום "נוהל שרנסקי"^[13].

ראו גם

חוק הכניסה לישראל

קישורים חיצוניים

עודד פלד, תושבי ישראל בעל כורחם, באתר ynet, 20 במאי 2009
ניר חסון, העליון בפסיקה תקדימית: תושבי מזרח י-ם הם תושבים ילידים ובעלי זכויות בישראל, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
בצלם והמוקד להגנת הפרט, הטרנספר השקט: שלילת מעמד התושבות מפלסטינים במזרח ירושלים, ירושלים, אפריל 1997
עמירה הס, ד"ר שב"ח, זיקתך לירושלים-עירך פקעה, באתר הארץ, 18 ביוני 2010

הערות שוליים

^ בג"ץ 282/88 - עווד נ' ראש הממשלה ושר הפנים ואח'
^ התאזרחות של מי שמחזיק בישיבת קבע, משרד הפנים
^ הצהרת נאמנות כתנאי לקבלת אזרחות סקירה משווה, מרכז המידע של הכנסת, 2010
^ ניר חסון, 3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2012
^ ניר חסון, זינוק בבקשות תושבי מזרח ירושלים לקבלת אזרחות, ירידה בשיעור האישורים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
^ ניר חסון, תעודה כחולה, מצרך מבוקש במזרח ירושלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2012
^ אהוד יערי, ‏יותר ממחצית הפלסטינים בירושלים מעדיפים אזרחות ישראלית, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2015
^ איחוד משפחות ורישום ילדים במזחר ירושלים, ינואר 2004
^ בג"ץ 7023/94 שקאקי נ' שר הפנים
^ שחר אילן, מספר תושבי מז' ירושלים שמעמדם האזרחי נשלל זינק השנה ב-500%, באתר הארץ, 24 ביוני 2007
^ עדכון, 23 במרץ 2015, באתר המוקד להגנת הפרט
^ בג"ץ 2227/98 - המוקד להגנת הפרט ואח' נ' שר הפנים ואח'
^ עע"ם 3268/14 אכרם עבד אלחאק נגד שר הפנים, ניתן ב-14 במרץ 2017

[1] בג"ץ 282/88 - עווד נ' ראש הממשלה ושר הפנים ואח'

[2] התאזרחות של מי שמחזיק בישיבת קבע, משרד הפנים

[3] הצהרת נאמנות כתנאי לקבלת אזרחות סקירה משווה, מרכז המידע של הכנסת, 2010

[4] ניר חסון, 3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2012

[5] ניר חסון, זינוק בבקשות תושבי מזרח ירושלים לקבלת אזרחות, ירידה בשיעור האישורים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017

[6] ניר חסון, תעודה כחולה, מצרך מבוקש במזרח ירושלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2012

[7] אהוד יערי, ‏יותר ממחצית הפלסטינים בירושלים מעדיפים אזרחות ישראלית, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2015

[8] איחוד משפחות ורישום ילדים במזחר ירושלים, ינואר 2004

[9] בג"ץ 7023/94 שקאקי נ' שר הפנים

[10] שחר אילן, מספר תושבי מז' ירושלים שמעמדם האזרחי נשלל זינק השנה ב-500%, באתר הארץ, 24 ביוני 2007

[11] עדכון, 23 במרץ 2015, באתר המוקד להגנת הפרט

[12] בג"ץ 2227/98 - המוקד להגנת הפרט ואח' נ' שר הפנים ואח'

[13] עע"ם 3268/14 אכרם עבד אלחאק נגד שר הפנים, ניתן ב-14 במרץ 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], [[סיפוח|סיפחה]] [[ישראל]] את [[מזרח ירושלים]] וחלקים נוספים מהגדה המערבית שסביבה וחילקה לתושבים הערבים רשיון [[הליך מדורג (התאזרחות)|לישיבת קבע]] על-פי [[חוק הכניסה לישראל]].
+מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], [[סיפוח|סיפחה]] [[ישראל]] את [[מזרח ירושלים]] וחילקה לתושביה [[תעודת זהות|תעודות זהות]]. עם זאת, המעמד המשפטי של מחזיקי תעודת הזהות המזרח ירושלמית נותר עמום עד לפסק-דין שנתן [[בית המשפט העליון]] ב-1988 בעניינו של [[מוברק עווד]]{{הערה|בג"ץ 282/88 - עווד נ' ראש הממשלה ושר הפנים ואח'}}, בו נקבע שניתן להתייחס לתושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, כמי שקיבלו רישיון לישיבת קבע ([[תושב קבע]]) על-פי [[חוק הכניסה לישראל]].
+מהרגע שנקבעה מסגרת נורמטיבית זו, התנאים לשלילת רישיון קבע הובררו גם הם. תנאים אלה קבועים בחוק ובתקנות על-פיו, ולפיהם ניתוק זיקתו לישראל של בעל רישיון הקבע מוביל לאובדן הרישיון.
 ==התאזרחות==
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 ==היסטוריה חקיקתית, מנהלית, ושיפוטית==
-בפסק דין [[מוברק עווד|עווד]] ב-1988 בוטל רשיון הישיבה מכיוון שלפי החלטת [[בית המשפט העליון]] הוא העתיק את "מרכז החיים" שלו לארה"ב. פסק-הדין הזה אפשר לשר הפנים לשלול תושבות של תושבי מזרח ירושלים על-פי הגדרה של מרכז החיים.
 בפסק דין שנתן [[בג"ץ]] ב-[[1995]], בעניינה של פתחיה שקאקי, אשתו של [[פתחי שקאקי]] מנהיג [[הג'יהאד האיסלמי]] נקבעו אמות מידה נוספות לשיקוליו של שר הפנים בשלילת רישיון לישיבת קבע{{הערה|בג"ץ 7023/94 שקאקי נ' שר הפנים}}.