מעמד התושבות במזרח ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיד לאחר מלחמת ששת הימים, סיפחה ישראל את מזרח ירושלים וחילקה לתושביה תעודות זהות. עם זאת, המעמד המשפטי של מחזיקי תעודת הזהות המזרח ירושלמית נותר עמום עד לפסק-דין שנתן בית המשפט העליון ב-1988 בעניינו של מוברק עווד[1], שבו נקבע שמעמדם של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים הם כמי שקיבלו רישיון משתמע לישיבת קבע (תושב קבע) על-פי חוק הכניסה לישראל.

התנאים לרכישת רישיון קבע ופקיעתו קבועים בחוק ובתקנות. בין היתר, השתקעות בחו"ל או רכישת מעמד במדינה זרה מוביל לפקיעת הרישיון.

התאזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושב קבע רשאי להגיש בקשה להתאזרחות אם הוא עומד בתנאים הבאים:[2]

  1. מגיש הבקשה נמצא בישראל ועליו להוכיח כי שהה בה לפחות שלוש מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה (למשל באמצעות תשלומי ארנונה ורישום ילדיו למוסדות חינוך).
  2. הוא זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע (ובפרט לא פקע רישיון ישיבת הקבע שלו).
  3. יודע את השפה העברית (נבחן ברמת שיחת חולין מול פקיד).
  4. ויתר על אזרחותו הקודמת (בפרט ירדנית) או הוכיח כי יפסיק להיות אזרח חוץ כשיהיה אזרח ישראלי.
  5. מתחייב בנושא הבא: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל"[3].

הרשויות בודקות שאין מניעה ביטחונית להתאזרחות, כגון מעורבות בטרור.

בשנים הראשונות לסיפוח מזרח ירושלים מספר בקשות ההתאזרחות היה קטן יחסית. מאז תהליך אוסלו ובפרט האינתיפאדה השנייה ובניית גדר ההפרדה שניתקה חלקים מירושלים המוניציפלית משאר העיר (ובפרט מחנה הפליטים שועפאט) והגבירה את ניתוק ירושלים משאר יהודה ושומרון, כמות המתאזרחים גוברת[4][5][6]. לפי סקר רוב התושבים במזרח ירושלים אומרים שאם תעמוד בפניהם בעתיד הבחירה בין אזרחות מלאה בישראל לבין אזרחות מלאה במדינה פלסטינית, הם יעדיפו אזרחות ישראלית[7].

מעמד ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד 1974: "ילד שנולד בישראל, ולא חלו עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר". בפועל, גם כאשר האם היא תושבת ישראל הילד יכול לרכוש מעמד. על פי נוהל משרד הפנים המבחן הוא מרכז החיים של הילד ולא מין ההורה. גם ילדים שנולדו מחוץ לישראל להורים ששניהם תושבי המדינה יכולים להירשם כתושביה[8]. משרד הפנים מאפשר במזרח ירושלים רישום ילדים כתושבים קבועים או ארעיים (שמוביל לתושבות קבועה) גם בנסיבות נוספות דוגמת לידה לא מתוכננת מחוץ לישראל[9].

היסטוריה חקיקתית, מנהלית, ושיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסק דין שנתן בג"ץ ב-1995, בעניינה של פתחיה שקאקי, אשתו של פתחי שקאקי מנהיג הג'יהאד האיסלמי נקבעו אמות מידה נוספות לשיקוליו של שר הפנים בשלילת רישיון לישיבת קבע[10].

באותה שנה, 1995, כשברקע מתנהלים תהליך אוסלו והעברת הריבונות על חלק מהשטחים לרשות הפלסטינית ובמקביל מתגברים אירועי הטרור, משרד הפנים החל ליישם מסגרת נורמטיבית זו, לפי חוק הכניסה לישראל, גם ביחס לבעלי רישיון לישיבת קבע, שהעתיקו את מקום מגוריהם אל מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, אל שאר יהודה ושומרון, וכן הפעיל מדיניות סדורה ויזומה יותר לביטול רישיונות על-פי הקריטריונים הנקובים בחוק ובתקנות[11]. על פי נתוני משרד הפנים, בשנים 1967–2014 פקע רישיון תושבותם של 14,416 איש לפחות[12].

באפריל 1997 פורסם דו"ח של בצלם והמוקד להגנת הפרט בשם "הטרנספר השקט", שבו עדויות של מי שנשלל מהם מעמד תושבות הקבע. הביטוי "הטרנספר השקט" הפך לרווח בקרב ארגוני שמאל בישראל.

לשר הפנים יש סמכות לתת רישיונות מחודשים לתושבים לשעבר שרישיונם פקע. שר הפנים לשעבר נתן שרנסקי, ב"תצהיר שרנסקי" או "נוהל שרנסקי" שהוצג בפני בג"ץ[13], ועוגן בנוהל 5.2.0018, קבע נוהל מקל בנושא זה.

במרץ 2017, הורה בית המשפט העליון למשרד הפנים להשיב לאכרם עבד אלחק את תושבותו אשר פקעה במהלך שהותו בארצות הברית, אליה יצא כקטין, משום שבמקביל הוא המשיך לקיים זיקות עם ישראל, נישא לשתי נשים תושבות האזור, ונולדו לו עשרה ילדים המתגוררים בירושלים. השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז התייחסו בהחלטתם לכך שהפלסטינים ממזרח ירושלים הם "תושבים ילידים" ובכך הם שונים מתושבים מהגרים, אולם נשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור קבעה כי מדובר בפסיקה ספציפית לנסיבותיו הייחודיות של העותר ואין להקיש ממנה אל הכלל. העתירה התקבלה בשל בחינת סבירות שיקול הדעת של שר הפנים ביישום המדיניות המרחיבה את "נוהל שרנסקי"[14]. בדצמבר 2017 התקבלה עתירה דומה שבה אימצה הנשיאה נאור את גישתם של השופטים פוגלמן ומזוז לגבי החשיבות של מעמדם של תושבים ילידים לעומת תושבים מהגרים[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 282/88 - עווד נ' ראש הממשלה ושר הפנים ואח'
  2. ^ התאזרחות של מי שמחזיק בישיבת קבע, משרד הפנים
  3. ^ הצהרת נאמנות כתנאי לקבלת אזרחות סקירה משווה, מרכז המידע של הכנסת, 2010
  4. ^ ניר חסון3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2012
  5. ^ ניר חסוןזינוק בבקשות תושבי מזרח ירושלים לקבלת אזרחות, ירידה בשיעור האישורים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
  6. ^ ניר חסוןתעודה כחולה, מצרך מבוקש במזרח ירושלים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2012
  7. ^ אהוד יערי, ‏יותר ממחצית הפלסטינים בירושלים מעדיפים אזרחות ישראלית, באתר ‏mako‏‏, ‏19 באוגוסט 2015‏
  8. ^ משרד הפנים, נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד מחוץ לישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע, נקרא גם: נוהל 5.2.0030., ‏19 בספטמבר 2012
  9. ^ יעל שטיין, משפחות אסורות: איחוד משפחות ורישום ילדים במזרח ירושלים, באתר בצלם, ‏ינואר 2004
  10. ^ בג"ץ 7023/94 שקאקי נ' שר הפנים
  11. ^ שחר אילןמספר תושבי מז' ירושלים שמעמדם האזרחי נשלל זינק השנה ב-500%, באתר הארץ, 24 ביוני 2007
  12. ^ עדכון, 23 במרץ 2015, באתר המוקד להגנת הפרט
  13. ^ בג"ץ 2227/98 - המוקד להגנת הפרט ואח' נ' שר הפנים ואח'
  14. ^ עע"ם 3268/14 אכרם עבד אלחאק נ' שר הפנים, ניתן ב-14 במרץ 2017
  15. ^ עע"ם 5037/08 נאדיה חליל נ' שר הפנים (19.12.2017)