טקסונומיה (ביולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:46, 24 באפריל 2019

דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

מיון עולם הטבע היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך מיונם וסיווגם של כלל האורגניזמים המוכרים לטקסונים כגון מינים וסוגים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה (taxonomy) שהיא חלק מתורה גדולה יותר הנקראת סיסטמטיקה (systematics).

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

המיון של קארולוס ליניאוס

תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת 1735 על ידי המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (בלטינית: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של הטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את עולם הטבע לפי ההיררכיה הבאה:

עברית	לטינית	אנגלית
ממלכה	Regnum	Kingdom
מערכה	Phylum
מחלקה	Classis	Class
סדרה	Ordo	Order
משפחה	Familia	Family
סוג	Genus
מין	Species

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

ניתן לזכור את ההיררכיה בעזרת המנמוניקה הבאה: "Kings Play Chess On Fancy Glass Stools".

כאשר נזקקו הטקסונומים לטקסונים נוספים, הם השתמשו בטקסונים אלה בצרוף הקידומות "על-" ו"תת-". כך למשל נוצרו "על-מחלקה" ו"תת-סדרה".

ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות: צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש הממלכות הבאות:

מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
פרוטוקטיסטה (Protoctista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה ואצות.
פטריות (Fungi).
צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
בעלי חיים (Animalia).

מיון מודרני

לחצו כדי להקטין חזרה

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. לחצו על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהן.

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות סיסטמטיות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות נוטות לחלק את היצורים לשלוש על-ממלכות:

חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים הם יצורים חסרי גרעין (פרוקריוטיים) ואילו אוקריוטיים הם יצורים בעלי גרעין. האוקריוטיים עצמם ממוינים לקבוצות של חד-תאיים כפרוטוזואה ואצות ולשלוש ממלכות: בעלי חיים (Metazoa), פטריות וצומח (Viridiplantae). עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.

המורכבות של מיון עולם הטבע מומחשת בשיטת מיון המערכה בעלי פרחים, הקבוצה הגדולה ואחת החשובות ביותר של הצמחים, שעברה שינויים רבים במשך הזמן, ככל שהתרחב הידע האנושי, והתגלו יחסים חדשים בין המשפחות השונות. המיון המסורתי, שמתבסס על מכלול התכונות החיצוניות והמבנה של כל פרט, מיוצג על ידי שיטת קרונקויסט שהוצעה ב־1981 על ידי ארתור קרונקויסט. עם זאת כיום ברור שהשיטה הזאת איננה מייצגת נאמנה את מהלך ההתפתחות האבולוציונית. ההסכמה הכללית לגבי מיון מערכת בעלי הפרחים החלה להתגבש רק עתה והיא מתבססת על תכונות משותפות המתבטאות ברמה הגנטית. עבודה מרכזית בתחום זה נעשתה על ידי קבוצת APG, שפרסמה ב־1998 מיון חדש ומקיף. עם המשך המחקר הגנטי וגילוי ידע חדש, פורסם עדכון למיון זה בשנת 2003.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ITIS – אתר של ממשלות ארצות הברית, קנדה ומקסיקו למיון עולם הטבע^[1]
Tree of Life Web Project – אתר פרויקט עץ החיים

הערות שוליים

^ המיונים בוויקיפדיה נעשים על פי אתר זה.

[1] המיונים בוויקיפדיה נעשים על פי אתר זה.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מיון עולם הטבע}}
-'''מיון עולם הטבע''' היא שיטה בה נעזרים ה[[ביולוג|ביולוגים]] לצורך מיונם וסיווגם של כלל ה[[אורגניזם|אורגניזמים]] המוכרים ל[[טקסון|טקסונים]] כגון מינים וסוגים. שיטה זו היא חלק ממדע '''ה[[טקסונומיה]]''' (taxonomy) שהיא חלק מתורה גדולה יותר הנקראת סיסטמטיקה (systematics).
+'''מיון עולם הטבע''' היא שיטה בה נעזרים ה[[ביולוג]]ים לצורך מיונם וסיווגם של כלל ה[[אורגניזם|אורגניזמים]] המוכרים ל[[טקסון|טקסונים]] כגון מינים וסוגים. שיטה זו היא חלק ממדע '''ה[[טקסונומיה]]''' (taxonomy) שהיא חלק מתורה גדולה יותר הנקראת סיסטמטיקה (systematics).
 עולם ה[[טבע]] עשיר ב[[אורגניזם|יצורים]] רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע ה[[אדם]] להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין [[דג]] לבין [[עופות|עוף]] וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין [[נמר]] ל[[ברדלס]] למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==המיון של קארולוס ליניאוס==
 [[קובץ:Haeckel arbol bn.png|שמאל|ממוזער|300px|חלוקת עולם הטבע לשלוש ממלכות, בספרו של [[ארנסט הקל]] משנת [[1866]]]]
-תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת [[1735]] על ידי המדען ה[[שוודיה|שוודי]]  [[קארולוס ליניאוס]] (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (ב[[לטינית]]: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של ה[[טקסונומיה]], ענף בתורת ה[[ביולוגיה]] שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את [[כדור הארץ|עולם]] ה[[טבע]] לפי ההיררכיה הבאה:
+תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת [[1735]] על ידי המדען ה[[שוודיה|שוודי]] [[קארולוס ליניאוס]] (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (ב[[לטינית]]: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של ה[[טקסונומיה]], ענף בתורת ה[[ביולוגיה]] שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את [[כדור הארץ|עולם]] ה[[טבע]] לפי ההיררכיה הבאה:
 {| border="2" ;bgcolor="#ccccff"; cellpadding="3"
 |-
 ! עברית !! לטינית !! אנגלית
 |-
-|[[ממלכה (טקסונומיה)|ממלכה]]        ||  Regnum || Kingdom
+|[[ממלכה (טקסונומיה)|ממלכה]] || Regnum || Kingdom
 |-
-|[[מערכה (טקסונומיה)|מערכה]] || colspan="2" |   Phylum
+|[[מערכה (טקסונומיה)|מערכה]] || colspan="2" | Phylum
 |-
-|[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]]  ||   Classis || Class
+|[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]]  || Classis || Class
 |-
-|[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] ||  Ordo || Order
+|[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] || Ordo || Order
 |-
-|[[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] ||  Familia || Family
+|[[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] || Familia || Family
 |-
-|[[סוג (טקסונומיה)|סוג]]|| colspan="2" |  Genus
+|[[סוג (טקסונומיה)|סוג]]|| colspan="2" | Genus
 |-
 |[[מין (טקסונומיה)|מין]]|| colspan="2" | Species
 |}
 כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 כאשר נזקקו הטקסונומים לטקסונים נוספים, הם השתמשו בטקסונים אלה בצרוף הקידומות "על-" ו"תת-". כך למשל נוצרו "על-מחלקה" ו"תת-סדרה".
-ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות: '''[[צמחים]]''' ו'''[[בעלי חיים]]'''. ממלכת הצמחים כללה גם [[אצות]] ו[[חיידק|חיידקים]] ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם [[חד תאיים]] כ[[פרוטוזואה]]. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.
+ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות: '''[[צמחים]]''' ו'''[[בעלי חיים]]'''. ממלכת הצמחים כללה גם [[אצות]] ו[[חיידק]]ים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם [[חד תאיים]] כ[[פרוטוזואה]]. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.
 בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש הממלכות הבאות:
 * [[מונרה]] (Monera) שכללה [[חיידקים]] ו[[כחוליות]].
 * [[פרוטוקטיסטה]] (Protoctista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה ואצות.
@@ שורה 63: / שורה 62: @@
 שיטות המיון המודרניות נוטות לחלק את היצורים לשלוש [[על-ממלכה|על-ממלכות]]:
 * [[חיידקים אמיתיים]] (Bacteria)
 * [[חיידקים קדומים]] (Archaea)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מיון עולם הטבע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טקסונומיה (ביולוגיה)
טקסונומיה בוויקימינים: עמוד ראשי