התנועה לחופש המידע – הבדלי גרסאות

התנועה לחופש המידע
מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב-יפו
יושב ראש	נדב איל
תקופת הפעילות	2004–הווה (כ־20 שנה)
	www.meida.org.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:36, 17 ביוני 2019

התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998. עו"ד רחלי אדרי היא מנכ"לית התנועה נכון לשנת 2019^[1], ולה קדמו עו"ד נירית בלייר, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. כיום מכהנת עו"ד אלונה וינוגרד כיו"ר הוועד המנהל. עוד בין חברי הנהלת התנועה לאורך השנים ניתן למצוא את העיתונאי רביב דרוקר, ד"ר רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, עמית סגל, דקלה אברגיל, עו"ד מורן סיתאלכול, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן.

מטרות

התנועה גורסת כי חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם לא פועלים ליישומה ולקידומה של הזכות לקבל מידע, ובכך מאיימים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.

פעילות

התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק. התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון^[2] וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה,^[3] שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדי חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.

ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.^[4]

בין יתר התרגומים לתנועה ניתן למצוא את הקרן החדשה לישראל, קרן סבא שמואל, קרן יד הנדיב, קרן אס סי בי פי.^[5]

ראו גם

זכות הציבור לדעת

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של התנועה לחופש המידע
התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"
רוני קורן-דינר, לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
ערן גבאי, המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2007
אלונה וינוגרד, המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2012
שרה ליבוביץ-דר, האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת, באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2013
סודות מאחורי הדלתיים, ראיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר אפוק טיימס, 22 במאי 2014
איילת שני, עו"ד אלונה וינוגרד: "הפוליטיקאים לא מבינים: המידע שייך לציבור, זה לא שלהם", באתר הארץ, 19 במרץ 2015
חן מענית, ‏״אסור לאפשר לגוגל ופייסבוק להמשיך להתנהל מאחורי מסך עשן״, באתר גלובס, 26 במאי 2018
חן שליטא, ‏"אי אפשר להתלונן על הסכנה לדמוקרטיה ולא לנסות לתקן את זה", באתר גלובס, 13 באפריל 2019

הערות שוליים

^ צוות התנועה « התנועה לחופש המידע
^ קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע
^ פרקטיקום סדנת חופש המידע
^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
^ אתר גיידסטאר

[1] צוות התנועה « התנועה לחופש המידע

[2] קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע

[3] פרקטיקום סדנת חופש המידע

[4] עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע

[5] אתר גיידסטאר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ארגון}}
 '''התנועה לחופש המידע''' היא [[עמותה]] שהוקמה בשנת [[2004]], ביזמתם של העיתונאי [[רביב דרוקר]] והמשפטנים פרופ' [[יורם רבין]] וד"ר [[יובל קרניאל]], וזאת במטרה לקדם את [[חופש המידע]], ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של [[חוק חופש המידע]], שנחקק בשנת [[1998]]. עו"ד רחלי אדרי היא מנכ"לית התנועה נכון לשנת 2019{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.meida.org.il/?p=55|כותרת=צוות התנועה « התנועה לחופש המידע|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}}, ולה קדמו עו"ד נירית בלייר, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. כיום מכהנת עו"ד אלונה וינוגרד כיו"ר הוועד המנהל. עוד בין חברי הנהלת התנועה לאורך השנים ניתן למצוא את העיתונאי [[רביב דרוקר]], ד"ר רועי פלד, פרופ' [[יורם רבין]], פרופ' [[קרין נהון]], [[עמית סגל]], [[דקלה אברגיל]], עו"ד [[מורן סיתאלכול]], ד"ר [[ליאב אורגד]], [[רן מלמד]] ועו"ד [[רוני שוקן]].
+==מטרות==
 התנועה גורסת כי חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם לא פועלים ליישומה ולקידומה של הזכות לקבל מידע, ובכך מאיימים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.
+==פעילות==
 התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה ל[[בית משפט לעניינים מנהליים|בית המשפט לעניינים מנהליים]], בהתאם לחוק. התנועה מפעילה [[קליניקה משפטית]] ב[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|מסלול האקדמי המכללה למינהל]] ב[[ראשון לציון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.colman.ac.il/academics/ba/l.l.b-law/freedom-Information|הכותב=|כותרת=קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע|אתר=|תאריך=}}}} וכן פרקטיקום ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי]] שבהרצליה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idc.ac.il/he/schools/law/special-programs/pages/the-freedom-of-information-law.aspx|הכותב=|כותרת=פרקטיקום סדנת חופש המידע|אתר=|תאריך=}}}} שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדי חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.