המטאטא – הבדלי גרסאות
מ יטאטא,ציי->יטאטא, ציי - תיקון תקלדה בקליק |
←קישורים חיצוניים: הוספתי קישור להקלטה של שירת המטאטא ותיקנתי קישור לא פעיל לשיר דודה הגידי לנו כן #1lib1ref |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
*[https://merhav.nli.org.il/permalink/f/hoeush/NNL_MUSIC_AL71260088890005171 שירת המטאטא], הקלטת שידור רדיו באתר [[הספרייה הלאומית]]. |
|||
* האזנה לשיר "[http://web.nli.org.il/_layouts/NLI_Foundation/Player/Player.aspx?fileName=http://dlib.nli.org.il/webclient/DeliveryManager?pid=4825409 דודה הגידי לנו כן]", משירי המטאטא [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/hsongs.aspx "שירים ששמענו פעם" ] מאתר [[הספרייה הלאומית]]. |
|||
*[https://merhav.nli.org.il/permalink/f/hoeush/NNL_MUSIC_AL71268738020005171 דודה הגידי לנו כן,] הקלטת שידור רדיו באתר [[הספרייה הלאומית]]. |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־20:14, 18 בינואר 2020
המטאטא היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
תיאטרון "המטאטא" נוסד באפריל 1928, כבמה לסאטירה פוליטית אקטואלית, הבוחנת באופן ביקורתי את המתרחש בארץ. מייסדו ומנהלו הראשון של התיאטרון היה יצחק משה דניאל, שהיה בעל ניסיון בניהול תיאטראות בבוקרשט ובסופיה. הגרעין הראשוני של השחקנים היו חברים שפרשו מתיאטרון הקומקום, וביניהם עמנואל הרוסי והלל ברגמן-אביחנן, לאחר מחלוקות עם מנהלו, אביגדור המאירי, על ענייני זכויות יוצרים ותכנים סאטיריים.[1]
"המטאטא" המשיך את דרכו של הקומקום, אשר במהרה נסגר. הוא הגיב על כל מאורע פוליטי בחיי הארץ, הציג בכל מופע שורה של מערכונים סאטיריים בענייני עלייה, עבודה עברית, השפה העברית ותוצרת הארץ, ויצא כנגד הספסרות בקרקעות שפשתה בשנות השלושים. שם התיאטרון נגזר מתיאטרון אודסאי בשם "המטאטא האדום". המטאטא הוקם כקואופרטיב והכנסותיו חולקו שווה בשווה בין חברי הקואופרטיב.
את החומר להצגותיו של המטאטא כתבו סופרים ומשוררים בארץ ישראל כעמנואל הרוסי ואברהם שלונסקי (שהגדיר את המטאטא כ"מעט התה שנשאר מן הקומקום").
במרוצת הזמן אף העלה המטאטא אופרטה קלאסית שלמה של פרנץ להאר.
החל מתוכניתו "המנון לתוצרת הארץ" מ-1933, שנחשב המחזמר הראשון בארץ ישראל, החל "המטאטא" להציג בכל תוכנית שורת מערכונים המתרכזים בנושא אחד.
רוב השירים והפזמונים שהושרו בהצגות "המטאטא", פרי עטם של נתן אלתרמן ואחרים, הפכו לנפוצים ביישוב ואחדים מהם מושמעים אף כיום. ביניהם ניתן למצוא את "דודה הגידי לנו כן" למילים של עמנואל הרוסי ומנגינה של משה וילנסקי.
שחקניו הידועים של המטאטא היו יעקב טימן, יעקב אבא (אבאל'ה), בצלאל לונדון (אביו של ירון לונדון), שמואל רודנסקי (לימים שחקן הבימה), וכן זלמן לביוש ומשה חורגל (לימים שניהם שחקני התיאטרון הקאמרי). מעצב התפאורות היה הצייר עמנואל לופטגלס.
בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט ובהמשך בימי הספר הלבן ובתקופת המאבק, התרכז "המטאטא" בביקורת חריפה על שלטונות המנדט הבריטי ויחסם ליישוב. עם סיום המנדט הבריטי והקמת המדינה בא הקץ לנושא זה.
בשנות המדינה הראשונות, בתקופת האופוריה הראשונית מקיומה העצמאי של המדינה היהודית, לא נטה ציבור הצופים לביקורת סאטירית על המדינה ומוסדותיה, ותיאטרון "המטאטא" הלך ודעך עד שנסגר בשנת 1954. על בית התיאטרון ("בית העם") ברחוב בן יהודה בתל אביב הוקם לימים הבניין הידוע כ"בית אל על".
נכון ל-2019, דבורה קידר היא אחרונת שחקני התיאטרון שעודנה בחיים.
למטאטא נכתב הימנון (עמנואל הרוסי / נחום נרדי):
- אוי מה רב הוא פה הרפש
- גם בבית גם ברחוב,
- באמת זה גועל נפש
- באמת שזה לא טוב.
- גם השמש, הירח
- הלכלוך בהם דבק.
- לא נוכל להיות שמח
- ולרקוד פה באבק.
- מה נחוץ? - מטאטא!
- מה דרוש? - מטאטא!
- מטאטא! מטאטא!
- את הכול יטאטא;
- את הרפש יטאטא,
- גועל נפש יטאטא, ציי
- מטאטא! מטאטא!
- את הכול יטאטא!
קישורים חיצוניים
- שירת המטאטא, הקלטת שידור רדיו באתר הספרייה הלאומית.
- דודה הגידי לנו כן, הקלטת שידור רדיו באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
- ^ דן אלמגור - "המחזמר העברי הראשון", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים 23.3.1979