דב בער פרידמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:51, 10 באוקטובר 2021

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ב"קורות חייו" יש פרטים כפולים, חלקם בשתי גרסאות.

רבי דב בער פרידמן (כונה: בערניו, שמו ברומניה: Dov Beer Friedman‏ 1822–1877, י"ג בכסלו תרל"ו) היה בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בחוש, בסקולן (אנ') ובלאובה (אנ') פרישתו מתפקיד זה בשנותיו האחרונות והאירועים שנלוו אליה עוררו סערה בקרב התנועה החסידית.

קורות חייו

דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לשיינדל, בתו של האדמו"ר מרדכי מצ'רנוביל. ב-1851, לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר בעיר חוש, ברומניה. בהמשך עבר לסקולן (אנ') ולאחר מכן ללאובה (אנ'). בשנים 1866–1869 עבר משבר בעקבות מות אחיו רבי נחום, והועבר לצ'רנוביץ וקול קורא שכתב התפרסם בעיתונות התקופה. כעבור ששה שבועות עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו בסדיגורה, בד בבד פרסם קול קורא על כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים.

פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר.

עם מות אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח.

עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד ישו להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל.

מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל והתפתחה מחלוקת עזה בין החצרות מחלוקת צאנז-סדיגורה. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת האל, והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את דב בער עם אחיינו, יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.

בשנת תרפ"ו כתב מתתיהו יחזקאל גוטמן חוברת ביוגרפית הסוקרת את הפרשה, ויורדת גם לניתוח קווי הדמיון שבין רבי דב בער לבין רבי נחמן מברסלב. בספרייה הלאומית מצוי עותק של החוברת, שהיה שייך למשורר אלעזר שרביט, והוא העתיק באחד מעמודיו מכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק הפונה למחבר הספר, וכה נכתב שם:

מכתב עוז מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א^[1]

כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליט"א
שלו' וברכה.
יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו (מילה זו אינה ברורה בכתב היד) באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.

דברי תורתו הודפסו בסדרת הספרים "נר ישראל".

לקריאה נוספת

מתתיהו יחזקאל גוטמן, רבי דוב מליאובה, ה'תרפ"ו
"נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
שמואל אבא הורודצקי, החסידות והחסידים, ג, עמ' קכד-קנד
יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, עמ' 248–260
דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 26–28, 458–459
דוד אסף, הציץ ונפגע - אנטומיה של מחלוקת חסידית, הוצאת אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים

קישורים חיצוניים

מכתב גלוי, המגיד, 24 בפברואר 1869, המשך
יצחק אבן, מחלוקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, באתר היברובוקס
יעקב גלר, "לא הסרתי מעלי את יראת ה', רק הרחקתי מעלי המון הפתאים", מקור ראשון, מוסף "שבת"
ר' ברני'ו - בנו של ר' ישראל מרוזין, באתר "עצור כאן חושבים"
יאיר שלג, תעודת ההטבלה של בן האדמו"ר, באתר הארץ, 12 ביוני 2006
דליה קרפל, זה קרה במשפחות הכי טובות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2006

הערות שוליים

^ פורסם בגיליון "אור חדש" 11

תקופת חייו של הרב דב בער פרידמן על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] פורסם בגיליון "אור חדש" 11

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==קורות חייו==
-דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לשיינדל, בתו של האדמו"ר [[מרדכי מצ'רנוביל]]. ב-[[1851]], לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר בעיר חוש, ברומניה. בהמשך עבר לסקולן {{אנ|Sculeni}} ולאחר מכן ללאובה {{אנ|Leova}}. בשנים 1866 - 1869 עבר משבר בעקבות מות אחיו [[מנחם נחום פרידמן (הראשון)|רבי נחום]], והועבר ל[[צ'רנוביץ]] וקול קורא שכתב התפרסם בעיתונות התקופה. כעבור ששה שבועות עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו ב[[סדיגורה]], בד בבד פרסם קול קורא על כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים.
+דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לשיינדל, בתו של האדמו"ר [[מרדכי מצ'רנוביל]]. ב-[[1851]], לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר בעיר חוש, ברומניה. בהמשך עבר לסקולן {{אנ|Sculeni}} ולאחר מכן ללאובה {{אנ|Leova}}. בשנים 1866–1869 עבר משבר בעקבות מות אחיו [[מנחם נחום פרידמן (הראשון)|רבי נחום]], והועבר ל[[צ'רנוביץ]] וקול קורא שכתב התפרסם בעיתונות התקופה. כעבור ששה שבועות עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו ב[[סדיגורה]], בד בבד פרסם קול קורא על כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים.
 פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות ה[[חסידות]]. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר.
 עם מות אחיו זה, ב-[[1869]], החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני [[דיכאון]] קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה [[נוצרי]]. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו, ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - [[אדמו"ר]]י [[חסידות צ'רנוביל]], הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו ל[[סדיגורא]], לבית אחיו רבי [[אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב מסדיגורה]].
-[[יצחק רפאל]], בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד [[ישו]] להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה ב[[המרת דת|המרת דתו]] של רבי דב בער. [[משכילים|משכילי]] [[צ'רנוביץ]], הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מ[[בבל]].
+[[יצחק רפאל]], בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד [[ישו]] להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה ב[[המרת דת]]ו של רבי דב בער. [[משכילים|משכילי]] [[צ'רנוביץ]], הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מ[[בבל]].
 מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי [[חיים מצאנז]] תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל והתפתחה מחלוקת עזה בין החצרות [[מחלוקת צאנז-סדיגורה]]. אחיו של רבי דב בער, רבי [[אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב מסדיגורה]], עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת האל, והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את דב בער עם אחיינו, יצחק פרידמן, מייסד [[חסידות בוהוש]], שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 מכתב עוז מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א{{הערה|פורסם בגיליון "אור חדש" 11}}
-{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליט"א
+{{ציטוט|מירכאות=כן|שורות=כן|תוכן=כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליט"א
 שלו' וברכה.
 יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו (מילה זו אינה ברורה בכתב היד) באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 * "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. {{רומנית}}
 * [[שמואל אבא הורודצקי]], '''החסידות והחסידים''', ג, עמ' קכד-קנד
-* [[יצחק רפאל]], '''על חסידות וחסידים''', עמ' 248-260
+* [[יצחק רפאל]], '''על חסידות וחסידים''', עמ' 248–260
-* [[דוד אסף]], '''דרך המלכות''', עמ' 26-28, 458-459
+* [[דוד אסף]], '''דרך המלכות''', עמ' 26–28, 458–459
-* [[דוד אסף]], '''הציץ ונפגע - אנטומיה של מחלוקת חסידית''', הוצאת [[אוניברסיטת חיפה]] ו[[ידיעות ספרים]]
+* דוד אסף, '''הציץ ונפגע - אנטומיה של מחלוקת חסידית''', הוצאת [[אוניברסיטת חיפה]] ו[[ידיעות ספרים]]
 == קישורים חיצוניים ==