א.ת.א. הופמן – הבדלי גרסאות
Kulli Alma (שיחה | תרומות) ←ספריו: עדכון קישור פנימי |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סופר |
{{סופר |
||
| שם = |
|||
| שם בשפת המקור = E. T. A. Hoffmann |
| שם בשפת המקור = E. T. A. Hoffmann |
||
| תמונה = |
|||
| כיתוב = |
|||
| תאריך לידה = |
|||
| תאריך פטירה = |
|||
| תאריך לידה עברי = |
|||
| תאריך פטירה עברי = |
|||
| שם לידה = |
|||
| מקום לידה = |
|||
| מקום פטירה = |
|||
| לאום = |
|||
| מקום לימודים = |
|||
| שפות היצירה = |
|||
| תחום כתיבה = |
|||
| סוגה = |
|||
| זרם ספרותי = |
|||
| נושאי כתיבה = |
|||
| יצירות בולטות = |
|||
| מושפעים = |
|||
}} |
}} |
||
'''א.ת.א. הוֹפְמָן''' (ב[[גרמנית]]: '''E. T. A. Hoffmann''';{{כ}} [[24 בינואר]] [[1776]], [[קניגסברג]] - [[25 ביוני]] [[1822]], [[ברלין]]) הוא [[שם עט|שם העט]] של '''אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן''' ('''Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann''') היה [[סופר]] [[גרמניה|גרמני]], מן הבולטים בזרם [[רומנטיקה|הרומנטי]], [[משפטים|משפטן]], [[מלחין]], [[מבקר מוזיקה]], [[ציור|צייר]] ו[[קריקטורה|קריקטוריסט]]. הופמן הוא גם נושא [[אופרה]] מפורסמת של [[ז'אק אופנבך]], "[[סיפורי הופמן]]". |
'''א.ת.א. הוֹפְמָן''' (ב[[גרמנית]]: '''E. T. A. Hoffmann''';{{כ}} [[24 בינואר]] [[1776]], [[קניגסברג]] - [[25 ביוני]] [[1822]], [[ברלין]]) הוא [[שם עט|שם העט]] של '''אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן''' ('''Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann''') היה [[סופר]] [[גרמניה|גרמני]], מן הבולטים בזרם [[רומנטיקה|הרומנטי]], [[משפטים|משפטן]], [[מלחין]], [[מבקר מוזיקה]], [[ציור|צייר]] ו[[קריקטורה|קריקטוריסט]]. הופמן הוא גם נושא [[אופרה]] מפורסמת של [[ז'אק אופנבך]], "[[סיפורי הופמן]]". |
||
| שורה 28: | שורה 9: | ||
===חבר לחיים=== |
===חבר לחיים=== |
||
הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת [[1786]]. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של [[חליפת מכתבים]], על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמד משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד למותו. |
הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת [[1786]]. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של [[חליפת מכתבים]], על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמד משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד למותו. |
||
ב-[[1812]] שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]]. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן. |
ב-[[1812]] שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]]. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן. |
||
| שורה 69: | שורה 50: | ||
* '''מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - "א.ת.א. הופמן"{{הערה|הספר: איש החול}}, [[ניקולאי גוגול]], [[גוסטב פלובר]], [[הרמן מלוויל]], [[שלום יעקב אברמוביץ]], [[הנרי ג'יימס]]''', תרגום: [[נילי מירסקי]], [[אילנה המרמן]], [[אברהם יבין]], [[הוצאת עם עובד]], (פרוזה אחרת), 2006. |
* '''מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - "א.ת.א. הופמן"{{הערה|הספר: איש החול}}, [[ניקולאי גוגול]], [[גוסטב פלובר]], [[הרמן מלוויל]], [[שלום יעקב אברמוביץ]], [[הנרי ג'יימס]]''', תרגום: [[נילי מירסקי]], [[אילנה המרמן]], [[אברהם יבין]], [[הוצאת עם עובד]], (פרוזה אחרת), 2006. |
||
==הנצחת מורשתו== |
==הנצחת מורשתו== |
||
מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר [[במברג]] בגרמניה מוענק מאז [[1989]] [[פרס ספרותי]], [[פרס א.ת.א. הופמן]]. |
מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר [[במברג]] בגרמניה מוענק מאז [[1989]] [[פרס ספרותי]], [[פרס א.ת.א. הופמן]]. |
||
| שורה 84: | שורה 65: | ||
* {{בריטניקה}} |
* {{בריטניקה}} |
||
* {{סופר פרויקט גוטנברג}} |
* {{סופר פרויקט גוטנברג}} |
||
* [https://alaxon.co.il/reading/מייסטר-פרעוש/ מייסטר פרעוש] - פרק ראשון, מתוך "אלכסון" |
* [https://alaxon.co.il/reading/מייסטר-פרעוש/ מייסטר פרעוש] - פרק ראשון, מתוך "אלכסון" |
||
* [https://nekudataim.wordpress.com/2011/07/09/א-ת-א-הופמן-צאכס-הקטן-הנקרא-צינובר/ צאכס הקטן הנקרא צינובר - פרק ראשון, מתוך נקודתיים 7] |
* [https://nekudataim.wordpress.com/2011/07/09/א-ת-א-הופמן-צאכס-הקטן-הנקרא-צינובר/ צאכס הקטן הנקרא צינובר - פרק ראשון, מתוך נקודתיים 7] |
||
גרסה מ־15:58, 10 בדצמבר 2021
 | |
| לידה |
24 בינואר 1776 קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1822 (בגיל 46) ברלין, ממלכת פרוסיה |
| שם לידה |
Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
Friedhof III der Gemeinde Jerusalems- und Neue Kirche |
| שם עט |
E. T. A. Hoffmann |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קניגסברג |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
אופרה, סיפור קצר, נובלה |
| זרם ספרותי |
הרומנטיקה, רומנטיקה גרמנית, ספרות רומנטית |
| יצירות בולטות |
Undine, The Sandman, The Golden Pot, Mademoiselle de Scuderi, The Devil's Elixirs, מפצח האגוזים ומלך העכברים, Master flea |
| תקופת הפעילות |
1809 – יוני 1822 (כ־13 שנים) |
| בן או בת זוג |
Maria Thekla Michaelina Hoffmann |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
א.ת.א. הוֹפְמָן (בגרמנית: E. T. A. Hoffmann; 24 בינואר 1776, קניגסברג - 25 ביוני 1822, ברלין) הוא שם העט של אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן (Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann) היה סופר גרמני, מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט. הופמן הוא גם נושא אופרה מפורסמת של ז'אק אופנבך, "סיפורי הופמן".
ביוגרפיה
ראשית חייו
הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עבר לאיסטרבורג עם אחיו הגדול, והוא נשאר עם אמו והתחנך על ידיה ועל ידי דודיו, שהיו כולם לא נשואים. הופמן הביע מאוחר יותר צער על הניתוק מאביו. הופמן תיאר את דודו כאדוק ועצור ברגשותיו, ואף כינה אותו, בהתאם לראשי התיבות של שמו של הדוד, אוטו וילהלם, כ"אוֹי וֵי" – O Weh. לעומת זאת, הופמן חיבב מאוד את שתי דודותיו הרווקות, ובמיוחד את הדודה שרלוטה, שאותה כינה "דודה רגליים קטנטנות" (Tante Füßchen). בשל התיאורים, היו שסברו שמדובר באדם דמיוני, עד שהתגלתה עדות לקיומה לאחר מלחמת העולם השנייה.
חבר לחיים
הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת 1786. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של חליפת מכתבים, על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמד משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד למותו.
ב-1812 שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, וולפגנג אמדאוס מוצארט. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן.
הדי "הסער והפרץ"
רוחה של "תקופת הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהאן וולפגנג פון גתה ו"הווידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדמיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פרסם את יצירתו.
הופמן נפטר בשנת 1822 ממחלת העגבת בה נדבק מוקדם יותר בחייו[1].
ספריו
- האביר גלוק (1809)
- קדרת הזהב (1814. תר' נילי מירסקי, 1983) — ביעותי ילד וסיפורים אחרים.
- הרפתקאות ליל סילבסטר (1814, תר' נילי מירסקי, 1990)
- הנסיכה בראמבילה (1815, תר' אילנה המרמן, 1988)
- שיקויי השטן (1815, תר' רועי כנען, 2020)
- איש החול (1816, תר' נילי מירסקי, 1990)
- מפצח-האגוזים ומלך-העכברים (1816. תר' בצלאל וכסלר, 1977) — ילדה קטנה וידידה מפצח-האגוזים ה"אנושי" עוברים יחד הרפתקה חלומית, בה ניטש קרב לילי עם מלך-העכברים הרשע ובסיומה נערך מסע לילי אל ממלכת האגדות.
- אגדות לילדים (1816)
- האחוזה (1816, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
- חבר-המועצה קרספל (1818, תר' נילי מירסקי, 1990)
- העלמה דה סקודרי (1819, תר' מרדכי אבי שאול, 1978)
- צאכס הקטן, הנקרא צינובר (1819, תר' רועי כנען, 2011)
- חייו והשקפותיו של החתול מור (1819-1821, תר' רועי כנען, 2016)
- מייסטר פרעוש (1822, תר' רועי כנען, 2018)
עיבודים לכתביו
מפצח האגוזים ומלך העכברים
את סיפורו הידוע ביותר, מפצח האגוזים ומלך העכברים (Nußknacker und Mausekönig), כתב ב-1816, ועליו ביסס צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט "מפצח האגוזים".
"סיפורי הופמן"
הופמן הוא גיבורה של האופרה סיפורי הופמן שחיבר והלחין ז'אק אופנבך ב-1881. עלילת האופרה מתבססת על ספריו:
- איש החול (Der Sandmann) משנת 1816
- חבר המועצה קרספל (Rath Krespel) מ-1818
- המראה האבודה (Das verlorene Spiegelbild) מ-1814. (מתוך "הרפתקאות ליל סילבסטר", "Abenteuer der Sylvesternacht")
קופליה
הסיפור על איש החול עובד גם לבלט, "קופליה", שעלה לראשונה בשנת 1870 והוא אחד מהבלטים הפופולריים ביותר.
ספר לכבודו
- מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - "א.ת.א. הופמן"[2], ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, הרמן מלוויל, שלום יעקב אברמוביץ, הנרי ג'יימס, תרגום: נילי מירסקי, אילנה המרמן, אברהם יבין, הוצאת עם עובד, (פרוזה אחרת), 2006.
הנצחת מורשתו
מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר במברג בגרמניה מוענק מאז 1989 פרס ספרותי, פרס א.ת.א. הופמן.
הופמן נחשב כאחד מחלוצי סוגת האימה הספרותית[3].
ליד הבית בו סיים את חייו, בז'נדארמנמארקט בברלין, הוצב שלט בדמותו להנצחת שמו.
לקריאה נוספת
- "א.ת.א. הופמן" - מתוך: "חייו והשקפותיו של החתול מוּרְרְ לצד קטעי ביוגרפיה של המנצח יוהנס קרייזלר על דפים אקראיים של פסולת דפוס ערוכים בידי א.ת.א. הופמן" (תרגמה מגרמנית והוסיפה סוף-דבר: ליאורה בינג היידקר), מתוך: דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ד'
קישורים חיצוניים
- א.ת.א. הופמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי א.ת.א. הופמן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- מייסטר פרעוש - פרק ראשון, מתוך "אלכסון"
- צאכס הקטן הנקרא צינובר - פרק ראשון, מתוך נקודתיים 7
- חייו והשקפותיו של החתול מור - פרק ראשון, מתוך: נקודתיים 11-12
- הספרים של א.ת.א. הופמן, באתר "סימניה"
- א.ת.א. הופמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Joseph W. Lewis. (2010). What Killed the Great and Not So Great Composers?. AuthorHouse. p.328. ISBN 978-1449075842
- ^ הספר: איש החול
- ^ Horror story, Britannica