חלונות ארדון

מרדכי ארדון במהלך יצירת החלונות

וכתתו חרבותם לאתים

החלון המרכזי

היונה הכסופה

שבילי הגויים

חלונות ארדון הם חלונות ויטראז' ססגוניים, המעטרים את קיר המבואה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. החלונות נעשו על ידי האמן הישראלי מרדכי ארדון בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, והם מציגים מטאפורות קבליות של חזון אחרית הימים שבספר ישעיהו.

רקע

בניין הספרייה הלאומית תוכנן על ידי האדריכלים זיוה ארמוני וחנן הברון, שייצגו נאמנה את האדריכלות המודרנית והברוטליסטית המשתקפת היטב בבניין זה. היות שהבניין יועד לספרייה, ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ליצירת חלל בעל שקיפות, שהוא אחד ממאפייני האדריכלות של המאה ה-20: בניגוד לאולמות המעט אפלים, שאופיינו עד אז בחוסר פתחים לנוף, הם יצרו חלל בעל פתח רחב אל הנוף, המחופה בקיר מסך מזכוכית, דרכו יכול היה המבקר להשקיף מהנקודה הגבוהה באוניברסיטה על העיר ירושלים.

בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20, בניגוד לתוכנית האדריכלים ובהיפוך לאופיו המקורי של הבניין, פנתה הנהלת האוניברסיטה העברית לאמן מרדכי ארדון, וביקשה ממנו לעצב עבור מבואת הספרייה הלאומית חלון ויטראז' ענק, שיבטא את ייחודה של הספרייה כמרכז תרבות עולמי, השוכן בירושלים. איש העסקים אפרים אילין יזם ומימן את בנייתם של חלונות ארדון.

ארדון יצר חלון גדול, המחולק לשלושה פאנלים (טריפטיכון). החלון, הנחשב לאחת מיצירות הויטראז' הגדולות בעולם, משתרע על שטח של כמאה מטרים מרובעים, ומידותיו הן: 16.6 מטרים רוחב, ו-6 מטרים גובה. העבודה ארכה כמעט חמש שנים: ארדון החל לתכנן ולשרטט את הציורים בסוף שנת 1980, והביצוע, שנעשה על ידי האמן שארל מארק בבית המלאכה 'סימון אטליה' (Simon Atelier) שבריימס (Reims), צרפת, ארכה כשנתיים, והסתיימה בסוף 1984. ארדון הקדיש את יצירתו לזכר אשתו המנוחה, דבר הבא לדי ביטוי בהקדשה המופיעה בפינה השמאלית התחתונה: "נר נשמה למרים".

תוכן היצירה

ארדון בחר כנושא לצירתו בחזון אחרית הימים המופיע בספר ישעיהו, העוסק בבשורת השלום האוניברסלי, העתיד לצאת מירושלים באחרית הימים:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'"

— ישעיהו פרק ב', ב-ד

ארדון בחר סמלים ומטאפורות קבליות, בצד פסוקים ואלמנטים היסטוריים, כדי לבטא את חשיבותה של ירושלים כ"אור לגויים" וכמקום שממנו תצא תורה היום ובאחרית הימים. לשם כך הקדיש כל חלק מן הטריפטיך לתיאור אלמנט אחר מתוך נבואת ישעיהו.

החלון הימני

החלון הימני מציג את המילים המוכרות מתוך החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת". בתחתית החלון מוצגים תותחים ופגזים שבורים ו"מתים", ש"קמו לחיים" בדמות אתים המרחפות בשמים שמעל. כלי המלחמה השבורים נראים כהים ואדומים, בעוד שכלי עבודת האדמה כמו מרקדים על רקע שמים תכולים, ועודרים בשדה ירוק.

החלון המרכזי

החלון המרכזי הוא עיקרו של הטריפטיך, ולפיכך גם החלון הגדול ביותר. חלון זה הוקדש לנבואה כולה, ולמקום שתפסה בה ירושלים. בשל כך מוצגת בחלון "ירושלים האידילית", שחומתה החומה מזכירה את מגילת ישעיהו שמהמגילות הגנוזות. מעליה, על רקע שמים אדומים, המסמלים את עידן טרום הגאולה, נראים קטעים ממגילה זו, ועליהם פסוקי החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת", "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" וכן "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'".

דמות האל וספירות הקבלה

מן החומה מתרוממת דמות מטאפורית תכולה, המסמלת את האל: גופה עשוי מעשר הספירות בקבלה, המסמלות את החיבור שבין האלוהי לארצי בדרך של צמצום והשתלשלות. הספירות השונות מתוארות כעשרה עיגולים כחולים, המחוברים זה לזה בצינורות, בהם זורם 'השפע האלוהי'. מעל ספירת 'כתר' (או 'חכמה'), שהיא הספירה העליונה, נראה ראש הדמות בצורת משולש, כעין משפך הרומז לשפע הבא ממקור ה'אינסוף'. רגלי הדמות צבועות בשחור, כאשר אחת מהן צועדת קדימה, והשנייה משוכה לאחור, כתיאור החיבור שבין הארצי ובין השמימי.

לפני הדמות, בגובהּ החלציים, מול הספירה התשיעית, היא ספירת 'יסוד', נראה עיגול עשוי מעגלים קוֹנצֶנטריים, המסמל את הספירה העשירית, היא ספירת 'מלכות'. ספירה זה מסמלת את המקום בו שוכן העולם הזה, לאחר שהשכינה צמצמה עצמה, כדי להצליח להיות מוכלת בתוך עולם גשמי. ספירה זו, למרות היותה הנמוכה מכולן, היא זו המסמלת את עולם העשייה האנושית, היכולה לרומם את הגשמי לממדים רוחניים. בשל כך מתוארת ספירת 'מלכות' כמעגל, שכל הספירות האחרות מכונסות אל תוכו. עם זאת העיגול לא שלם, וחסר לו כרבע מגודלו. דבר זה בא לבטא את פגימותו של העולם, השרוי עדיין בגלות, ולא זכה להתגשמות הנבואה של ישעיהו. את העיגול הלבן עוטף ירח כחול שלם, המחפה על זה הפגום, כרמז לגאולה העתידה לבוא.

היונה

סמל נוסף, המוצנע מעט בפינה השמאלית של חלון זה, הוא יונה כסופה היושבת על החומה, ומביטה על דמות האל. גוף היונה צבוע בגוון כסוף, ומקורה כחול. יונה זו מבטאת אף היא את אחרית הימים, על פי פרק התהילים ס"ח, העוסק בימי הגאולה העתידה, ומתאר את השכינה כ"כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ" (תהילים פרק ס"ח, יד)

תפיסת היונה כסמל לשכינה בתוך ספירת 'מלכות' נפוצה מאוד בקבלה, כך למשל אצל רבי משה קורדובירו, בספר פרדס רימונים (שער כ"ג, 'שער ערכי הכינויים', פרק י) הכותב: "יונה הוא במלכות, בהתייחדה בתפארת". סביר להניח כי ראיית השכינה בצורתה הרחומה בדמות יונה נובעת מן המסופר בפרשת נוח על הופעתה של היונה עם ענף עץ זית בפיה, כביטוי לסיום המבול.

בציורים נוצריים רבים מופיעה השכינה בדמות יונה, על פי הכתוב בברית החדשה, לדוגמה: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּ, וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן הַמָּיִם, וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחו לוֹ וַיַּרְא אֶת רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו" (הבשורה על פי מתי, פרק ג', 16) וכן: "וַיָּעַד יוֹחָנָן וַיֹּאמַר: חָזִיתִי הָרוּחַ כִּדְמוּת יוֹנָה יֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם וַתָּנַח עָלָיו: (הבשורה על פי יוחנן, פרק א' 32). נראה כי ארדון הכיר הן את הסמליות היהודית והן את הסמליות הנוצרית של היונה כשכינה, ושילב את דמותה ביצירה זו מתוך היכרות עם המסורת האיקונוגרפית של אמנות הוויטראז' בכנסיות.

החלון השמאלי

החלון השמאלי מציג את השבילים בהם יעלו העמים לירושלים, ככתוב בפסוק: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו (אל הר ה') כָּל הַגּוֹיִם". על כל שביל מופיע הפסוק "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" בשפה ובאותיות שונות: לטינית, יוונית, ערבית, רוסית ועוד. הרקע בחלון זה, כבחלון הימני הוא כחול, המבטא את עידן הגאולה.

ראו גם

• ישעיהו
• מרדכי ארדון
• ויטראז'

קישורים חיצוניים

• הסבר על חלונות ארדון באתר הספרייה הלאומית
• על חלונות ארדון והספרייה הלאומית באתר עיריית ירושלים