שיכון בבלי

שיכון בבלי
רחוב הזוהר, שיכון בבלי
רחוב הזוהר, שיכון בבלי
מידע
עיר תל אביב
על שם התלמוד הבבלי
שטח 1,294 דונם
אוכלוסייה 9,403 (2015)
קואורדינטות 32°05′47″N 34°47′53″E / 32.0965°N 34.79818611°E / 32.0965; 34.79818611
(למפת תל אביב רגילה)
 
שיכון בבלי
שיכון בבלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון. השכונה קרויה על שם התלמוד הבבלי, ורחובות רבים בה נושאים שמות הקשורים בספרות חז"ל, דוגמת הכנסת הגדולה, ירושלמי, סנהדרין, המשנה, תוספתא, הזוהר, אונקלוס ובן סירא. וכן שמות רבנים כמו הרב הרצוג, הרב עוזיאל, הרב טולידאנו, והרב קוסובסקי. הרחוב הראשי המוביל לשכונה מדרך נמיר הוא רחוב הרב הרצוג, שבו ממוקם גם המרכז המסחרי.

תל חשאש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכזה של השכונה ניצב "תל חשאש" שכונה בעבר בשם "גבעת הכלניות"[1][2] וכיום נטוע עליו גן בשם "גן אברמוביץ'". התל מתנשא לגובה של 21 מטרים, והוא אחד משלושה תילים הצופים אל מפגשם של נחל הירקון ונחל איילון (שני האחרים הם תל נפוליאון ותל קסילה). בתל נמצאו קברים מהתקופה ההלניסטית וחרסים מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית והערבית הקדומה, עד המאה ה-8. ארכאולוגים סבורים כי באתר שכן יישוב כפרי שומרוני, בדומה ליישוב שהתקיים בתל קסילה מצידו הצפוני של הנחל. במקום הוכשר גן בשטח של 13.5 דונם, ובו הפסל "מפרשיות" של רוני בן צבי (1995). עוד נמצאים באתר גת ומבנה עתיק בלתי מזוהה.

תולדות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העצמאות השתייכו אדמות שיכון בבלי לכפר הערבי ג'מאסין אל ע'רבי. ב-1948 שיכנה עיריית תל אביב בבתי הכפר פליטים יהודיים מאזורי הקרבות הסמוכים, ועם הזמן הפך השטח הבנוי של הכפר לשכונת גבעת עמל ב'. הקרקעות הועברו לרשות מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לפי חוק נכסי נפקדים. על אדמות הכפר נבנתה שכונת בבלי החל בשנת 1957 כשיכון עממי. שני בלוקים, בהם עשרות דירות, נבנו במרחק רב מדרך נמיר (חיפה), ברחובות בבלי ותוספתא[3]. ללא קו אוטובוס הנכנס לשכונה, נאלצו התושבים הראשונים לבוסס בחול ובבוץ בדרך לבתיהם. ב-22 בינואר 1956 החליטה העירייה ליישר ולהפוך לכביש כורכר את רחוב הרב הרצוג (אז יהודה המכבי) מדרך חיפה אל רחוב בבלי, ואת רחוב בבלי מיהודה המכבי אל רחוב ירושלמי[4]. ב-2 במאי 1956 החליטה העירייה לסלול את רחוב בבלי בין רחוב ירושלמי ורחוב כנסת הגדולה ואת רחוב כנסת הגדולה[5]. ב-30 בדצמבר 1956 החליטה העיריה לסלול את הקטע של רחוב בבלי, בין רחוב הרב הרצוג (אז רחוב יהודה המכבי) ורחוב ירושלמי[6]. בשנת 1958 אישרה העיריה הרחבה של השכונה לכיוון גבעת עמל[7]. באמצע 1959 עדיין הייתה השכונה מועטת אוכלוסין באופן שלא הצדיק הקמת קלפי לבחירות, אבל בכל זאת הוצב במקום קלפי בגלל מרחקה מאזורים אחרים[8].

הבתים לא היו מחוברים לרשת הביוב העירונית והביוב הוזרם לתוך הירקון[9], והתושבים סבלו מריחות צחנה מהירקון[10], אותם ייחסו לביוב המגיע מפתח תקווה ורמת גן[11]. במטרה ללחוץ על התושבים לחבר את בתיהם אל מערכת הביוב הובאו קבוצות של דיירי השיכון למשפט על זיהום הירקון בשנת 1959[9].

בתחילת 1963 החליטה העיריה לסלול באספלט את רחובות הכנסת הגדולה והמשנה, מרחוב התוספתא מזרחה[12]. במחצית שנות ה-60 גילו חברות קבלניות (בהן "שיכון עובדים") את האזור שמחיר המגרשים בו היה זול יחסית, והחלו לבנות בצורה נרחבת. רמת הבנייה הייתה גבוהה יחסית - בניינים בני ארבע קומות ויותר, דירות של ארבעה חדרים, מעלית וחלקות חנייה צמודות[13][14]. השכונה התפתחה מבחינת קישורה לעיר ומבחינת אספקת שירותים מקומיים. בסוף שנות ה-60 הוקם בה מרכז דקל שכלל 100 דירות, מרכז מסחרי של 17 חנויות ובית קולנוע דקל שהכיל כ-1,000 מקומות ישיבה[15]. ב-12 במרץ 1967 החליטה מועצת העיריה לסלול באספלט את רחובות השכונה שלא כוסו באספלט עד אז[16][17]. ב-19 במאי 1968 החליטה מועצת העיריה להרחיב את רחוב יהודה המכבי ואת רחוב בבלי[18].

במחצית שנות ה-80 נבנה החלק הדרומי (רחוב פעמוני) ברמה גבוהה אף יותר, והשכונה שמרה על ייחודה כשכונה קטנה יחסית, לתושבים ממעמד בינוני-גבוה, אם כי משפחות רבות עברו לאזורים צפוניים יותר, שהציעו דירות גדולות יותר ומגדלי מגורים גבוהים יותר. בעשור הראשון של המאה ה-21 התמקדה הבנייה בשכונה בבתי מגורים יוקרתיים הצופים אל נחל איילון.

מאפייני השכונה וגבולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה מאופיינת ב"שיכוני רכבת" ובתי מגורים של ארבע קומות, שבהם דירות 2–4 חדרים עם מעלית וחניה, וכן מבנים של 8 ו-15 קומות. גבולותיה הם: דרך נמיר במערב, פארק הירקון ונחל הירקון בצפון, נתיבי איילון במזרח ודרך ההלכה בדרום. לאורך נחל הירקון משתרע אחד הקטעים הירוקים והיפים של פארק הירקון, ובו מתקנים לעריכת פיקניקים ופינת חי גדולה. גשר הירקון ושני גשרים להולכי רגל ולרוכבי אופניים - האחד ב"ראש ציפור" והאחר במרכזה של השכונה בערך - מחברים אותה אל הגדה הצפונית של הנחל. בקצה הצפון-מזרחי של השכונה, בין נתיבי איילון ונחל איילון, שוכנים מועדון ספורט "קאנטרי דקל" ובית מוגן לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.

בשכונה מספר בתי כנסת. הגדול שבהם הוא בית הכנסת "אהבת אחים" שברחוב הכנסת הגדולה. במסגרת בית הכנסת מתנהלת (מלבד התפילות ושיעורי התורה) גם פעילות קהילתית דתית. עד לפטירתו שימש הרב איסר פרנקל כרב השכונה. כיום רב הקהילה הדתית הוא הרב ישראל שפירא.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיכון בבלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבעת הכלניות, חרות, 18 במרץ 1955
  2. ^ שלמה ארצי, ילדי צוותא, מעריב, 15 באוקטובר 1982
  3. ^ שמעון סאמט, תל אביב החדשה, הארץ, 26 בספטמבר 1958
  4. ^ עירית תל אביב יפו, הודעה לציבור 6/56, דבר, 12 במרץ 1956
  5. ^ עירית תל אביב יפו, הודעה לציבור מס' 16/56, חרות, 15 במאי 1956
  6. ^ עירית תל אביב יפו, הודעה לציבור 1/57, שערים, 7 בינואר 1957
  7. ^ נדחתה דרישת סיעות הפועלים להבטיח שסח לשיכון תושבי גבעת־עמל, קול העם, 3 בספטמבר 1958
  8. ^ ליקויים בת"א מסכנים, על המשמר, 15 במאי 1959
  9. ^ 1 2 ‭50‬ דיירים בת"א נאשמים בלכלוך מי הירקון, למרחב, 7 בדצמבר 1959
  10. ^ ארנון מגן, פגישה עם נהר־נעורנו, למרחב, 12 בספטמבר 1958
  11. ^ צחנת הירקון בדיון בעירית ת"א, הארץ, 5 באוגוסט 1958
  12. ^ עירית תל אביב יפו, סלילת כבישים חדשים, דבר, 4 במרץ 1963
  13. ^ דירות לוקסוס, מעריב, 21 ביולי 1967
  14. ^ דירות מפוארות בצפון תל אביב, מעריב, 23 באוקטובר 1969
  15. ^ מרכז דיור חדש מוקם בצפון תל אביב, דבר, 18 באוגוסט 1967
  16. ^ סלילת כבישים חדשים, דבר, 3 באפריל 1967
  17. ^ יסללו כבישים חדשים ב־20 רחובות בת"א, מעריב, 3 באפריל 1967
  18. ^ סלילת כבישים חדשים, דבר, 16 ביוני 1968