מייקל גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייקל גוף
Michael Gough
אין תמונה חופשית
לידה 23 בנובמבר 1916
קואלה לומפור, מלזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 2011 (בגיל 94)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
עיסוק מדבב, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית ספר דרהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Anneke Wills עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר
פרס טוני לשחקן מומלץ במחזה (1979)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנסיס מייקל גוףאנגלית: Francis Michael Gough;‏ 23 בנובמבר 1916[1]17 במרץ 2011) היה שחקן אופי אנגלי שהופיע ביותר מ-150 סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה. הוא מוכר מהופעותיו בסרטי האימה של חברת האמר, ומתפקידו בדמות אלפרד פניוורת' בארבעת הסרטים בסדרת "באטמן" של טים ברטון וג'ואל שומאכר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף נולד בקואלה לומפור שבפדרציית מדינות מלאיה (כיום מלזיה) להורים בריטים פרנסיס ברקלי גוף ופרנסס אטקינס.[2][3] הוא התחנך בבית הספר רוז היל בטאנברידג' ולס, ובבית הספר דארהם. הוא המשיך ללמוד בקולג' החקלאי ויי שאותו עזב כדי ללמוד משחק באולד ויק.[4][5] בתקופת מלחמת העולם השנייה היה גוף סרבן מצפון, כמו ידידו פירת' בנברי. עם זאת נאלץ לשרת ביחידה לא לוחמת בליברפול.[6][7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 שיחק גוף לראשונה בסרט קולנוע ב-"Blanche Fury". בהמשך הרבה להופיע בטלוויזיה הבריטית. ב-1955 גילם את דמות אחד הרוצחים של דוכס קלרנס (ג'ון גילגוד) ואת אחד הנסיכים שבמצודה בסרטו של לורנס אוליבייה "ריצ'רד השלישי".

גוף נודע מהופעותיו בסרטי אימה בהם "דרקולה" (1958), "Horrors of the Black Museum"‏ (1959), "קונגה" (1961), "פנטום האופרה" (1962), "Black Zoo"‏ (1963), "טרוג" (1970), "The Corpse"‏ (1971), "Horror Hospital"‏ (1973), ובסרט "Satan's Slave" בבימויו של נורמן ג'יי וורן מ-1976. עוד השתתף בסרט הקומי "סודי ביותר!" (1984) לצדו של ואל קילמר, איתו הופיע בהמשך בסדרת סרטי "באטמן".

ב-1966 כיכב גוף בתפקיד אורח בסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו" בתפקיד הנבל בסיפור "The Celestial Toymaker". ב-1983 הופיע שוב ב"דוקטור הו" בדמות חבר המועצה הדין בפרק "Arc of Infinity". ב-1965 שיחק בתפקיד ד"ר ארמסטרונג בפרק "The Cybernauts" בסדרה "הגומלים". בעונה שאחר כך גילם את המרגל הרוסי נוטסקי בפרק "The Correct Way to Kill". הוא הופיע בפרק בעונה הראשונה של הסדרה "קולדיץ" בדמות מייג'ור "וילי" שפר, סגן המפקד האלכוהוליסט של הקומנדנט (ברנרד הפטון). ב-1979 גילם את ראש הממשלה אנתוני אידן בסרט הטלוויזיה "Suez 1956" מאת איאן קרטיס. ב-1981 הופיע שוב עם לורנס אוליבייה בסדרת הטלוויזיה "חמדת ימים" (Brideshead Revisited) של חברת גרנדה, בתפקיד הרופא שמטפל בלורד מרצ'מיין הגוסס (אוליבייה). ב-1983 שיחק גוף בסדרה "המצודה" בדמות סר ג'נר האלידיי, ב-1985 גילם את לורד דלמיר בסרט "זיכרונות מאפריקה" ובתפקיד רב המרגלים של הקג"ב, אנדריי זורין, בסדרת הטלוויזיה "Sleepers".

ב-1989 החל גוף לגלם את אלפרד פניוורת' בסרט "באטמן" של טים ברטון, וב-1992 גילם את אותה דמות בסרט "באטמן חוזר". הוא שיחק באותו תפקיד גם ב-1994 בעיבוד הרדיופוני של "באטמן: נפילתו של אביר", ב-1995 בסרט "באטמן לנצח" וב-1997 בסרטו של ג'ואל שומאכר "באטמן ורובין". גוף היה אחד משני שחקנים שהופיעו בכל ארבעת סרטי באטמן של ברטון ושומאכר, השחקן השני היה פאט הינגל בתפקיד המפכ"ל גורדון. ב-1999 עבד גוף שוב עם ברטון בסרט "סליפי הולו" ובסרט "חתונת הרפאים". ב-2001 גילם שוב את דמותו של אלפרד בפרסומות לטלוויזיה עבור "OnStar". עוד הופיע גוף בשנת 1989 בפרסומות עבור "דיאט קוקה-קולה".

ב-1999 אחרי ששיחק בסרט "סליפי הולו" הוא פרש לגמלאות. אחר הופיע פעמיים נוספות, בשניהן להשתתף בסרטים של ברטון ב"חתונת הרפאים" בדיבוב הישיש גוטניקט, ובדמות הדודו בסרט "אליס בארץ הפלאות".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 זכה גוף בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר (בתפקיד ראשי במחזה) על הופעתו במחזה "Bedroom Farce". ב-1988 היה מועמד לפרס טוני על הופעתו במחזה "Breaking the Code".

ב-1957 זכה גוף בפרס באפט"א לטלוויזיה, וב-1971 היה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע על הופעתו בסרט "המקשר".

ב-1979 היה גוף מועמד לפרס דרמה דסק לשחקן מצטיין במחזה על "Bedroom Farce", וב-1988 היה מועמד על משחקו ב-"Breaking the Code".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף היה נשוי ארבע פעמים. אשתו הראשונה הייתה דיאנה גרייבס לה היה נשוי מ-1940 עד לגירושיהם ב-1948. ב-1950 התחתן עם אנה אליזבת לאון, וב-1953 נולדה בתם אמה פרנסס. הם התגרשו ב-1964. אשתו השלישית הייתה השחקנית אנק וילס שגילמה את פולי המלווה של הדוקטור. השניים נפגשו בפעם הראשונה בסיור תיאטרון ב-1952, אבל ההיכרות הרשמית ביניהם נוצרה בצילומי הסרט "Candidate for Murder". גוף אימץ את בתה של וילס, פולי, וב-1965 נולד בנם המשותף ג'ספר.

גוף נפטר ב-17 במרץ 2011 בלונדון אחרי מאבק קצר במחלת הסרטן.[8][9] גופתו נשרפה, נערך טקס זיכרון, ואפרו פוזר בים.

הוא הותיר אחריו את אשתו הרביעית, הנרייטה, בתו אמו ובניו סיימון (נשוי לשחקנית שרון גרני בתה של רייצ'ל גרני) וג'ספר.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1948 אנה קארנינה Anna Karenina ניקולאי
1948 Blanche Fury לורנס פיורי
1948 Saraband for Dead Lovers הנסיך צ'ארלס
1949 The Small Back Room קפטן דיק סטיוארט
1950 Ha'penny Breeze ללא קרדיט
1951 Blackmailed מוריס אדוארדס
1951 No Resting Place אלק קייל
1951 האיש בחליפה הלבנה The Man in the White Suit מייקל קורלנד
1951 Night Was Our Friend מרטין ריינור
1953 Twice Upon a Time מר לויד
1953 The Sword and the Rose הדוכס מבקינגהאם
1953 רוב רוי Rob Roy, the Highland Rogue הדוכס ממונטרוס
1955 ריצ'רד השלישי Richard III דייטון, הרוצח הראשון
1956 Reach for the Sky פירסון מדריך טיסה
1957 Ill Met by Moonlight אנדוני זוידאקיס
1957 The House in the Woods ג'פרי קרטר
1958 דרקולה Dracula ארתור הולמווד
1958 The Horse's Mouth אייבל
1959 Model for Murder קינגסלי ביצ'אם
1959 Horrors of the Black Museum ג'פרי קרטר
1961 קונגה Konga ד"ר צ'ארלס דקר
1961 מר טופז Mr. Topaze
1961 What a Carve Up! פיסק הבאטלר
1962 Candidate for Murder דונלד אדוארדס
1962 פנטום האופרה The Phantom of the Opera אמברוז ד'ארסי
1963 Black Zoo מייקל קונרד
1963 Tamahine קרטרייט
1965 Game for Three Losers רוברט הילרי
1965 Dr. Terror's House of Horrors אריק לנדור בפרק "Disembodied Hand"
1965 The Skull כרוז
1966 אליס בארץ הפלאות Alice in Wonderland ארנביב
1966 דוקטור הו Doctor Who בפרק "The Celestial Toymaker"
1967 They Came from Beyond Space
1967 Berserk! אלברט דורנדו
1968 One Night... A Train ג'רמיה
1968 Curse of the Crimson Altar אלדר שם הפקה נוסף "Crimson Cult"
1969 A Walk with Love and Death נזיר מטורף
1969 נשים אוהבות Women in Love טום ברנגוון
1970 יוליוס קיסר Julius Caesar מטלוס סימבר
1970 טרוג Trog סם מורדוק
1971 המקשר The Go-Between מר מודסלי שם הפצה נוסף מלכודת האהבה
1971 The Corpse וולטר איסטווד ידוע גם בשם "Crucible of Horror"
1972 Savage Messiah מ. גודייר
1972 שש נשותיו של הנרי השמיני Henry VIII and His Six Wives נורפוק
1973 Horror Hospital ד"ר כריסטיאן סטורם
1973 The Legend of Hell House אמריק בלאסקו ללא קרדיט
1974 משפט דיבה QB VII ד"ר פלטשר
1975 גלילאו Galileo סגרדו
1975 The Man from Nowhere איש דיבוב, ללא קרדיט
1976 Satan's Slave הדוד אלכסנדר יורק
1978 The Boys from Brazil מר הרינגטון
1978 L'Amour en question סר בולדווין
1981 Venom דייוויד בול
1982 כל אנשי סמיילי Smiley's People מיקל
1982 Inside the Third Reich ד"ר ראסט
1983 דוקטור הו Doctor Who חבר המועצה הדין בפרק "Arc of Infinity"
1983 אל המגדלור To the Lighthouse מר רמזי
1983 המלביש The Dresser פרנק קרינגטון
1984 Memed My Hawk קרימוגלו
1984 סודי ביותר! Top Secret! ד"ר פול פלמונד
1984 Oxford Blues דוקטור אמברוז
1984 מזמור חג המולד A Christmas Carol מר פול
1985 המלך ארתור Arthur the King ארכיבישוף
1985 זיכרונות מאפריקה Out of Africa ברון דלמיר
1986 קאראווג'ו Caravaggio קרדינל דל מונטה
1986 The Little Vampire הדוד לודוויג
1987 Maschenka ואטר
1987 המפקח מורס Inspector Morse פיליפ אוגלבי בפרק "The Silent World of Nicholas Quinn"
1987 הפרוטוקול הרביעי The Fourth Protocol סר ברנרד המינגס
1988 The Serpent and the Rainbow שונבאשר
1989 Strapless דאגלס ברודי
1989 באטמן Batman אלפרד פניוורת'
1989 Batman: The Lazarus Syndrome אלפרד פניוורת' דיבוב
1990 The Garden
1991 Let Him Have It לורד גודארד
1992 אינדיאנה ג'ונס הצעיר The Young Indiana Jones Chronicles: Russia 1910 לב טולסטוי
1992 באטמן חוזר Batman Returns אלפרד פניוורת'
1993 ויטגנשטיין Wittgenstein ברטראנד ראסל
1993 עידן התמימות The Age of Innocence הנרי ואן דר לוידן
1993 הפרקליט The Hour of the Pig השופט בוניפייס שם הפקה נוסף "The Advocate"
1994 ללא כיסוי Uncovered דון מנואל
1994 נוסטרדמוס Nostradamus ג'ין דה רמי
1995 באטמן לנצח Batman Forever אלפרד פניוורת'
1997 באטמן ורובין Batman & Robin אלפרד פניוורת'
1998 What Rats Won't Do השופט טומלין
1998 סנט איב St. Ives סנט איב
1999 גן הדובדבנים The Cherry Orchard פירס
1999 סליפי הולו Sleepy Hollow נוטריון הארדנברוק
1999 The Strange Case of Delphina Potocka or The Mystery of Chopin הרופא
2005 חתונת הרפאים Corpse Bride הישיש גוטניקט דיבוב
2010 אליס בארץ הפלאות Alice in Wonderland דודו דיבוב, תפקיד אחרון בקולנוע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gough in the London Times, 23 June 1997: "There was some indecision as to when I was born. My sister said it was 1916. I'd lost my birth certificate." Gough's wife Henrietta confirmed 1916 (and not 1915) as her husband's birth year in 2010 (see Christian Heger: Mondbeglänzte Zaubernächte. Das Kino von Tim Burton. Marburg 2010).
  2. ^ "Michael Gough profile". filmreference.com. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2016. 
  3. ^ "- Person Page 18350". thepeerage.com. 
  4. ^ "Michael Gough". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-8 בנובמבר 2009. Education: Wye Agricultural College, England; Bristol Old Vic Theatre School, England, Major – drama; Durham School, England; Rose Hill School, Kent, England 
  5. ^ Eric Shorter (17 במרץ 2011). "Michael Gough obituary". London: guardian.co.uk. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2011. Michael Gough, actor, born 23 November 1916; died 17 March 2011 ... He was born in Kuala Lumpur, Malaya, where his father was a rubber planter. After attending Rose Hill School, Tunbridge Wells, and Durham School, he dropped out of Wye Agricultural College in Kent in order to study acting at the Old Vic. 
  6. ^ Read, Piers Paul (2005). Alec Guinness: the authorised biography. Simon and Schuster. ISBN 0-7432-4498-2. 
  7. ^ Starkey, Pat (1992). I will not fight: conscientious objectors and pacifists in the North West during the Second World War. Liverpool Historical Studies. Liverpool: Liverpool University Press. ISBN 0-85323-467-1. 
  8. ^ Eric Shorter Obituary: Michael Gough, The Guardian, 17 March 2011
  9. ^ Mike Moody. "Michael Keaton praises Michael Gough". Digital Spy.