מיכאל אנדה
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1929 מינכן, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1995 (בגיל 65) פילדרשטאדט, גרמניה |
| שם לידה |
Michael Andreas Helmuth Ende |
| עיסוק |
סופר, סופר ילדים, תסריטאי, כותב מדע בדיוני, מחבר |
| בן/בת זוג |
Mariko Satō, Ingeborg Hoffmann |
| לאום |
גרמנים |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| יצירות בולטות |
הסיפור שאינו נגמר, מומו, ג'ים ונהג הקטר, קונץ פונץ', Jim Button and the Wild 13, ראי בתוך ראי |
| פרסים והוקרה |
|
|
michaelende | |
| חתימה |
 |
  | |
מיכאל אֶנְדֶה (Michael Ende; 12 בנובמבר 1929 – 28 באוגוסט 1995) היה סופר גרמני שכתיבתו התאפיינה בספרי פנטזיה וספרי ילדים. עבודתו הידועה ביותר היא ספר הפנטסיה האפי "הסיפור שאינו נגמר". בין עבודותיו הידועות האחרות ניתן למצוא את הספרים "ג'ים ונהג הקטר" ו-"מומו". ספריו תורגמו ליותר מ-40 שפות, מכרו יותר מ-20 מיליון עותקים ועובדו לסרטי קולנוע, מחזות בימתיים ואופרות.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדה נולד בעיירה גרמיש-פרטנקירשן (Garmisch-Partenkirchen) שבמדינת בוואריה שבגרמניה. אביו, אדגר אנדה היה צייר סוריאליסטי, ואמו, לואיז ברתולומה אנדה הייתה פיזיותרפיסטית. בהיותו בן שש עברה משפחתו לרובע האומנים של שוואבינג שבמינכן וההתבגרות בקהילה אומנותית השפיעה לימים על כתיבתו. ב-1945, עוד לפני יום הולדתו ה-16 הוא גויס לורמכט, אך ערק והצטרף לקבוצה אנטי-נאצית. הוא שימש כשליח עבור הקבוצה עד סוף המלחמה.
בשנת 1960 פרסם את ספרו הראשון, "ג'ים ונהג הקטר", שזכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות. בעבורו זכה אנדה לפרס על שם הנס כריסטיאן אנדרסן היוקרתי. שנתיים לאחר מכן פורסם הספר השני בסדרה,"ג'ים וכנופיית ה-13". שני הספרים עובדו במהרה לרדיו ולטלוויזיה, והעותקים המודפסים נמכרו כל כך מהר שחברת ההוצאה לאור התקשתה לעמוד בקצב.
ב-1979 יצא לאור ספרו הידוע ביותר, "הסיפור שאינו נגמר", שעוּבּד לסרט קולנוע נודע בשני המשכים וזכה לפרסים ושבחים רבים.
ב-1992 אנדה אובחן כחולה בסרטן הקיבה. לאחר שנתיים של טיפולים, אנדה נכנע לבסוף למחלה, והוא נפטר בגיל 65 בשנת 1995, בבית חולים ליד שטוטגרט.
אנדה היה לאחד מהסופרים הגרמנים המוכרים ביותר במאה העשרים, בייחוד הודות לספרי הילדים שלו שכללו בתוכם עולמות שלמים של פנטזיה ודמויות דמיוניות, אשר אפשרו לקוראים להזדהות עם גיבורי הסיפור. למרות שספריו שייכים לז'אנר ספרות הילדים, ניתן למצוא בהם ביקורת חברתית נוקבת (ר' "מומו", "הסיפור שאינו נגמר"). אנדה התעניין בפילוסופיית האנתרופוסופיה.
מספריו הידועים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ג'ים ונהג הקטר"
- "ג'ים וכנופיית ה-13"
- "בית ספר לקסמים"
- "הסיפור שאינו נגמר"
- "מומו"
- "קונץ פונץ'"
- "ראי בתוך ראי"
- "מעשה בקערה ובמצקת"
תרגומי ספריו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ים ונהג הקטר (עברית: לנדה מטלון; ערוך בידי ברוך קרוא; ציורים מאת פ"י טריפ), תל אביב: אביגיל, 1965.
- מומו, או, הספור המוזר על גונבי הזמן ועל הילדה שהחזירה לאנשים את הזמן הגנוב / מיכאל אנדה; מגרמנית: חנה טויכסלר, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ג-1983.
- הסיפור שאינו נגמר / מיכאל אנדה; עיטרה: רוזוויתה קואדפליג; עברית: חוה פלץ ושלומית קדם, תל אביב: לדורי, תשמ"ו.
- ג'ים וכנופית ה-13 / מיכאל אנדה; מגרמנית: לנדה מטלון; איורים: פ.י. טריפ, תל אביב: זמורה-ביתן (מרגנית: ספרי מופת לילדים ולנוער), תשמ"ז-1986.
- ראי בתוך ראי: ליבירינת / מיכאל אנדה; מגרמנית: שלמה טנאי, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ח-1988.
- מעשה בקערה ובמצקת / מיכאל אנדה (תרגמה מגרמנית: אילנה המרמן), תל אביב: עם עובד, תשנ"ב-1992.
- קונץ-פונץ: הגיהנומיקרוסקופיתומאגיאנארכאולכוהולי / מיכאל אנדה; מגרמנית: חנה לבנת; איורים: רגינה קהן, תל אביב: זמורה-ביתן, תש"ס-1999.
- בית ספר לקסמים / מיכאל אנדה; מגרמנית: יוסיפיה סימון; איורים: ברנרד אוברדיק, לוד: זמורה-ביתן, תשס"א-2001.
- זולל החלומות הקטן / מיכאל אנדה; אירה: אנגרט פוכסהובר; מגרמנית: יוסיפיה סימון, אור יהודה: כנרת, תשס"ח.
- הדֻבִּי והחיות / מיכאל אנדה, קורנליה הס; מגרמנית: יוסיפיה סימון, אור יהודה: כנרת, תשס"ט-2009.
- הסוד של לני / מיכאל אנדה, ינדרה צ'פק; מגרמנית: יוסיפיה סימון, אור יהודה: זמורה-ביתן, תש"ע-2009.
