מכון לשם
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מתקן ביטחוני |
| מיקום | הגליל התחתון |
| תקופת הבנייה | ?–1982 |
| בשימוש פעיל | 1982 - היום |
| בעלות נוכחית | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות[1] |
| קואורדינטות | 32°51′19″N 35°15′50″E / 32.8552°N 35.264°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   מכון לשם | |
  | |
מכון לשם הוא מתקן ביטחוני אזרחי של חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, הממוקם בצפון הגליל התחתון, ישראל. במכון לשם שוכנות חטיבות שונות בחברה, ביניהן החטיבה שאחראית לפיתוח וייצור של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד.[2][3]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתקן שוכן בגליל התחתון והוא אחד המעסיקים הגדולים ביותר באזור זה. ממערב למתקן נמצא היישוב רקפת וכביש 784, מצפון העיר סח'נין וכביש 805.
שטח המתקן הוא 4,754 דונם, ובכך הוא המתקן השני בגודלו של רפאל, אחרי מכון דוד. האדמה עליה יושב היא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל ומוחכרת לחברת רפאל שעושה בו שימוש. הסכם החכירה נחתם ב-2001 למשך של 49 שנים החל מהקמת המתקן ב-1982 (כלומר, עד שנת 2031).[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתקן הוקם בנובמבר 1982 עם העברת מספר חטיבות ומפעלים של רפאל ממתקנים שונים מרחבי המדינה ובעיקר ממכון דוד, הקרוב והגדול מבין מתקני החברה באותה תקופה, למתקן החדש.[1] בעקבות חשש שעלה בקרב עובדי החברה מהמעבר לפריפריה והתרחקות של עובדי החברה ממקום מגוריהם הנוכחי, הופעלו מערכות היסעים נרחבות למכון למי שבחר להישאר במקום מגוריו, והובטחו קרקעות לבניין בתים ביישובים סמוכים ובעיר כרמיאל לאלו שבחרו לעבור.[4]
במהלך 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הופסקה העבודה פעמים רבות במתקן הצפוני שהיה עתיד לייצר את טילי כיפת ברזל בגלל אזעקות שהופעלו במקום והכריחו את העובדים להיכנס למרחבים מוגנים. לאורך המלחמה לא היו נפילות במתקן.[3]
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתקן מאכלס חטיבות שונות ששייכות לחברת רפאל:
- חטיבת מערכות לעליונות אווירית – עוסקת בפיתוח וייצור טילים מונחים לרבות טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע, טילי נ"ט ומערכות אלקטרואופטיות.
- חטיבת אוויר ומודיעין – עוסקת בפיתוח מערכות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה, בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
- חטיבת מו"פ והנדסה ("מפה") – מאגדת בתוכה את כל פעילות המו"פ המתבצעת ברפאל. תחתה, בין היתר, שטח אלקטרוניקה, שטח מכניקה, שטח אלקטרואופטיקה, שטח תוכנה ושטח מערכות אווירונאוטיות.[5]
- חטיבת התפעול - אחראית על מימוש שרשרת האספקה וניהול של משאבי הייצור והרכש של רפאל, כמו גם על מיסוד והטמעה של תהליכי ניהול ובקרת פרויקטים.
בנוסף, שוכן במתקן מטה חברת SCD, שנמצאת בבעלות משותפת בין רפאל לחברת אלביט מערכות. במתקן שוכן מטה החברה, מרכז הפיתוח ופס הייצור המרכזי שבבעלותה. זהו המפעל היחידי במדינת ישראל שמייצר גלאים אלקטרו-אופטיים (אנ').
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דוח שנתי 2018 מאת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, באתר משרד האוצר, עמוד 33.
- ^
אמיר טייג וענבל אורפז, הסודות של רפאל - המעבדה הלאומית של ישראל - נחשפים, באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2014
- ^ 1 2 יובל אזולאי, ביקור באתר כיפת ברזל הסודי: "אין להשאיר טילים במסדרון", באתר גלובס, 22 בספטמבר 2018
- ^ הסכם קיבוצי בדבר הסעות בין מכון דוד למכון לשם, רפאל, 19 בינואר 1984
- ^ תביעה במסגרתה מצוינים שמות השטחים, 2015
