ממלכת רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלך הרומנים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית המלוכה הרומני נוצר באמצע המאה ה-19, והתקיים עד 1947, אז הוכרזה רומניה כרפובליקה.

יצירת המלוכה וקרול הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי רומניה במהלך המאה ה-20: סגול:הממלכה לפני 1913, כתום:שטחים שצורפו לרומניה לאחר מלחמת הבלקנים, אך אבדו לה לאחר מלחמת העולם השנייה, אדום:שטחים שצורפו לרומניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ונשארו בשליטתה גם לאחר מלחמת העולם השנייה.
Romania1941.png

בשנת 1856, התקיימה בפריז שבצרפת ועידת שלום בסיום מלחמת קרים. במהלך הוועידה הציע שר החוץ הצרפתי, הרוזן אלכסנדר ג'וזף ואלווסקי (בנו הלא-חוקי של נפוליאון בונפרטה), לאחד את הנסיכויות הרומניות, מונטניה ומולדובה, תחת שלטונה של שושלת שאינה רומנית (כדי למנוע את הריבים האפשריים בין יוצאי מולדובה ויוצאי מונטניה). הדבר התקבל על דעת משתתפי הכינוס ונכלל בהחלטותיו.

בהתבסס על חוזה השלום של פריז, התכנסו במונטניה ובמולדובה אסיפות מכוננות לקבלת ההחלטה. ב-4 בינואר 1859 בחרה האספה של מולדובה את אלכסנדרו יואן קוזה כשליט שלה. עשרים יום לאחר מכן, ב-24 בינואר 1859 האספה של מונטניה בחרה אף היא בקוזה לשליט, וכך איחדו הרומנים את מדינתם תחת שלטונו של יואן קוזה. האידיליאה לא נמשכה זמן רב וב-12 בפברואר 1866 הודח יואן קוזה והשלטון הזמני התחיל במגעים על מנת להביא נסיך זר ולהמליך אותו על רומניה.

בית המלוכה של רומניה
הוהנצולרן - זיגמרינגן
Kingdom of Romania - Big CoA.svg
קרול הראשון
המלכה:

צאצאים:

  • הנסיכה מריה (1870 - 1874)
פרדיננד הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני
המלכה:

צאצאים:

מיכאי הראשון
המלכה:

צאצאים:

לאחר שהשלטון הזמני קיבל סירוב מפיליפ מפלנדריה, פרסם הכרזה בה המליץ על בחירתו במשאל עם של קרול לודוביק הוהנצולרן - זיגמרינגן. ב-10 במאי 1866 הגיע קרול לבוקרשט, נשבע שבועת אמונים בפרלמנט והוכרז כדומניטור רומניה. ב-29 ביוני 1866 פורסמה חוקה חדשה שהסדירה את היחסים בתוך המלוכה הפרלמנטרית (תחילה לא הייתה זו ממש מלוכה, כי רומניה הייתה וסלית של האימפריה עות'מאנית) של רומניה, את חלוקת הכוח והסמכויות.

בנובמבר 1869 נשא קרול הראשון לאישה את אילסאבטה בת נסיך ויד וביום 20 באוגוסט 1870 נולדה בתם היחידה, מריה, שנפטרה ממחלת השנית כעבור 4 שנים והזוג נשאר חשוך ילדים.

בקונגרס ברלין (1878 הוכרה רומניה כמדינה עצמאית, וב-10 במאי 1881 רומניה הוכרזה למונרכיה, וקרול הוכרז כקרול הראשון, מלך רומניה. היום הזה הוכרז אז כחג הלאומי של רומניה ונשאר ככזה עד שנת 1947. ביום 19 באפריל 1889 הגיע לרומניה הנסיך פרדיננד, אחיין של המלך קרול והוכרז כיורש עצר מלכותי.

ביום 29 בדצמבר 1892 נשא פרדיננד לאישה את מריה מאדינבורג נכדתה של המלכה ויקטוריה. לזוג נולדו חמישה ילדים, קרול הבן שלימים יוכתר כהמלך קרול השני, אליזבטה - לימים מלכת יוון, מריה - לימים מלכת יוגוסלביה, ניקולאי, אילאנה - שלאחר היותה לנזירה נקראה "האם אלכסנדרה" ומירצ'אה שנפטר ממחלה בגיל 4 בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

פרדיננד הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר 1914, בגיל 75, נפטר המלך קרול הראשון ולמחרת הושבע יורשו פרדיננד הראשון, מלך רומניה. הנסיך קרול, שכבר הספיק לוותר פעמיים על עתידו המלכותי (בגלל ענייני אהבהבים) ולחזור בו, התחתן ביום 10 במרץ 1921 עם הנסיכה אלנה מהמשפחה המלכותית של יוון. ביום 25 באוקטובר 1921 נולד בנם של קרול ואלנה, מיכאי - לימים מיכאי הראשון, מלך רומניה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחו לרומניה חבלי ארץ נרחבים הכוללים את טרנסילבניה, בוקובינה, הקדרילטר (חלק מדוברוג'ה), ובסראביה. רומניה, כפי שהייתה לפני התרחבותה, מכונה בפי העם הרגאט (הממלכה ברומנית) ורומניה שלאחר ההתרחבות מכונה רומניה הגדולה. ב-15 באוקטובר 1922 הזוג המלכותי, פרדיננד ומריה, עברו באלבה יוליה טקס הכתרה כמלכי רומניה הגדולה.

מיכאי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורש העצר, הנסיך קרול הסתלק יחד עם המאהבת שלו, אלנה לופסקו (יהודיה למחצה) ובפעם השלישית מודיע על ויתור על המלוכה. בנו, מיכאי, הוכרז כיורש העצר. ב-20 ביולי 1927 נפטר המלך פרדיננד ומיכאי, עדיין ילד, מוכרז בתור מיכאי הראשון, מלך רומניה. הוקמה מועצה מייעצת, שתפעל בשמו, המורכבת מהפטריארך מירון קריסטאה, הנסיך ניקולאה (אחיו של קרול), וגאורגה בוזדוגן.

קרול השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביוני 1930 חזר קרול לרומניה ותפס את השלטון וכעבור יומיים הוכרז כקרול השני, מלך רומניה. זמן קצר לאחר מכן חזרה לרומניה גם המאהבת שלו. ביום 1 בספטמבר 1932 הוכרזו הגירושים בין המלך קרול ובין אשתו אלנה, אם מיכאי. אלנה נאלצה לעזוב את רומניה. ביום 10 בפברואר 1938 ביטל המלך קרול השני את החוקה והכריז על דיקטטורה מלכותית.

לאחר פתיחת מלחמת העולם השנייה, בלחץ ברית המועצות וויתרה לה רומניה על בסרביה, ובלחץ גרמניה וויתרה רומניה לבולגריה על הקדרילטר ולהונגריה על כמחצית מטרנסילבניה. ברומניה פרצו מהומות והמלך קרול וויתר שוב על מלכותו לטובת בנו, כשהשלטון המעשי נתון בידיו של הגנרל יון אנטונסקו. לאחר מרד הלגיונרים של הוריה סימה ודיכויו, הפכה רומניה לדיקטטורה צבאית תחת יון אנטונסקו ונכנסה למלחמה נגד ברית המועצות. המלך מיכאי נקט עמדה נגד המלחמה, דבר שעורר את זעם הגרמנים.

בעקבות התבוסות הגרמניות ניהל המלך מיכאי מגעים סודיים, יחד עם מפלגות האופוזיציה, עם כוחות בעלות הברית. לאחר כניסת הכוחות הסובייטים לרומניה ובעקבות סירובו של אנטונסקו לחתום על שביתת נשק, הדיח אותו המלך מיכאי והקים שלטון צבאי חדש בהנהגת הגנרל סנטסקו. רומניה החליפה צד במלחמה והתחילה להלחם בגרמנים. בלחץ ברית המועצות הוקם שלטון אוהד לקומוניזם בהנהגתו של פטרו גרוזה. כשהמלך, בתמיכת המפלגות הדמוקרטיות, דרש את התפטרותו של פטרו גרוזה, האחרון סירב והמשיך לשלוט. המלך הפסיק לחתום על החוקים והצוים שמוציאה הממשלה. בנובמבר 1945, בהפגנה התומכת במלך, נתן השלטון הוראה לירות במפגינים ולבצע מעצרים המוניים. לאחר שלא קיבל גיבוי ממדינות המערב, הפסיק המלך את שביתת החתימות, אך השיג מינוי שני שרים דמוקרטים בתוך הממשלה.

ארמון פלש בסיניה, מקום מושבם של מלכי רומניה
כנסיית קורטה דל ארג'ש-מקום קבורתם של מלכי רומניה

קץ המלוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1946 התקיימו בחירות בהן ניצחו המפלגות הדמוקרטיות, אך השלטון זייף את התוצאות בגסות רבה. כעבור שנה, בנובמבר 1947, ביימו השלטונות משפטים למנהיגות הדמוקרטית ודנו את אנשיה לעונשי כליאה ארוכים. באותו זמן, המלך מיכאי, שהשתתף בחתונת הנסיכה אליזבת (לימים אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת), חיפש את תמיכת המערב מול הקומוניסטים. הוא התארס עם אנה מבורבון-פרמה, שמאוחר יותר תהיה אשתו. הקומוניסטים קיוו שלא יחזור לרומניה, אך לאכזבתם הוא חזר והודיע על כוונתו להתחתן. כוחות סובייטים, יחד עם כוחות רומניים הנאמנים להם, הקיפו את ארמון המלוכה ופטרו גרוזה באיומי אקדח אילץ את מיכאי לוותר על המלוכה. רומניה הוכרזה כרפובליקה.

המלך מיכאי, יחד עם משפחתו וכמה מקורבים, עזב את רומניה ברכבת, עם מטען עצום ורב. לאחר תקופת מה באנגליה עבר מיכאי לשווייץ שם ישהה רוב חייו.

התואר הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך הרומניםרומנית: Regele Românilor) היה התואר הרשמי של מלכי רומניה בין השנים 1881 - 1947, אך התואר השגוי, מלך רומניה (רומנית: Regele României), השתרש בפי כל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]