ממלא מקום שר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממלא מקום שר הוא אדם (שר או ראש הממשלה) הממונה למלא את מקומו של שר בשל סיבות שונות המפורטות בחוק יסוד: הממשלה.

מעמדו החוקי של ממלא מקום שר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה מסדיר את מעמדו של ממלא מקום שר. סעיף זה מבחין בין שני מקרים: סעיף 24(א) עוסק במילוי מקומו של שר שנעדר מן הארץ, וסעיף 24(ב) עוסק במילוי מקומו של שר שחדל לכהן או שנבצר ממנו זמנית מלמלא את תפקידו.

ממלא מקום שר לפי סעיף 24(א)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 24(א) לחוק יסוד: הממשלה, במקרה ובו נעדר שר, למעט ראש הממשלה, מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו, כאשר הממשלה תקבע האם ממלא המקום ימלא את כל תפקידיו של השר או את חלקם.

סעיף 24, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות לכנסת השש עשרה, ב-7 במרץ 2001, מציג מספר שינויים לגבי ממלא מקום שר שנעדר מן הארץ, בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות:

הסעיף הישן[1] הסעיף החדש
חובה למנות ממלא מקום לשר הנעדר מן הארץ אין חובה למנות ממלא מקום לשר הנעדר מן הארץ
חובה להעביר לממלא מקום השר את מלוא סמכויות השר ניתן להעביר לממלא המקום את מלוא הסמכויות או את חלקן

אחת מן הסיבות לשוני בן הסעיפים, היא היכולת הטכנולוגית העומדת כיום לרשות שר המאפשרת לו להמשיך ולנהל את משרדו גם כאשר הוא שוהה בחו"ל. על כן, מילוי המקום נועד לענות על מצבים בהם השר שוהה בחו"ל תקופה ממושכת אשר אינה מאפשרת לו למלא את תפקידו או במקרים בהם נדרשת נוכחות פיזית של שר בארץ.

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, על אף העובדה כי יש לראות את ממלא מקום השר כשווה במעמדו המשפטי לשר שאת מקומו הוא ממלא, השר השוהה בחו"ל ממשיך לכהן בתפקידו השוטף, ועל כן יש לראות את תפקיד ממלא המקום כמוגבל לעיסוק בנושאים שאינם סובלים דיחוי בעת שהייתו של השר בחו"ל.

ממלא מקום שר לפי סעיף 24(ב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם שר חדל מלכהן בתפקידו או שנבצר ממנו זמנית למלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה. לפי סעיף 24(ג) לחוק, תקופת מילוי מקומו של שר שחדל לכהן לא תעלה על שלושה חודשים,[2] הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה.[3]

מילוי מקום שר בהצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סעיף 18(ד) לתקנון הממשלה, ממלא מקום השר רשאי להצביע במקומו של השר, אם ממלא המקום קיבל את רשותו של השר להצביע (או הרשאה כללית לבצע זאת). עם זאת, אם השר מסר הודעה מראש על הצבעתו הצפויה, לא יוכל ממלא מקום השר להצביע בעצמו.[4]

הצבעה כפולה על ידי ממלא מקום שר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, יש לאפשר לשר, שבנוסף לתפקידו, ממלא את מקומו של שר אחר, להצביע בישיבת הממשלה פעמיים, לאור השיקולים הבאים:

  1. שר אמור לייצג בהצבעתו את האינטרס המיוחד של משרדו.
  2. אי מתן זכות להצביע פעמיים שוללת את העיקרון לפיו ממלא המקום נכנס לנעליו של השר בנוגע לכל העניינים תחת סמכותו (לרבות זכות ההצבעה במליאת הממשלה).
  3. מתן האפשרות למלא את מקומו של שר בהצבעה תואם את העיקרון הדמוקרטי לפיו לכל שר יש קול (הצורך שהקול לא ילך לאיבוד).

הנחיה זו אינה מתקיימת במקרה ובו מדובר בשר המופקד על מספר תיקים במקביל, ואשר זכאי לקול אחד בלבד בהצבעות הממשלה, בהתאם לעיקרון כי קול ההצבעה ניתן לאדם ולא למשרד. כמו כן, ההנחיה מתייחסת לממלא מקום של שר מכהן, הנעדר מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. ממלא מקום של שר שחדל לכהן בתפקידו, אינו זכאי להצביע הצבעה כפולה.

דוגמאות למילוי מקום שר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה סעיף 20 לחוק יסוד: הממשלה, התשכ"ח-1968
  2. ^ לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.
  3. ^ מינוי שר קבוע יכול להיעשות הן על ידי צירוף שר נוסף לפי סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה והן על ידי שינוי חלוקת התפקידים בין השרים המכהנים, לפי סעיף 31(א) לחוק היסוד. שתי הדרכים מחייבות את אישור הכנסת (אלא אם כן מדובר בממשלה המכהנת מכוח עיקרון הרציפות, בהתאם לסעיף 30 לחוק היסוד)
  4. ^ ראה סעיף 18(ג) לתקנון עבודת הממשלה, אם מדובר בהצבעה במליאת משלה וסעיף 37(ג) לתקנון, אם מדובר בהצבעה בוועדת שרים.
  5. ^ ראה החלטה מספר 176 של הממשלה מיום 05.07.2015
  6. ^ ראה החלטה מספר 600 של הממשלה מיום 25.10.2015