מנחת קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


מנחת קרני (ידוע גם כ"שדה התעופה בעזה") היה שדה תעופה ובהמשך מנחת תעופה בסמוך למעבר קרני שבמערב הנגב, בשנים 1924 עד 1937 פעל במקום שדה התעופה הבינלאומי הראשון של ארץ-ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1917 נערכו קרב עזה השלישי בין הצבא הבריטי לבין צבא האימפריה העות'מאנית בתמיכתו של צבא הקיסרות הגרמנית בסמוך לעיר עזה. בעוד הטורקים נאלצים לסגת לאחור, הצליחו להכשיר הבריטים הבאים ממצרים מנחתים סמוכים לקו החזית עבור מטוסיהם בניהם מנחת קרני ששימש את חיל האוויר של צבא האימפריה העות'מאנית ולאחר תום מלחמת העולם הראשונה שימש המנחת כנקודת ביניים לטיסות בין בריטניה להודו הבריטית ולטיסות בין קהיר לבגדד, טיסות לאמסטרדם מעזה, החברות שפעלו בשדה היו אימפיריאל איירווייז וKLM אך בשלב מסוים התגבר הצורך בשדרוג השדה על מנת שיתאים גם למטוסים גדולים, בעקבות כך פורסם מרכז לשדרוג השדה בו זכתה החברה "סולל בונה" והגביר את תנועת המטוסים בשדה אף יותר מבעבר.

באוגוסט 1927 נחת בשדה התעופה פייסל מלך עיראק לאחר ביקור בארץ ישראל.

עם זאת הצלחתו של השדה דעכה והדבר הגיע למצב בו פרסם הנציב העליון לארץ-ישראל, ארתור ווקופ, הודעה בה נכתב כי "בזמן האחרון עמד הנציב העליון על הצורך בהקמת אווירודרום אזרחי במקום יותר מרכזי מאשר בעזה, או במגרשי תעופה אחרים שהוקצו לתעופה אזרחית. נבחר והוכן מגרש מתאים - 2.5 ק"מ צפונית ללוד, והוא ישמש באופן זמני כמגרש תעופה, החל מים 26 באפריל בצהריים", לימים יהפוך שדה התעופה החדש שיקום בלוד לנמל התעופה בן-גוריון שמתפקד כנמל התעופה הראשי של מדינת ישראל.

על אף פתיחתו של שדה התעופה בלוד לא דעכה לגמרי פעילות השדה, כך למשל ב-1936 נוסדה חברת התעופה העברית הראשונה בארץ-ישראל - "אווירון". זמן מה לאחר הקמתה ניהלה החברה משא-ומתן להטסת ערבים עשירים תושבי הארץ למכה על מנת לקיים את מצוות החאג', הטיסות תוכננו לצאת משדה התעופה בעזה אך לבסוף תוכניות אלו לא יצאו לפועל.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש השדה את טייסות 33, 45, 127, 208, 318 ו-451 של חיל האוויר המלכותי והיה בו גם אזור אחסון לתחמושת.

בשנות הממשל המצרי ברצועת עזה היה השדה בשימושו של כוח האו"ם ששכן ברצועת עזה ומטוסיו נחתו בשדה על מנת להקל על העברת אספקה לחיילי הכוח, עם זאת בזמן תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים האו"ם נענה לדרישת נאצר לפינוי כוחות האו"ם מסיני ורצועת עזה, לאחר תום מלחמת ששת הימים וכיבוש הרצועה על ידי ישראל הופעל השדה בשנית ושימש בעיקר מטוסים קלים של חיל האוויר, המנחת קיבל את שמו החדש "מנחת קרני" על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה (גם מעבר קרני שיוקם כמה שנים לאחר מכן בסמוך למנחת - קיבל את שמו מסיבה זהה).

ב-1968 מצאו מספר יזמים ישראליים בשטח המנחת סדרה של אלפי פגזים שככל הנראה ננטשו על ידי הצבא המצרי לאחר שנסוג במלחמת ששת הימים, לבסוף פונו הפגזים ואף שופץ במעט המנחת על מנת שיכול לשמש גם לאימון טייסים של חיל האוויר, סופו של המנחת היה כאשר הופסקה פעילותו בשנת 1992, כאשר הוקם מעבר קרני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]