נמל התעופה עובדה

נמל התעופה עובדה / בח"א 10

סמל בסיס חיל האוויר עוּבדה
נתוני השדה
קוד IATA ‏VDA‏ קוד ICAO ‏LLOV‏
סוג השדה	צבאי
תאריך הקמה	1980
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
מפעיל בעבר	רשות שדות התעופה
עיר סמוכה	אילת
קואורדינטות	29°56′24″N 34°56′09″E
גובה מעל פני הים	455 מטר (1,492 רגל)
נמל התעופה עובדה
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 02R/20L 9,843 3,000 אספלט 02L/20R 8,530 2,600 אספלט
(למפת דרום הנגב מוגדלת)   עובדה (למפת דרום הנגב רגילה)   עובדה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עובדה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עובדה
מספר הנוסעים	104,340 (נכון ל־2009)

מטוס כפיר C-2 בכניסה לבסיס עובדה

מטוס קרב מדגם F-16C "ברק" של טייסת 110 בחיל האוויר הישראלי ממריא מהבסיס במהלך סדנת דגל כחול ב־2013: תרגיל משותף לחילות האוויר של ישראל, ארצות הברית, איטליה ויוון.

נמל התעופה עוֹבְדָּה הוא נמל תעופה השוכן בבקעת עוּבדה, כ־65 ק"מ צפונית לאילת. נמל התעופה הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (בח"א 10), והוא שימש עד לפתיחתו של נמל התעופה רמון, גם לקליטת הטיסות הבין-לאומיות לאילת. בנמל שני מסלולי המראה מקבילים: האחד באורך 2,600 מטר, והשני באורך 3,000 מטר.

בסיס חיל האוויר

היסטוריה

בסיס עובדה הוא אחד משני בסיסי חיל האוויר אשר הוקמו על ידי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית (US Army Corps of Engineers) בעקבות פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. בסיס עובדה נועד להחליף את בסיס עציון על שמו הוא נקרא "כנף 10" והוא נושא אף את סמלו של בסיס עציון, בעוד שבסיס רמון נועד להחליף את בסיס איתם. תכנונם המקורי של שני הבסיסים היה דומה לזה של הבסיסים שהוחזרו בסיני. כוח חלוץ של הכוח האמריקני לבניית הבסיסים החל להגיע לישראל כבר בנובמבר 1978 זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום. מטה פרויקט בניית שדות התעופה שכן בבית יבמ ואילו ניהול הבנייה וצוות המהנדסים תפסו את בניין מלון פאלאס בתל אביב.

שני הבסיסים נבנו על פי תוכניות כמעט זהות. בכל בסיס נבנו עשר מערכות של דירים תת־קרקעיים, בכל מערכת שישה דירים למטוסים. בהתאם לדרישתו של מפקד חיל האוויר, האלוף לפידות, חלקים נרחבים מתכנון הבסיס, כולל תכנון הדירים התת־קרקעיים, נעשה על ידי אדריכלים ומתכננים ישראלים. עוד בטרם החלה הבנייה דרשה ישראל שינויים שונים בתוכניות הבנייה. כך למשל, שונו מסלולי הסעת המטוסים באופן שיאפשר פינוי מהיר של מסלולי ההמראה. בסופו של התכנון מתוך 105 מרכיבים מבניים של כל בסיס, 70 היו זהים לבסיסי חיל האוויר בסיני, איתם ועציון. לתאום בניית הבסיסים מטעם משרד הביטחון מונה תת־אלוף משה ברטוב, נווט חיל האוויר.

בדיקות תנאי הקרקע במקום המיועד לבסיס החלו באביב 1979. על אף שקווי המתאר של מבני הבסיסים ומסלולי התעופה היו זהים, הרכב הקרקע היה שונה באופן משמעותי בשני המיקומים, דבר שחייב התאמות ושיטות בנייה שונות. בעובדה שכבות הקרקע העליונה מורכבת בעיקר מטין, חול וחצץ כתוצאה מסחף שיטפונות, בעוד ששכבת הסלע נמצאת כ־40 מטר מתחת לפני הקרקע. הרכב הקרקע הצריך עבודות נרחבות להידוק שכבת הקרקע העליונה בטרם תחילת עבודות הבנייה. כמו כן נדרשו עבודות נרחבות להטיית ערוצי שיטפונות חורף, לצורך כך נחפרה תעלת הטיה לאורך 15 ק"מ אשר תוכננה להכיל אף שיטפונות נדירים בעוצמתם.

בשטח המיועד לבסיסים נערך סקר ארכאולוגי בטרם תחילת הבנייה וכן היה צורך במבצע נרחב לפינוי נפלים מן השטח. אתר בסיס עובדה שימש כמטווח לחיל האוויר ובמקום היו מסלולי דמה כמטרות להפצצה. מבצע פינוי הנפלים בעובדה היווה אתגר מיוחד כיוון שלא ניתן היה לגלותם עם מגלי מוקשים לאחר שחלקן התחפרו בעומק הקרקע. תחילה לקח על עצמו משרד הביטחון את משימת פינוי הנפלים, אולם משהסתבר גודל המשימה ומורכבותה, הובא ציוד לגילוי מתכות מארצות הברית. צפיפות המתכות שהתגלתה בשטח הייתה גדולה מאוד, לעיתים עד 100 חתיכות מתכת בשטח של כ־150 מ"ר, דבר שעיכב את תחילת עבודות הבנייה. בנובמבר 1979 הושלמה רוב עבודת חשיפת הנפלים, אולם צוות קטן של חיל הנדסה נותר בשטח לאורך כל עבודות הבניה. אף בעת חפירת דירים תת־קרקעיים התגלו פצצות נפל נוספות, חלקן התפוצצו בעת שהוזזו על ידי כלי העבודה.

רוב הפועלים שעבדו בבניית שדות התעופה הגיעו מתאילנד, פורטוגל והפיליפינים. בעובדה רוב הפועלים היו תאילנדים. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהובאו למדינה עובדים זרים באופן נרחב ומאורגן, עובדה שעוררה התנגדות רבה בהסתדרות העובדים ואף בקרב תושבי דימונה וירוחם, לשם נהגו פועלים מאתר רמון להגיע בזמנם החופשי.

השלמת שדות התעופה והפיכתם למבצעיים הייתה תנאי שהציבה ישראל לפינוי חצי האי סיני. בגלל לוח הזמנים הדוחק בניית הבסיסים התקדמה עוד בטרם הושלמו כל תוכניות הבנייה, ללא סדר לוגי מקובל בתחום הנדסת הבניין. הפועלים הזרים בבסיסים עבדו בשבוע עבודה של 60 שעות, 10 שעות עבודה ביום, שישה ימים בשבוע. בבסיס עובדה, במשך תקופה של שישה שבועות לקראת סיום הפרויקט הוארך יום העבודה ל־12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. בשיא תקופת הבניה, בשנת 1981, עבדו בכל אחד מאתרי הבסיסים למעלה מ־2,500 פועלים. בחודש נובמבר 1980, מיד לאחר שהושלם מסלול הנחיתה בבסיס עובדה, הנחית האלוף דוד עברי מטוס קרב במקום, זאת עוד בטרם הושלמה בניית הבסיס.

ב־18 באוקטובר 1981 הועבר מטוס הכפיר הראשון לבסיס עובדה, שישה מטוסי כפיר נוספים נחתו במקום ב־8 בנובמבר בטקס חנוכת הבסיס בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין, הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. זמן קצר אחר כך הועברה לבסיס טייסת שלמה. ב־17 במאי 1982 הועברו הבסיסים באופן רשמי לידי צה"ל בטקס בבסיס רמון, במעמד שר הביטחון אריאל שרון, אולם הבנייה במקום נמשכה עד חודש יולי. סך עלות הפרויקט הייתה 1.05 מיליארד דולר, סכום שחרג רק בכ־30 מיליון דולר מן התקציב המקורי של הפרויקט. עלות בניית בסיס עובדה הייתה כמחצית מסכום זה.

בשנת 1988 עברו מבסיס עובדה שתי טייסות הקרב (מטוסי כפיר) שהיו מוצבות בו באופן קבוע, והוא הפך מ"כנף 10" ל"בח"א 10". במהלך זה הפך הבסיס לבית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת) של חיל האוויר (בית הספר עבר ממקומו הקודם בבח"א 501 סמוך לקיבוץ חפץ חיים).

בשנת 1995 נחטף מטוס בואינג 707 איראני לישראל. המטוס הונחת בבסיס עובדה בליווי מטוסי קרב. באוגוסט 1995 אירע בבסיס אחד ממקרי הרעלת המזון החמורים בתולדות צה"ל כאשר נגד נפטר וכ־300 חיילים חלו לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס. בשנת 2000 נחטף מטוס טופולב רוסי שהיה בטיסה מדאגסטן למוסקבה, המטוס הונחת בעובדה בליווי מטוסי F-15 איגל. בשנת 2004 עם יציאת מטוסי ה־F-4 פנטום משירות בחיל האוויר, אוחסנו מטוסי הפנטום בבסיס עובדה.

הבסיס כיום

בבסיס חיל האוויר (בח"א 10) שוכנים כיום בית הספר למקצועות התעופה (ביסמ"ת), בית הספר לקצינים (ביסל"ק) של החיל, ובית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה שכוללת את יחידת בקרה מקומית הדרכתית. החל מסוף שנת 2008, מתקיימת במחנה עובדה טירונות רובאי 02 ובה 2 פלוגות (איתן וחורב), לאחר פירוקו של בסיס הטירונים בזיקים ומעבר הפלוגות השונות של הבסיס למקומות שונים. בשל היותו מרוחק מריכוזי אוכלוסייה, משמש הבסיס גם לתרגילי טייסות חיל האוויר הפורסות בבסיס מעת לעת. הבסיס מארח מדי שנה מאז 2003 גם את סדנת "דגל כחול". כמו כן, שימש הבסיס באירועים בהם היה נדרש להנחית מטוסים חטופים. ב־2005 נפתחה בבסיס טייסת 115 ("טייסת הדרקון המעופף"), המכונה גם "הטייסת האדומה". תפקידה הוא להוות את "הכח האדום" באימוני אוויר־אוויר וקרקע־אוויר בין כוחות ביום האויב מהטייסת לבין הטייסת התורנית שמגיעה לאימון בבסיס.

מפקדי הבסיס

בין מפקדי הבסיס נמנים:

• מנחם שרון - מפקדו הראשון של הבסיס
• אברהם עשהאל
• אורי שחר
• ישראל קריגר
• יאיר כפרי
• בועז פלג
• אריה ויסבורט (1994–1997)
• רם שמואלי (1997–1999)
• שמעיה אביאלי (1999–2002)
• יעקב שהרבני (2002–2005)
• שלי אוחובסקי (2005–2008)
• הודי להב (2008–2011)
• אבי רוט (2011–2014)
• הראל תגר (2014–2016)
• איתמר רייכל (2016–2018)
• מתן עדין (2018–2020)
• ח' (מיולי 2020)

ביסל"ח 314

ביסל"ח 314 (בית הספר למקצועות החי"ר של חיל האוויר) הוא בסיס צבאי בנגב ליד חצרים המסונף לבח"א 10. בבסיס זה מתבצעת תקופת הטירונות של פרחי הטיס, ובנוסף נערכים בו קורס המכ"ים של חיל האוויר, קורס מגן אסטרטגי (הגנ"ק), הכשרת לוחמי "פלגת הנגב", בין השנים 2015 ל-2018 הועבר בביסל"ח קורס חובשים של נצח יהודה, גיבוש והכנה לקצונה וכן גיבושים ומיונים ליחידות השדה השונות של חיל האוויר.

שיכון משפחות

מחנה יוכבד

מחוז	הדרום
מועצה אזורית	חבל אילות
סוג יישוב	שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר
מפת מיקום מפה דינמית (למפת דרום הנגב מוגדלת)   מחנה יוכבד (למפת דרום הנגב רגילה)   מחנה יוכבד (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה יוכבד (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה יוכבד tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יוכבד.

נמל התעופה האזרחי

בואינג 737–800 של ריינאייר על המסלול בנמל

טרמינל נוסעים יוצאים של נמל התעופה עובדה

בשנת 1982 הקימה רשות שדות התעופה מסוף אזרחי בבסיס, והוא החל לקלוט טיסות שכר ישירות מאירופה. קודם לכן נחתו טיסות השכר מאירופה בשדה התעופה עציון. בשנת 1988 הוחלט כי טיסות בין-לאומיות המביאות תיירים לאילת ינחתו בעובדה במקום באילת. הדבר איפשר את הפעלתם של מטוסי נוסעים גדולים כגון בואינג 767 וגדולים ממנו, שאינם מסוגלים לפעול בשדה התעופה באילת. מאז ועד לסוף מרץ 2019 נחתו רוב הטיסות הבין-לאומיות לאילת בעובדה, והוא היה הנמל השני בגודלו בישראל לאחר נמל התעופה בן-גוריון מבחינת תנועת נוסעים בינלאומית.

מהנמל פעלו טיסות עונתיות לאירופה. בשנת 2011 עברו דרך הנמל 136,791 נוסעים ב־1,200 תנועות מטוסים. נמל התעופה פעל בעיקר בין אוקטובר למאי.

ב־23 ביולי 2014 הכריז שר התחבורה על פתיחת נמל התעופה עובדה לטיסות בין-לאומיות עקב סירוב חברות תעופה זרות לנחות בנמל התעופה בן-גוריון בשל פגיעת רקטה ביהוד במהלך מבצע צוק איתן.

לאחר שנמל התעופה רמון נפתח, כל הטיסות הבין-לאומיות הועברו בהדרגה מעובדה לנמל התעופה רמון. ב-31 במרץ 2019 הופסקו כל ההמראות והנחיתות של הטיסות האזרחיות הבין-לאומיות בנמל התעופה עובדה והועתקו לנמל רמון. לאחר מכן חזר נמל התעופה להיות בסיס טיסה בלבד.

ב-2020 החלו לקדם תוכנית בשיתוף התעשייה האווירית וחברת איירפארק להקמת מתקן לאומי לחניית מטוסים בשטח של כ-2,600 דונם שקיבולתו עד 500 מטוסים לצד נמל התעופה. מתחם זה נועד לתקופות בהן פעילות התעופה מצומצמת ומטוסים רבים זקוקים לחנייה ממושכת. תנאי האקלים היבש בעובדה מאפשרים את חניית המטוסים בשטח הפתוח למשך תקופות ללא חשש לנזקי קורוזיה וכולי, ומכון הבדק של חטיבת התעופה בתעשייה האווירית יהיה אחראי על תחזוקתם של המטוסים החונים לצד אפשרויות שירות נוספות כגון: ביצוע עבודות הסבה של מטוסי נוסעים למטוסי מטען, פירוקם לחלפים ועוד.

הקווים אשר פעלו עד לסגירת הנמל ב-31 במרץ 2019

חברה	יעדים
טראנסאוויה	עונתי: פריז-אורלי, אמסטרדם
רוסיה	טיסות שכר: סנקט פטסבורג, מוסקבה-ונוקובו
פינאייר	עונתי: הלסינקי
ASL איירליינס צרפת	טיסות שכר: פריז-שארל דה גול
ריינאייר	עונתי: בודפשט, ברטיסלאבה, קובנה, באדן באדן, ברלין-שונפלד, פרנקפורט־האן, בריסל-שרלרואה, גדנסק, מילאנו־ברגמו, פוזנן, ורשה-מודלין, דיסלדורף-וייז, קרקוב, ברמן, פראג
אורל איירליינס	סנקט פטרבורג, מוסקבה-ונוקובו
ויז אייר	עונתי: ורשה- פרדריק שופן, ריגה, בוקרשט, בודפשט, סופיה, לונדון-לוטון, וינה
SAS	עונתי: סטוקהולם- ארלנדה
רד ווינגס איירליינס	טיסות שכר: סנקט פטרבורג
אדלווייס אייר	ציריך
לופטהנזה	פרנקפורט

תנועת הנוסעים בנמל התעופה האזרחי

שנה	נוסעים	תנועת מטוסים
2009	104,340	1,474
2010	124,316	1,370
2011	139,353	1,466
2012	118,732	1,006
2013	121,395	1,074
2014	94,585	821
2016	128,595	1,009
2017	209,515	1,631

לקריאה נוספת

• Frank N. Schubert, Building Air Bases in the Negev: The U.S. Army Corps of Engineers in Israel, 1979-1982. Office of History, Corps of Engineers and Center of Military History. United States Army, Washington D.C., 1992 (53 MiB, 322 pages).

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה עובדה
• נמל התעופה עובדה, באתר רשות שדות התעופה
• בסיס עובדה, באתר חיל האוויר הישראלי
• עובדה, באתר Global Security
• יעל ליבנת, ‏30 שנה להקמת בסיס "עובדה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 במאי 2012
• The Corps Helped Implement a Peace Settlement between Israel and Egypt with the Construction of Israeli Airbases in the Negev Desert, באתר חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, ‏17 בדצמבר 2013 (באנגלית)
• עזרא ינוב, נמל אשדוד נערך לקבל הציוד לבניית שדות התעופה בנגב, מעריב, 5 ביולי 1979

הערות שוליים

נמל התעופה עובדה - תבניות ניווט