שדה תימן

שדה תעופה תימן (באר שבע)
	מטוס גורר דאון לקראת המראה מהמסלול בשדה תעופה תימן (באר שבע)
נתוני השדה
סוג השדה	אזרחי
מפעיל	פרטי עיט שירותי תעופה ותיירות, וציבורי
עיר סמוכה	באר שבע
קואורדינטות	31°17′13″N 34°43′22″E / 31.28694°N 34.72278°E
גובה מעל פני הים	200 מטר (656 רגל)
מסלולי טיסה
	(למפת מערב הנגב רגילה) שדה תעופה באר שבע

ערך זה עוסק בשדה תעופה. אם התכוונתם לבסיס צבאי סמוך אליו, ראו מחנה שדה תימן.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "נמל התעופה הבין-לאומי צנעא".

מנחת שדה תימן (מכונה גם מנחת באר שבע), ממוקם כ-10 קילומטר צפונית מערבית לבאר שבע, ומשמש לתעופה קלה, דאייה, כבית ספר לצניחה והפעלותיה, ולפעילות פרטית. בשדה חונים בעיקר מטוסים פרטיים מונעי מדחף, ומתקיימת בו פעילות דאונים בסופי שבוע ובחגי ישראל ואז"מים. השדה גם משמש בסיס לחברת "תלם" העוסקת בריסוס, צניחה חופשית במסגרת מועדון הצניחה "סקייכיף", מסוק כוננות פינוי רפואי של מד"א (המופעל על ידי חברת "להק תעופה") ו"אחזקות 2000" – מכון בדק תעופתי של חברת עיט.

היסטוריה

המנחת מופיע במפה הבריטים משנת 1945, במפה הוא מצוין בכיתוב:Emergency Landing ground

בתקופת המנדט הבריטי

השדה הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות הארבעים, לקראת אפשרות של התקדמות הנאצים מהמדבר המערבי מזרחה. ניתן לראות במקום שרידי האנגרים (מבני אחסון) מתקופת המנדט.

גלריה של שרידי דת"קים בריטים בשדה תימן

שרידי דת"ק בריטי ומסלול ההסעה אליו
שרידי דת"ק בריטי
שרידי דת"ק בריטי

לאחר קום המדינה

במבצע סיני שימש השדה כבסיס פריסה קדמי לטייסת המוסטנג של חיל האוויר.

בשנת 1958 החלה חברת ארקיע להפעיל טיסות יומיות מהשדה בקו באר שבע–אילת ובקו באר שבע–תל אביב, באמצעות מטוסי DC-3 דקוטה^[1]. אולם לאחר שנתיים הם הופסקו מאחר שהאבק שעלה מהמסלול, שהיה לא סלול באותה עת, פגע במנועי המטוסים^[2]. בשנת 1964, חודשו הטיסות לזמן קצר לאחר שהמסלול עבר שיפוץ קל^[3]. חברת "אויתור" הפעילה קו תעופה בין חיפה ואילת דרך שדה תימן^[4]. ואחר כך גם הפעילה טיסות נפרדות בקו חיפה-באר-שבע^[5].

בשנת 1969, קיבלה חברת "אלרום נתיבי אוויר" אישור לפעול בשדה^[6].

בשנת 1974, החלה חברת ארקיע שוב להפעיל טיסות יומיות מהשדה בקו באר שבע–אילת באמצעות מטוס איילנדר והטיסה עובדי מפעלי ים המלח למנחת נווה זוהר^[7].

לקראת סוף שנות ה-90, חברת עיט הפעילה במשך זמן קצר את קו באר שבע–אילת ובמשך זמן קצר מאוד את קו באר שבע–תל אביב^[8], אך הם נסגרו אחרי חודשים ספורים עקב חוסר ביקוש, שנגרם גם עקב השיפור הרב במערכת הכבישים בישראל בעשורים שחלפו מאז הפעלת קוי תעופה אלו בעבר.

החל משנת 2002, מדי שנה בחול המועד סוכות נערך בשדה תימן אווירועיט – פסטיבל תעופה ואקסטרים (נגב על הגובה). לאווירועיט שותפים הרשות לפיתוח הנגב, המועצה האזורית בני שמעון וחברת עיט שרותי תעופה. בתוכנית נכללים מפגני אוויר ובהם מטוס האקסטרה 300 של מיקי גולן המבצע מפגן אווירובטיקה, מפגני דאונים ממונעים, מפגני צניחה, מפגני טיסנים, עפיפוני קרב, כדורים פורחים וסה"כ כ-120 כלי טיס.

שדרוג המנחת

בשנת 2001 יזם שר התחבורה, אפרים סנה, את שדרוג המנחת, שופץ מסלול ההמראות והנחיתות, הקמת מגרש חניה לכלי רכב ושיפור אמצעי הביטחון והבטיחות במנחת. כמו כן הוחלט להעבירו להפעלה באמצעות חברת תעופה ולא על ידי רשות שדות התעופה^[9]. השדרוג בוצע בשנת 2003 והפעלת המנחת על ידי עיט שירותי תעופה ותיירות החלה^[10]^[11].

בסוף 2024 החלה עיריית באר שבע לקדם תוכנית לשדרוג המנחת הכוללת הארכת המסלול ותוספת מבנים תפעוליים ומסחריים^[12].

בסיס שדה תימן

ערך מורחב – מחנה שדה תימן

מצפון וממערב למסלול הנחיתה ממוקם בסיס צבאי, בו שוכנת מפקדת חטיבת גבעתי. במקום רוכזו עצורים ממבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל. משנת 2021 יש בבסיס גם מפקדה חלופית של מנהלת התיאום והקישור של עזה, שאמורה לתפקד בשעת חירום בגבול העזתי.

גלריה

תרשים מנחת שדה תימן
מטוס על רקע דת"קים בריטיים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שדה תימן בוויקישיתוף

תמונות המנחת באתר Airliners.net

הערות שוליים

↑ שירות אווירי מבאר־שבע לאילת, על המשמר, 9 בספטמבר 1958
↑ בחון מחדש את אפשרות הפעלתו של שדה־התעופה בבאר־שבע, על המשמר, 7 בדצמבר 1961
↑ בגלל מחסור בשדה תעופה אין בבאר־שבע "עונת תיירות", מעריב, 8 ביולי 1965
↑ חב' <<אויתור>> חנכה קו תעופה מחיפה לאילת דרך באר־שבע, הארץ, 17 בפברואר 1964
קו "אויתור": חיפה-אילת, למרחב, 17 בפברואר 1964
נחנך קו־התעופה חיפה - אילת, קול העם, 20 בפברואר 1964
↑ קו תעופה מבאר־שבע לחיפה יופעל היום, על המשמר, 8 באפריל 1964
קשר אוירי קבוע לבאר־שבע, דבר, 15 באפריל 1964
↑ "שדה תימן" בב"ש יופעל למטוסים קלים, על המשמר, 16 ביולי 1969
↑ קו טיסות מבאר־שבע לאילת יופעל מחר, דבר, 25 באוגוסט 1974
↑ מאת דרור מרום, ‏חברת עיט תפעיל קו טיסות בין באר-שבע לחיפה, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1997
↑ זוהר בלומנקרנץ, סנה תומך בהקמת שדה תעופה פנים-ארצי בשדה תימן, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
↑ שדרוג מנחת שדה תימן יחל בשבוע הבא באתר Port2Port, בתאריך 20 בפברואר 2003
↑ גדי גולן, ‏שדה תימן ישודרג לשדה תעופה לטיסות פנים-ארציות, באתר גלובס, 20 ביולי 2003
↑ רותם שרון, האם בקרוב נוכל לטוס לחול משדה תעופה בבאר שבע, באתר באר שבע נט

[1] שירות אווירי מבאר־שבע לאילת, על המשמר, 9 בספטמבר 1958

[2] בחון מחדש את אפשרות הפעלתו של שדה־התעופה בבאר־שבע, על המשמר, 7 בדצמבר 1961

[3] בגלל מחסור בשדה תעופה אין בבאר־שבע "עונת תיירות", מעריב, 8 ביולי 1965

[4] חב' <<אויתור>> חנכה קו תעופה מחיפה לאילת דרך באר־שבע, הארץ, 17 בפברואר 1964
קו "אויתור": חיפה-אילת, למרחב, 17 בפברואר 1964
נחנך קו־התעופה חיפה - אילת, קול העם, 20 בפברואר 1964

[5] קו תעופה מבאר־שבע לחיפה יופעל היום, על המשמר, 8 באפריל 1964
קשר אוירי קבוע לבאר־שבע, דבר, 15 באפריל 1964

[6] "שדה תימן" בב"ש יופעל למטוסים קלים, על המשמר, 16 ביולי 1969

[7] קו טיסות מבאר־שבע לאילת יופעל מחר, דבר, 25 באוגוסט 1974

[8] מאת דרור מרום, ‏חברת עיט תפעיל קו טיסות בין באר-שבע לחיפה, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1997

[9] זוהר בלומנקרנץ, סנה תומך בהקמת שדה תעופה פנים-ארצי בשדה תימן, באתר הארץ, 5 ביולי 2001

[10] שדרוג מנחת שדה תימן יחל בשבוע הבא באתר Port2Port, בתאריך 20 בפברואר 2003

[11] גדי גולן, ‏שדה תימן ישודרג לשדה תעופה לטיסות פנים-ארציות, באתר גלובס, 20 ביולי 2003

[12] רותם שרון, האם בקרוב נוכל לטוס לחול משדה תעופה בבאר שבע, באתר באר שבע נט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל
נמלי תעופה בין-לאומיים	חיפה • בן-גוריון • רמון
שדות תעופה	ראש פינה • הרצליה
מנחתים	קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין ורד • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • רוחמה • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה
לא פעילים	דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה
נהרסו או פונו	בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת
מנחתים מאולתרים	מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול