אהרן אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן אבוחצירא
אהרן אבוחצירא, פברואר 2019.
אהרן אבוחצירא, פברואר 2019.
לידה 28 באוקטובר 1938
ג' בחשוון ה'תרצ"ט
מרוקו הצרפתיתמרוקו הצרפתית ארפוד, מרוקו הצרפתית
פטירה 20 בספטמבר 2021 (בגיל 82)
ט"ו בתשרי ה'תשפ"ב
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1949
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה מפד"ל, תמ"י, הליכוד
בת זוג ג'רמאן אבוחצירא
שר הדתות ה־7
20 ביוני 19775 באוגוסט 1981
(4 שנים ו־6 שבועות)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר העבודה והרווחה ה־12
5 באוגוסט 19812 במאי 1982
(38 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
שר העלייה והקליטה ה־7
5 באוגוסט 19814 במאי 1982
(39 שבועות)
תחת ראש הממשלה מנחם בגין
חבר הכנסת
21 בינואר 197413 ביולי 1992
(18 שנים)
כנסות 8 - 12
ראש עיריית רמלה
19721977
(כ־5 שנים)
→ אליהו סאלם לוי
הנרי חדד ←

אהרן אבוחצירא (ג' בחשוון ה'תרצ"ט, 28 באוקטובר 1938ט"ו בתשרי ה'תשפ"ב, 20 בספטמבר 2021) היה פוליטיקאי ישראלי. שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, כיהן כראש עיריית רמלה (19721977).

במהלך שירותו הפוליטי הוגשו נגדו שני כתבי אישום, בראשון זוכה ובשני הורשע בשני מקרי גנבה, מרמה והפרת אמונים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן אבוחצירא, 1993
אהרן אבוחצירא, 1993

אהרן אבוחצירא נולד בעיר ארפוד במחוז תאפילאלת שבמרוקו.[2] אביו היה הרב יצחק אבוחצירא (ה'בבא חאקי'), רב הערים רמלה ולוד, ואחיו של הבאבא סאלי.[3]

אבוחצירא עלה לישראל עם אביו ומשפחתו בשנת התש"ט (1949) וגדל ברמלה. הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בסמינר למורים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן, שם רכש תואר B.A. בהיסטוריה ובספרות עברית. שימש במקצועו כמורה בבית ספר תיכון.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969, נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר רמלה, ובשנת 1972, בגיל 33, נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד 1977.[3] ב-1973, נבחר לכנסת השמינית מטעם המפד"ל, וב-1977, התמנה לשר הדתות.[4] במהלך כהונתו כשר הדתות נחקק חוק הרבנות הראשית לישראל בהובלת סיעת המפד"ל.

אהרן אבוחצירא 1978

נגד אבוחצירא עמדו 32 תיקים – לפי הדלפות המשטרה, לבסוף נותרו מהם שני תיקים בלבד, מאחד זוכה מחמת הספק ובשני הורשע.[5]

בשנת 1980, הוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת שוחד,[6] והיועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר ביקש להסיר את חסינותו.[7] בפרשייה היו מעורבים עוד שלושה אישים: יועץ השר לשעבר משה גבאי, היהלומן וחבר מועצת העיר בני ברק שמואל דסקל, והרב שלמה עמרם קורח, הרב הספרדי הראשי של בני ברק.

לאחר התלבטויות, הודיע אבוחצירא שהוא מוותר על חסינותו, והיא הוסרה בינואר 1981, אך עד המדינה, שהיה אמור להעיד נגדו, שינה את עדותו במשטרה לאחר חרם רבנים, ואבוחצירא זוכה מחמת הספק - אך מיד אחר-כך הוגשה נגדו עוד תביעה, שכללה עבירות מרמה, גנבה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לביצוע פשע. באפריל 1982, הוא הורשע, נדון לשלושה חודשי עבודות שירות והתפטר לאלתר מהממשלה.

לאחר זיכויו של אבוחצירא הוא הודיע שבכוונתו לפרוש מהמפד"ל ולרוץ ברשימה נפרדת. אחת מטענותיו הייתה, שהשר יוסף בורג שהיה באותה שר הפנים רצה "לחסלו" על רקע מזרחיותו.

התנועה שהקים, הייתה התנועה למסורת ישראל (תמ"י), אשר התמודדה בבחירות בשנת 1981, וזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית מזרחית, ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים, ונתנה כדוגמה את הרדיפה, לטענתו, של אבוחצירא על ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגה בתחילת דרכה היה בנימין בן אליעזר.

עם כינון ממשלת בגין השנייה, ב-5 באוגוסט 1981, מונה לשר לקליטת העלייה ולשר העבודה והרווחה, אך ב-2 במאי 1982 התפטר מתפקידו כשר העבודה והרווחה, ויומיים לאחר מכן אף מתפקידו כשר לקליטת העלייה.

בשלהי שנת 1983, ריצה אבוחצירא את שלושת חודשי עבודות השירות שנגזרו עליו במתקן האפסנאות של המשטרה בבית דגן עד לתאריך 2 בינואר 1984.[8]

בבחירות לכנסת האחת עשרה, שנערכו בשנת 1984, קיבלה תמ"י מנדט אחד בלבד – כ-32 אלף קולות (לאחר שבנימין בן אליעזר נטש אותה לטובת יחד של עזר ויצמן) ואבוחצירא כיהן כח"כ היחיד מטעמה. בשנת 1988, הצטרף אבוחצירא כסיעה עצמאית לליכוד. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988, התפרקה תנועת תמ"י, ומרבית חבריה ומנהיגה הצטרפו לליכוד. אבוחצירא נבחר לכנסת ה-12 מטעם הליכוד.

לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים, נכנס לעסקי הנדל"ן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבוחצירא היה נשוי לז'רמן, בתו של קרוב משפחתו הרב מכלוף אבוחצירא, אב"ד במרקש. התגורר באשדוד והשאיר אשה וששה ילדים.[9]

אבוחצירא נפטר ב-20 בספטמבר 2021 בגיל 82.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן אבוחצירא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראשי עיריית רמלה
מוסטפא אל-חרירי זיגה יעבץ מאיר מלמד יהודה שטיין אליהו סאלם לוי אהרן אבוחצירא הנרי חדד יורם רבי משה פרץ יואל לביא מוטי יצחקי מיכאל וידל
1920 - 1948 1948 - 1949 (מושל צבאי) 1949 - 1965 1965 - 1971 1971 - 1972 1972 - 1977 1978 - 1983 1983 - 1988 1988 - 1933 1993 - 2017 2017 (ראש עירייה זמני) 2017 - מכהן