מעבר שלטון
מעבר שלטון או העברת שלטון בדרכי שלום (באנגלית: transfer of power או peaceful transition) הוא נוהל יסודי בדמוקרטיות, שבו הממשלה היוצאת מעבירה את השליטה למנהיגות החדשה שנבחרה בבחירות בשלום וללא אלימות, כביטוי לרצון הבוחרים ובהתאם להסדרים שנקבעו בחוק.[1] מעברי שלטון דמוקרטיים דורשים את קיומן של מספר מוסדות ונורמות דמוקרטיות חזקות, ובעיקר את נכונותן של מפלגות האופוזיציה לשמש "אופוזיציה נאמנה" (אנ') ולכבד את הכרעת הרוב. מעבר שלטון בדרך בלתי דמוקרטית מכונה הפיכה או הפיכה עצמית.
לרוב המונח מתייחס למעבר בין ממשלות לאחר בחירות בתוך משטר דמוקרטי, אך לעיתים המונח מתאר גם תהליך של דמוקרטיזציה משלטון לא דמוקרטי למשטר דמוקרטי מלא או למשטר כלאיים, כמו בהתפרקות ברית המועצות.[2]
במחקר משנת 2014 של אדם פשוורסקי (Przeworski) מאוניברסיטת ניו יורק, נסקרו כ-3,000 מעברי שלטון בין השנים 1788–2008 ונמצא כי ב-68 מדינות מעולם לא התקיים מעבר שלטון בדרכי שלום.[3][2] עם זאת, באותו מחקר נמצא שמרגע שבמדינה מתחילה מסורת של העברת שלטון בדרכי שלום, ישנה סבירות גבוהה לכך שהיא תמשיך לנהוג כך גם במערכות הבחירות הבאות.[3][2]
מקרי בוחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר שלטון בדרכי שלום נחשב באופן היסטורי לנורמה במעברי הנשיאויות בארצות הברית. מעברי השלטון לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1800 בין נשיא ארצות הברית השני, ג'ון אדמס, לנשיא השלישי, תומאס ג'פרסון, נחשבים לאבן דרך חשובה עבור הדמוקרטיה המתהווה בארצות הברית, שכן השניים היו חלוקים ביותר ביניהם ביחס לאופן שבו ראו לנגד עינייהם את ארצות הברית. מאז ועד 2020, המפלגה המפסידה בכל בחירות לנשיאות ויתרה בשלום על השלטון.[4][5]
מעברי השלטון ממוסדים בין היתר באמצעות טקסים סמליים כמו אירוע השבעת נשיא ארצות הברית.[6] נשיאי ארצות הברית היוצאים משתתפים באופן מסורתי בטקס ההשבעה של יורשיהם, כסמל למעבר שלטון דמוקרטי.[7] אף שהיו כמה נשיאים שסירבו לחגוג ולהשתתף בטקס ההשבעה, לרוב בצל סכסוך פוליטי גדול (אדמס למשל לא נכח בטקס ההשבעה של ג'פרסון),[8] התנהגותם לא פגעה ביציבות מעברי השלטון עצמם.
יתרה מזאת, אף שארצות הברית ידעה ארבע התנקשויות פוליטיות בנשיאי ארצות הברית – אברהם לינקולן (1865), ג'יימס גרפילד (1881), ויליאם מקינלי (1901), וג'ון פיצג'רלד קנדי (1963) – הן לא הובילו לשינוי שיטת השלטון הדמוקרטי.
אולם, בבחירות לנשיאות ב-2020 נרשמה סכנה של שחיקה דמוקרטית ואף הפיכה עצמית, מכיוון שדונלד טראמפ סירב בפומבי להתחייב להעברת השלטון בדרכי שלום אם יפסיד בבחירות.[9][10][11] בספטמבר 2020, לאחר הצהרותיו של טראמפ, הסנאט האמריקני העביר פה אחד החלטה המתחייבת מעבר שלטון בדרכי שלום ומתנגדת לכל ניסיון של הנשיא או כל אדם בשלטון לבטל את רצון העם.[12] גם בכירים בעולם העסקי הצהירו הצהרות הקוראות להעברת השלטון בדרכי שלום.[13]
טראמפ הובס בבחירות 2020 על ידי ג'ו ביידן אך סירב לקבל תבוסה. טראמפ שיקר כי התרחשה הונאת בחירות, יזם תוכנית בת שבעה חלקים לביטול הבחירות, ועסק בקמפיין אגרסיבי וחסר תקדים כדי להישאר בשלטון בניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות. חברי המפלגה הרפובליקנית של טראמפ הביעו תגובות שונות לטענות הכוזבות של טראמפ על הונאה בבחירות.[14][15][16][17] טראמפ הצהיר ב-15 באוקטובר 2020 שהוא יסכים להעברה בדרכי שלום (לאחר תקופה ארוכה של תשובות מעורפלות לשאלה) תוך שהוא עדיין טוען להונאה וניהול מאבק משפטי כדי לנסות לבטל את תוצאות הבחירות.[18]
ב-6 בינואר 2021, המון טראמפיסטי ששולהב בטענות השווא, הסתער על הקפיטול בוושינגטון הבירה בניסיון כושל לשמור על טראמפ בשלטון ולמנוע את ניצחונו של ביידן. ההמון שיבש את ספירת הקולות האלקטורליים ב-2020 במשך מספר שעות.[19][20] במהלך האירועי נהרגו חמישה בני אדם.[21] מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, טען כי במקרה ותוצאות הבחירות הללו אכן היו מתהפכות רק בשל ההאשמות של הצד המפסיד, הדמוקרטיה האמריקאית הייתה נכנסנת ל"ספירלת מוות".[22] ב-7 בינואר 2021, טראמפ גינה את המהומות והתחייב למעבר שלטון בדרכי שלום,[23] אם כי מאז שעזב את תפקידו הוא המשיך לחזור על שקרי בחירות באופן שגרתי ולהגן על המהומות.[24]
בלארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההפגנות בבלארוס (2020–2021)פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
גאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז התקופה הסובייטית, מעברי השלטון בגאורגיה היו בלתי יציבים, כפי שהתבטא במהפכת הוורדים ב-2003. אולם מאז העברת השלטון ב-2012 מעברי השלטון במדינה נחשבים ליציבים ודמוקרטיים.[25]
ונצואלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוונצואלה, לאחר הדחת הדיקטטור מרקוס פרז חימנס, נחתם הסכם פונטו פיחו שבו הוחלט לכבד את תוצאות הבחירות ולאפשר מעבר שלטון תקין. אולם ישנן טענות כי הסכם זה הוביל לניוון ואיפשר בסופו של דבר את עלייתו לשלטון של הוגו צ'אווס.[26]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דורון נבות, אשר אריאן, דוד נחמיאס, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, מחקר מדיניות 23, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דורון נבות, אשר אריאן, דוד נחמיאס, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, מחקר מדיניות 23, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000, עמ' 11
- ^ 1 2 3 "Peaceful transitions of power have been rare in modern states, but once the habit has been acquired it sticks". EUROPP. 26 בנובמבר 2014. ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Przeworski, Adam (1 בינואר 2015). "Acquiring the Habit of Changing Governments Through Elections". Comparative Political Studies (באנגלית). 48 (1): 101–129. doi:10.1177/0010414014543614. ISSN 0010-4140. ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Pruitt, Sarah. "How the Peaceful Transfer of Power Began With John Adams". HISTORY (באנגלית). ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-7 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "All 10 living former defense secretaries: Involving the military in election disputes would cross into dangerous territory". The Washington Post. 3 בינואר 2021. ארכיון מ-6 בינואר 2021. נבדק ב-6 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Peaceful Transition of Power". National Archives (באנגלית). 18 בנובמבר 2016. ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "A president hasn't refused to attend the inauguration of his successor in 152 years. Donald Trump will change that". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-08-10.
- ^ Jacey Fortin (19 בינואר 2021). "Trump Is Not the First President to Snub an Inauguration".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Breuninger, Kevin (23 בספטמבר 2020). "Trump won't commit to peaceful transfer of power if he loses the election". CNBC (באנגלית). ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bauer, Michael W; Becker, Stefan (2 במרץ 2020). "Democratic Backsliding, Populism, and Public Administration". Perspectives on Public Management and Governance (באנגלית). 3 (1): 19–31. doi:10.1093/ppmgov/gvz026. ISSN 2398-4910. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-15 בנובמבר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Is the U.S. at Risk of Mirroring Hungary's Democratic Backsliding?". www.worldpoliticsreview.com. 19 באוקטובר 2020. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-15 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Unanimous Senate commits to peaceful transfer of power after Trump refuses". ABC News (באנגלית). ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "US business leaders call for peaceful transfer of power". www.ft.com. 7 בנובמבר 2020. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-15 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Parks, Miles (4 בדצמבר 2020). "As Trump's Election Pressure Campaign Hits Republican Officials, Some Hit Back". NPR.org (באנגלית). ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-7 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The uncomfortable reality: Even many Republican officials believe false election claims". נבדק ב-10 באוגוסט 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Just 27 congressional Republicans acknowledge Biden's win, Washington Post survey finds". נבדק ב-10 באוגוסט 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Trump's False Election Fraud Claims Split Republicans (Published 2020)" (באנגלית). 2020-11-06. נבדק ב-2023-08-10.
- ^ Alison Main (16 באוקטובר 2020). "Trump says he would accept peaceful transfer of power but casts doubt on election results". CNN. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-15 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dmitriy Khavin, Haley Willis, Evan Hill, Natalie Reneau, Drew Jordan, Cora Engelbrecht, Christiaan Triebert, Stella Cooper, Malachy Browne and David Botti (30 ביוני 2021). "Day of Rage: An In-Depth Look at How a Mob Stormed the Capitol".
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Colleen Long & Michael Balsamo (26 באוגוסט 2021). "Capitol Police officers sue Trump, allies over insurrection". Associated Press.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Levenson, Eric; Vera, Amir; Kallingal, Mallika (7 בינואר 2021). "What we know about the 5 deaths in the pro-Trump mob that stormed the Capitol". CNN. ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-7 בינואר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Axios (6 בינואר 2021). "McConnell: "Our democracy would enter a death spiral" if Congress overturned election". Axios (באנגלית). ארכיון מ-14 בינואר 2021. נבדק ב-7 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Martin, Jeffery (7 בינואר 2021). "Full Text of Speech in Which Donald Trump Finally Concedes Election to Biden Without Naming Him". Newsweek.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dale, Daniel (12 ביוני 2021). "Trump is doing more lying about the election than talking about any other subject". CNN. ארכיון מ-16 ביוני 2021.
{{cite news}}: (עזרה). - ^ "Peaceful transfer of political power and its characteristics in Georgia. The Georgian parliamentary elections of 2012". ibn.idsi.md. ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Corrales, Javier (2001-01-01). "Strong Societies, Weak Parties: Regime Change in Cuba and Venezuela in the 1950s and Today". Latin American Politics and Society. 43 (2): 81–113. doi:10.2307/3176972. JSTOR 3176972.