מפעל אופ-אר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפעל אופ-אר הנטוש, 2013. המבנה בחזית הוא מבנה המשרדים וההנהלה של המפעל.

מפעל אופ-אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, באנגלית: Of-Ar) היה מפעל טקסטיל באופקים. המפעל הוקם בשנת 1961 ונסגר בשנת 1986. מאז עומד המבנה נטוש באזור התעשייה של העיר.

הקמת המפעל ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת מפעל אופ-אר באופקים, 1961. אשר גליברמן עומד במרכז, יצחק רפופורט עומד חמישי מימין בידיים שלובות וצבי פרנקל יושב שני משמאל.

אופקים הוקמה בשנת 1955 ושוכנו בה עולים ממדינות צפון אפריקה ומאסיה. המפעל הוקם על ידי משקיעים יהודים מארגנטינה והעיירה אופקים נבחרה למקום שבו יוקם המפעל. שם המפעל מורכב משילוב המילים אופקים-ארגנטינה (אופ-אר).

את המפעל תכננו האדריכלים אשר גליברמן, יצחק רפופורט וצבי פרנקל. המפעל כלל מבנה משרדים ואולם יצור רחב בו הועסקו מרבית העובדים.

המפעל עסק בתחום הטקסטיל וכלל יצור חוטים מכותנה גולמית ויצור בדים. המפעל פעל 24 שעות ביממה בשלוש משמרות והעסיק רבים מבני המקום. בשיאו עבדו במקום כ-450 עובדים. אופ-אר היה אחד ממפעלי התעשייה הראשונים בעיירה המתפתחת והייתה לו חשיבות רבה בפרנסת התושבים. לאחר מלחמת ששת הימים הועסקו במפעל פועלים פלסטינים מרצועת עזה בשל השכר הנמוך יותר ששולם להם.

קשיים כלכליים וסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 נקלע המפעל לקשיים כלכליים, בדומה לענף הטקסטיל כולו בישראל, בעקבות ביטול מכסי המגן על ענף הטקסטיל ועלות היצור הגבוה בארץ ביחס למזרח הרחוק ולמקומות אחרים בעולם, ובעלי המפעל רצו לסגור אותו. בינואר 1981 פתחו העובדים בשביתה בעקבות מכתבי פיטורים שנשלחו אליהם. העובדים התבצרו במפעל, כביש הגישה אל העיירה נחסם ומספר מפעלים נוספים בעיירה שבתו לאות הזדהות. ב-14 בינואר באותה שנה הפגינו כ-500 מעובדי המפעל ותושבי היישוב מול משכן הכנסת בירושלים בהפגנה סוערת בה נפגעו חמישה אנשים ומספר מפגינים נעצרו.[1] לבסוף הוסר איום הסגירה בעקבות תמיכה כלכלית מהמדינה אך היצור צומצם. בסופו של דבר נסגר המפעל בשנת 1986 ועובדיו פוטרו. מבנה המפעל ננטש ונותר שומם. לאורך השנים הועלו מספר רעיונות לשימוש במבנה כמרכז תרבות ופנאי עבור תושבי העיר,[2][3] אולם נכון לשנת 2017 אף אחת מהיוזמות לא הבשילה והמבנה נותר נטוש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שני בר-און, אורגים קהילה – עובדים באופקים, 1981-1955, הוצאת מאגנס, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפעל אופ-אר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני בר-און, אורגים קהילה, עמ' יג'.
  2. ^ תוכנית להקמת מרחב קהילתי וחממה תרבותית
  3. ^ ראיון עם ג'וזף דדון לגבי מפעל אופ-אר "פלטפורמה", אוקטובר 2013