מרק שטייף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרק שטייף
Prof. Mark Shtaif - Tel Aviv University.jpg
לידה 21 באפריל 1966 (בן 54)
קישינב, ברית המועצות
ענף מדעי הנדסת חשמל, טכנולוגיות מידע ותקשורת
עיסוק פרופסור באוניברסיטת תל אביב; רקטור האוניברסיטה.
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרק שטייף (נולד ב-21 באפריל 1966) הוא מדען בתחום טכנולוגיות התקשורת ופרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. החל מאוקטובר 2020 משמש כרקטור האוניברסיטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייף נולד בשנת 1966 בקישינב, אז חלק מברית המועצות. אביו, אברהם, היה מהנדס מכונות חקלאיות ואמו טניה הייתה רופאת ילדים. בשנת 1973 עלה עם משפחתו לישראל. שטייף גדל בקריית ים ואחר כך בקריית ביאליק. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר הריאלי בחיפה, ולאחריהם שירת בחיל האוויר.

לאחר שירותו הצבאי התקבל ללימודים בטכניון ובו סיים תואר ראשון, שני ודוקטורט בהנדסת חשמל. עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' גדי איזנשטיין, עסקה בחקר תכונות הגבר ורעש של מגברים אופטיים מוליכים למחצה.

בשנת 1997 הצטרף למעבדות המחקר של חברת AT&T בניו ג'רזי, תחילה כפוסט-דוקטורנט, ואחר כך כמדען בכיר בצוות המחקר. עיקר מחקריו המדעיים ב-AT&T עסקו בהתפשטות אור בסיבים ובמערכות תקשורת. בשנת 2000 הצטרף לסטארט אפ בניו ג'רזי בשם Celion Networks בתפקיד ארכיטקט בכיר. במסגרת תפקידו עסק בתכנון מערכות לתקשורת ארוכת טווח בסיבים אופטיים.

שטייף נשוי למיכל, יועצת חינוכית, ואב לשלושה ילדים. הוא מתגורר באבן יהודה.

מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2002 חזר שטייף לישראל והצטרף לסגל הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2015–2017 היה ראש המחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית בבית הספר להנדסת חשמל ובשנים 2017–2020 שימש כראש בית הספר להנדסת חשמל. באוקטובר 2020 מונה להיות הרקטור השישה עשר של אוניברסיטת תל אביב.

במסגרת פעילותו המדעית הוא משלב בין תחומי האופטיקה, תורת הקוונטים, מערכות לא ליניאריות, תורת התקשורת, תורת האינפורמציה ועיבוד האותות[1]. הוא תרם לטווח רחב של נושאים הכוללים הגברה אופטית, ניתוח של התפשטות לא ליניארית, תופעות קיטוב, ניתוח של תופעות רעש וקליטה, תקשורת קוונטית במערכות סיבים ומציאת הגבולות הפונדמנטליים של התקשורת האופטית. תרומותיו הבולטות מן השנים האחרונות כוללות מידול הרעש הנוצר כתוצאה מהפרעות לא ליניאריות[2], תקשורת מרובבת מרחבית[3], ושחזור פאזה אפקטיבי באמצעות מקלט קריימרס-קרוניג[4].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2010 שטייף הוא עמית (Fellow) באגודה האופטית של אמריקה (OSA), והחל משנת 2016 עמית ב- Institute of Electrical and Electronics Engineers - (IEEE) - שתיהן אגודות מקצועיות נחשבות בתחומי מחקרו.

בשנת 1997 זכה במלגת קרן רוטשילד על ידי קרן יד הנדיב לבתר-דוקטורנט, אולם ויתר על כספי המלגה והצטרף למעבדות המחקר של חברת AT&T בניו-ג'רזי. לאורך הקריירה שלו זכה גם במספר מענקי מחקר תחרותיים של הקרן הלאומית למדע (ישראל).

פרסומים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R. Dar, M. Feder, A. Mecozzi, M. Shtaif "Properties of nonlinear noise in long, dispersion-uncompensated fiber links," Opt. Express 21, 25685 – 25699, 2013
  • R. Dar, M. Feder, A. Mecozzi, M. Shtaif "Accumulation of nonlinear interference noise in fiber-optic systems," Opt. Express 22, 14199 – 14211, 2014
  • C. Antonelli, A. Mecozzi, M. Shtaif, and P. J. Winzer "Modeling and performance metrics of MIMO-SDM systems with different amplification schemes in the presence of mode-dependent loss,” Opt. Express 23, 2203 – 2219, 2015
  • A. Mecozzi, C. Antonelli, and M. Shtaif, “Kramers-Kronig coherent receiver,” Optica 3, pp. 1220-1227, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Prof. Mark Shtaif | The Iby and Aladar Fleischman Faculty of Engineering, en-engineering.tau.ac.il
  2. ^ Ronen Dar; Meir Feder; Antonio Mecozzi; Mark Shtaif (2013). "Properties of nonlinear noise in long, dispersion-uncompensated fiber links". Optics Express 21 (22): 25685–25699. doi:10.1364/OE.21.025685. 
    Ronen Dar; Meir Feder; Antonio Mecozzi; Mark Shtaif (2014). "Accumulation of nonlinear interference noise in fiber-optic system". Optics Express 22 (12): 14199–14211. doi:10.1364/OE.22.014199. 
  3. ^ Cristian Antonelli; Antonio Mecozzi; Mark Shtaif; Peter J. Winzer (2015). "Modeling and performance metrics of MIMO-SDM systems with different amplification schemes in the presence of mode-dependent loss". Optics Express 23 (3): 2203–2219. doi:10.1364/OE.23.002203. 
  4. ^ Antonio Mecozzi; Cristian Antonelli; Mark Shtaif (2016). "Kramers–Kronig coherent receiver". Optica 3 (11): 2334–2536. doi:10.1364/OPTICA.3.001220.