משתמש:יורם בליזובסקי/מבצר יחיעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצר יחיעם הוא מבצר עות'מאני מהמאה ה-18, שהוקם על חורבות מבצר צלבני מהמאה ה-13. בכיבוש הארץ על ידי הממלוכים, במחצית השנייה של המאה ה-13, נהרס המבצר ומאז עמד בשיממונו עד להקמתו מחדש על בסיס יסודות המבצר הצלבני, על ידי דאהר אל-עומר. כיום קיימים באתר שרידים בלבד משתי התקופות. המקום משמש כיום כגן לאומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר יחיעם הינו שריד של מבצר עות'מאני שניבנה על ידי דאהר אל-עומר במאה ה-18, על שרידים של מבצר צלבני מהמאה ה- 13 מבצר ג'דין. המבצר הצלבני שהשתייך למסדר הטבטוני (המסדר הגרמני) היה חלק ממערכת ביצורים היקפית ששמרו על עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. המבצר הצלבני נהרס על ידי הסולטן הממלוכי בייברס בעת הכיבוש הממלוכי בארץ ישראל ב-1271 ונינטש. במאה ה-18 על בסיס השרידים הצלבניים נבנו חללים חדשים, אולמות וחומה מקיפה.

במרד הפלאחים נגד מוחמד עלי ב-1834 התבצרו בין כותלי המבצר המורדים. כתגובה נגד הופצץ המקום בתותחים על ידי אברהים באשה. בימי המרד הערבי 1936-1939 שימש המבצר כמקום מסתור לכנופיות ערביות וכמקום יציאה לפרעות ביהודים ובאנגלים. שרידי המבצר שימשו לחברי קיבוץ יחיעם שעלה על הקרקע בשנת 1946 כמקום הגנה ויציאה כנגד הערבים.

המבצר בתקופה הצלבנית – מבצר ג'דין[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות היסטוריות, קושרות את המקום לאתר בו היה קיים במאה ה-13 מבצר הצלבני בשם ג'דין. בשנת 1283, כשני עשורים לאחר שהמבצר נכבש על ידי הממלוכים, נמצאה עדות של נזיר גרמני בשם בורכהארד, שביקר באתר ומתאר חורבות של מבצר בשם ג'דין. הנזיר ממקם את המבצר במרחק של ארבע לאוקות[דרושה הבהרה] מעכו, ומשייך אותו למסדר הטבטונים (המסדר הגרמני). הוכחה נוספת לקיומו של מבצר צלבני ניתן לקבל מתיאורו של ויקטור גרן שתייר בארץ ישראל במאה ה- 19[2].

גרן מספר: ”חניתי בקלעת גידין הטירה הגדולה הזאת המטה לנפול היום ומתגוררים בה רק רועים אחדים...מספרים שטואהר אלעמר קומם אותה”. ”מחורבות מבצר קדמון שהשתייך לפנים למסדר הטבטוני והיה כבר הרוס בימי הנזיר בורכהארד שציין את מקומו בשם JUDIN ברחוק ארבע פרסות מעכו...”

האזור כיום בקעת בית הכרם היה בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית אזור חקלאי בעל חוות שנמצאו בבעלותם של אבירים ונזירים שבעת לוחמה שימשו כצבא המילואים של המלך. האזור הנ"ל היה בידיהם של אנשי המסדר הטבטוני. השרידים הארכיאולוגים ממוקמים על פי עדויות היסטוריות בתחום החווה החקלאית בשם מרגקולין (MERGELCOLON). במחצית הראשונה של המאה ה-13 עם התבססותם של חברי המסדר הטבוטוני (המסדר הגרמני) ברחבי הגליל לאחר רכישת נחלת ארמון המלך במעיליא בשנת 1220 ובניית של מטה המסדר במבצר מונפור, החלו הטבוטונים לבנות את מבצר ג'דין.

המבצר בתקופה העות'מאנית [3][עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18מוזכר האתר במספר הזדמנויות. ב-1738 היה המבצר בסיסו של אמד חוסיין אבן קאליק שייח ערבי שהיה אחראי על גביית מיסים מתושבי האזור תחת שליטת המושל שישב בצידון.ב-1749 טאהר אל עומר השקיע במקום, בנוסף להשקעות הגדולות בעכו ובחיפה,על בסיס המבנים מהתקופה הביזנטית. ב-1761 מבקר איש דת איטלקי בשם גובאני מריטו ואף מתארח במקום.ב-1776 ג'דין מוזכרת כאחד המבצרים בגליל תחת שליטתו של בנו של טאהר אל עומר, עלי דהיר. אולם תחת מנהיגותו של אחמד פאשה אל ג'זאר (הקצב) שהיה מושל צפון הארץ.[4] ב-1834 במרד הפאלחים נגד מוחמד עלי ולאחר שהמקום שימש להתבצרות המורדים, הופצץ המבצר על ידי אברהים באשה.ב-1780 מתואר המקום על ידי ויקטור גרן שביקר במקום וראה חורבות של טירה המאוכלסת על ידי רועים.

מיקום במרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר ג'דין ממוקם על רכס שמצידו הדרומי הפונה לנחל יחיעם הוא תלול. המבצר שולט על סביבתו וניצב לצד הדרך הצלבנית בין עכו לטורון-תיבנין. טורון-תיבנין הייתה בתקופה הצלבנית נקודה איסטרטגית על הדרך המחברת את צור לדמשק. מבצר ג'דין נהנה באזור הררי מבודד על שטח שלא נמצאו בו שכבות ארכאולוגיות מתקופות קדומות של האתר מבחינה טופוגרפית בראש הרכס, הופך אותו לנקודת תצפית אידאלית השולטת על שטח נירחב של בקעת בית הכרם.

תיאור המבצר[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר ג'דין שונה בצורת בנייתו ממבצרים צלבניים אחרים שניבנו בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. המבצר ניבנה לפי דגם של מבצר צלבני. באותה תקופה המאה ה-13, ניבנו מבצרים בסגנון זה במספר מקומות בגרמניה. המבצר מאופיין בבניית שני מגדלים- מגדלי עוז BERGFRIED הממוקמים בשני אגפים נפרדים של המבצר. מבצר ג'דין נבנה באתר חדש ובסביבה מבודדת במקום זה התאפשר לטבטונים ליישם ידע שרכשו בתחום בניית מבצרים במזרח הפרנקי ובאירופה. המבצר כלל שני מגדלים מלבניים, סמוכים לחלק הדרומי ליד המצוק. המגדלים הוקפו בחומה גבוהה שסגרה על המבצר מסביב. גודל המבצר (80X120) מטר. המרחק בין המגדלים היה 20 מטר. בין המגדלים הייתה חצר שכללה מספר מבנים. שער הכניסה למבצר היה בצד המזרחי. המגדל המזרחי ניבנה בגובה של שתי קומות ואילו המגדל המערבי שנבנה במדרון בגובה של שלוש קומות. בקומת הקרקע של המגדל המזרחי נחשפה הכניסה למגדל. משערים[דרושה הבהרה] ששימש למגורי המפקד. המגדל המערבי בעל שלוש הקומות שימש כנראה למגורי החיילים. ישנה סברה [דרושה הבהרה] שמגדל זה הכיל גם כנסייה. קמרונות חיברו בין שני המגדלים. המקום אויש על ידי 20-30 חיילים ועוד מספר אנשי שרות.

בתאוריו של ויקטור גרן[2] יש התייחסות לקיומם של שני מגדלים רבועים כרותי קומתם העליונה, עודם עומדים לשלשה רבעים.

ביקור במבצר[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים העיקריים שאפשר לבקר בהם במבצר הם מתקופת דאהר אל-עומר. במרכז השטח הבנוי של האתר מצוי שריד של מגדל מסיבי מהתקופה הצלבנית. מבנה זה בנוי בצורה שונה משאר המבנים. חלקים נוספים מהתקופה הצלבנית הם קמרון מאורך ממערב למגדל המזרחי ואבני גזית שהם הקיר הצפוני של הקמרון. מבנה בין שלוש קומות ובו שני קמרונות מחודדים ממערב לקמרון המאורך וחומה ובה חרכי ירי הנמצאת מדרום למבנה התלת קומתי. אפשר שגם שער המבצר בנוי על יסודות צלבניים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שלמה לוטן, מבצר ג'דין (מבצר יחיעם), טבע הדברים 189, יולי 2011. עמ' 106-113.
  2. ^ 1 2 ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל, הגליל, הוצאת יד בן צבי, ירושלים תשמ"ז כרך שביעי הגליל (ב) ע"מ 13-14
  3. ^ מבצר יחיעם, המכון לארכיאולוגיה גלילית, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן בשיתוף עם מרכז מילר ליהדות זמננו- אוניברסיטת מיאמי
  4. ^ Qalat Juddin :Castle of the Crusader and Ottoman periods in Galilee Denys Pringle' Andrew Petersen Martin Dow and Caroline Singer 384 South Gyle Mains Edinburgh EH12 9ET
  5. ^ מדריך ארץ ישראל החדש אנציקלופדיה, מסלול טיול 3 ,עמ"158
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:יורם_בליזובסקי/מבצר_יחיעם&oldid=17021787"