משתמש:Corvus/מטאל בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המטאל בישראל מבוסס רבות על להקות מקומיות, אשר פונות בעיקר לקהל יעד ישראלי. שפת השירה היא לרוב אנגלית. עיקר פעילות הסצנה היא בתל אביב, עם סצנות קטנות יותר בחיפה, ירושלים ובאר שבע. פסטיבלי מטאל מועברים מספר פעמים בשנה, בהשתתפות להקות מקומיות בעיקר.

עם זאת, קיימות להקות מטאל ישראליות אשר מופיעות גם מחוץ למדינה, בעיקר במדינות אירופה. בין הלהקות הישראליות מוכרות ביותר בחו"ל ניתן למנות את בעיקר את אורפנד לנד, Walkways ובצפר. בנוסף ניתן למנות להקות כמו דיסטורטד, Distorted Harmony וDesert, אשר מופיעות רבות בחו"ל.

המטאל הישראלי אינו אחיד מבחינה סגנונית וניתן למצוא להקות המנגנות במגוון רחב של סגנונות מטאל, כגון נו מטאל, דת' מטאל, בלאק מטאל, פרוג מטאל, מטאל גותי, ת'ראש מטאל, מטאלקור ואף סימפוניק מטאל. להקות רבות משלבות בשיריהם אלמנטים ים תיכוניים שונים ומושפעות במידה כזאת או אחרת ממוזיקה מזרחית, בסגנון המכונה לעיתים אוריינטל מטאל. כך ניתן לציין להקות כמו עם הספר, Subterranean Masquerade, Arallu, Salem, Bzaat, Metal Scent, ערפל, אורפנד לנד ויוסי סאסי, אשר משלבות אלמנטים מזרחיים שונים במוזיקה מערבית, ואף שורות לעיתים בשפה העברית והערבית.

עבור חלק גדול מהמוזיקאים, לרבות של להקות מוכרות ומצליחות, העיסוק במטאל אינו מהווה את משלוח ידם המרכזי, אלא הם עוסקים גם בתפקידים אחרים לצורך פרנסתם. חלק מהעיסוקים קשורים לתחום המוזיקה וחלק לא. כך לדגומה הזמר קובי פרחי הוא בין היתר עורך מוזיקלי וגיטריסט יוסי סאסי עובד בתחום האבטחת מידע. רבים כמו עוסקים בין היתר בשיעורים מוזיקליים, זמרות מטאל כמו נועה גרומן ועדי ביטרן עוסקות בפיתוח קול, הכולל גם שיטות ווקליות של מטאל קיצוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורפנד לנד באצטדיון רמת גן
האמרקאלט בפסטיבל פסטיבל ואקן, 2012
קובי פרחי מופיע בRock Hard Festival 2014, בגרמניה

היסטוריה של המטאל בישראל משולבת במידה רבה עם התפתחות הרוק הכבד והרוק הישראלי. עם זאת, מהשנים הראשונות ניתן להבחין בהבדלים סגנוניים, אשר מבחינים את המטאל מיותר זרמי הרוק הפופולריים בישראל. כבר בשנות הש-80 ניתן למוצא להקות כמו Salem, אשר הוקמה על ידי זאב טננבוים. להקה זו שהושפעה מסצנת ההמטאל הקיצוני החלה לשלב אלמנטים מזרחיים עם דום מטאל. שפת השירה הייתה אנגלית, באופן כמעט בלעדי. קלטת הדמו שלהם נשלחה ללהקת הבלאק מטאל הנורווגית מייהם, דבר שסלל את דרכה אל הסצנה העולמית. ניתן לראות בסיילם את אחת המייסדות של האוריינטל מטאל. להקת אלמנה שחורה שקמה ב-1984 לקחה את המטאל לכיוון שונה: שפת השירה הייתה עברית וסגנון הנגינה יותר הזכיר את הגלאם מטאל. אלי זולטא שהיה תחילה גיטריסט, בהמשך הפך לסולן.

שנות ה-90 מאופיינות בין היתר בעליה מסיבית של יוצאי ברית המועצות לשעבר, אשר הביאו איתם בין היתר את תרבות הרוק הכבד וההבי מטאל הקלסי. עולים צעירים הכירו להקות כמו אריה ומטאליקה שהיו בשיא הפופולריות שלהם באותן השנים. שנות ה-90 מאופיינות בפריחתן של להקות חדשות כמו אורפנד לנד ב-1991, מלכאש ב-1993, Bishop of Hexen ב-1994, להבות ב-1995, דיסטורטד ב-1996, ערפל ב-1997, Arallu(Arallu) ובצפר (להקה) ב-1998[1]. שירת הגראולינג השפה האנגלית קיבלה מקום רב בסצנת המטאל המקומית, והבחינה את הג'אנר באופן מובהק מהרוק הכבד, אשר העדיף שירה נקיה ושפה עברית. להלקות ניגנו לרוב מול קהל מצומצם יחסית במועדונים והקליטו אלבומים, אשר שווקו בקלטות ודיסקים במקביל להופעות חיות. חלק מהלקות יצאו לסביב הופעות מחוץ לישראל. חלק מהלהקות הוחתמו על לייבלים בינלומיים. המאפיינים הייחודיים של אוריינטל מטאל זיכו להקות כמו אורפנד לנד בפופולריות רבה בקהילה הבינלאומית.

שנות ה-2000 הביאו איתן דור נוסף של להקות מטאל מסגנונות מגוונים. כך ניתן לציין את Bartholomeus Night, וThe Fading שהוקמו ב-2000, את Winterhorde ו-Eternal Gray שקמו ב-2001, את להקת Desert שקמה ב-2002, את Amaseffer שהוקמה ב-2004 ,את Prey For Nothing וAcropolis שהוקמו ב-2005, את Ferium שהוקמה ב-2006, את Dukatalon שקמה ב-2007, את System Divide ו- Orpheus Blade שהוקמו ב-2008 ואת Distorted Harmony שהוקמה ב-2009. להקת Shreadhead הוקמה ב-2009 כלהקת קווארים של סלייר ומגדת'[2], והפכה לעצמאית רק כעבור שנתיים. להקת רוק Soul Enema[3] שהוקמה ב-2001 כללה אלמנטים מזרחיים ומערביים. ב-2014 הצטרפה אליה נועה גרומן[4] שהפכה בהמשך לאישיות מוכרת בסצנה הישראלית. רבות מהלהקות הוחתמו על לייבלים בינלאומיים והחלו לשווק דיסקים באופן מסחרי.

גם בעשור השני של המאה ה-21 מספר להקות משפיעות קמו. ביניהן ניתן למנות את Hammercult שהוקמה ב-2010, את Ma'anish, Tomorrow's Rain ו-Sinnery[5] שהוקמו ב-2011. ב-2014 יוסי סאסי עזב את אורפנד לנד ועבר לקריירת סולו בסגנון המשלב אוריינטליות עם מוזיקת רוק ומטאל. באותה השנה נועה גרומן הקימה את להקת Scardust וב-2016 הקימה את להקת Hellscore בה זמרים שונים (שחלקם סולנים בהרכבים אחרים) מבצעים גרסאות כיסוי לשירי מטאל בגרסת אקפלה. להקת Stormbound קמה ב-2017 וב-2019 קמה Her Last Sight. תעשיית המוזיקה הכבדה החלה להשתמש רבות בפלטפורמות אינטרנטיות כגון Youtube, Spotify או Bandcamp לצד הופעות חיות במועדונים. רשתות חבריות הפכו למדיה בה המוזיקת המטאל מופצת, ואיתה גם פרסומים להופעות ופסטיבלים.

מגפת הקורונה בישראל ובעולם כולו הובילו לצניחה משמעותית בהקיף ההופעות, עקב סגרים מתמשכים וחשש להפצת המחלה. עם זאת, הסצנה החלה להתאושש לאחר הפצת החיסון נגד קורונה בהגבלות התו הירוק. הגבלות אלו הוסרו לאחר מספר חודשים.

בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 רשת האינטרנט משתמשת הפכה לכלי מרכזי עבור מוזיקת המטאל, בדומה לסגנונות מוזיקליים אחרים. להקות רבות מעלות אלבומים לפלטפורמות מוזיקליות, מפרסמות תאריכים להופעות עתידיות, מוכרות כרטיסים להופעות ועושות משלוחים של סחורה פיזית כמו דיסקים, חולצות וכדומה דרך אתריהם. מספר רב של פסטיבלי מטאל מאורגנים במהלך השנה. רובם מועברים במועדונים קטנים ובינוניים. מספר הופעות גדולות יותר מועברות במתחמים כמו רדינג 3, B- SIDE והוואנה מיוזיק קלאב.

השפעה על הסצנה העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר להקות מטאל ישראליות השתתפו בפסטיבל ואקן, הנחשב לאחד מפסטיבלי המטאל הגדולים בעולם. אורפנד לנד השתתפה בפסטיבל מספר רב של פעמים. בנוסף, להקות ישראליות נותנות הופעות בהיקף של כ-10-20 דקות בפסטיבל. כך לדומה ב-2008 הופיעה להקת The Fading[6], ב-2011 הופיע הלהקה האמרקלט, ב-2017 להקת Eternal Struggle[7], ב-2018 הלקה Shiran[8], ב-2020 הלהקה Walkways[9] וב-2022 השתתפו בו Scardust[10].

חלק מהלהקות ישראליות המופיעות בחו"ל הביאו איתן את סגנון האוריינטל מטאל, אשר זוכה לפופולריות באמריקה ואירופה. כך ניתן לציין להקות משפיעות כמו מלכאש, Salem ואורנפד לנד. בנוסף, ניתן ציין גם את להקת חלאס הישראלית, אשר הורכבה מערבים ישראלים, שיתפה פעולה עם אורנפד לנד. כמוכן, להיות אוריאנטל מטאל ישראליות מוכרות בעולם הערבי. בחלק מהמקומות האזנה לאורפנד לנד אסורה[11].

בנוסף לפעיות בישראל חלק מהלהקות הישראליות נוהגות לארגן סבבי הופעות, בעיקר באירופה. להקות כמו Matricide[12], Subterranean Masquerade[13], או Arallu[14] מארגנות סבבי הופעות במספר מדינות אשר זוכים לפופולרית רבה.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות הרדיו בישראל אינם מרבות להשמיע מוזיקת מטאל מקומית. עם זאת, ניתן לשמוע לעיתים מוזיקת מטאל, במסגרת שידורי רדיו באינטרנט של תחנת רדיו זה רוק. תוכנית רדיו מת על מטאל לעומת זאת, מתמקדת במוזיקת המטאל והיא דווקא כן נוהגת לתת במה גם ללהקות מקומיות. התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי במתכונת שבועית, וניתן למצוא את הקלטות התוכנית בספוטיפיי ובאתר התוכנית. התוכנית מרבה לסקור את הסצנה הישראלית, ולהזמין אמנים שונים מישראל וחו"ל להתראיין.

תרבות המטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות מטאל חיות מתקיימות לרוב במעודנים בגודל שונה, בעיקר בתל אביב, אך גם בירושלים, חיפה, ובאר שבע. בין מעדונים המרבים לארח הופעות מטאל ניתן למנות את מועדון "גגרין" בתל אביב ואת מועדון הוונדרבאר בחיפה. הקהל נוהל להשתתף אקטיבית בהופעות חיות, בדומה להופעות בחו"ל. ניתן לראות בקהל הד באנגינג, פוגו (ריקוד) וקראוד סרפינג. הקהל אינו אחיד מבחינת גיל ומין.

בתל אביב ניתן למצוא חנויות הפונות לקהל המטאליסטים, המשווקות אביזרי אופנה בסגנון אופנת מטאל, לרבות חולצות עם סמלי להקות, דיסקים, פוסטרים, דגלים ותקליטי ויניל. קיים בר בשם "רבל" אשר נוהג להשמיע מוזיקת מטאל, ומארח מדי פעם ירידים בהם חברי להקות מקומיים מוכרים אביזרים שונים. בנוסף, אביזרים עם סמלי הלהקות המקומיות נמכרות במקביל להופעות חיות, בירידים הסמוכים למקום ההופעה.

חברות הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]