לדלג לתוכן

משתמש:Dorian Gray Wild/המרכז הישראלי ללימודי חירשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הישראלי ללימודי חירשות
לוגו של "המרכז הישראלי ללימודי חירשות". היד מסמנת "מרכז".
לוגו של "המרכז הישראלי ללימודי חירשות". היד מסמנת "מרכז".
פעילות המרכז פועל לייצוג, חקר ופיתוח של קהילת החירשים ושפת הסימנים הישראלית.
תחום סינגור עצמי, אקטיביזם, אקטיביזם תקשורתי, הסברה, מחקר ופיתוח
שפה רשמית שפת הסימנים הישראלית
מדינה ישראלישראל ישראל
סינוף ארצי ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, חיפה
מייסדים
יושב ראש בועז אחד העם
תקופת הפעילות 2016–הווה (כ־8 שנים)
המרכז הישראלי ללימודי חירשות

המרכז הישראלי ללימודי חירשות (The Israeli Center for Deaf Studies) פועל לייצוג, חקר ופיתוח קהילת החירשים בישראל; הוא נוסד בשנת 2016 במטרה להביא להכרה בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית,[1] לקדם שוויון בינה לבין השפות המדוברות, לעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב ולשפר את הנגישות בישראל.

המרכז נוסד על ידי בועז אחד העם,[2] ננה בר, גולן זינו, לילך זינו,[3] אורטל מאיר,[4] שירלי פינטו ויהונתן שיוביץ.[5][6] המרכז הוקם אחרי שאחד העם הציג את מועמדותו לראשות הוועד המנהל באגודת החרשים בישראל, כשלצדו היו מאיר וארבעה מועמדים נוספים, אחת מהם היא מתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית, אך מועמדות אחד העם לא התקבלה באספה הכללית של אגודת החרשים שהתקיימה ב-1 באפריל 2016.

יו"ר המרכז הוא אחד העם, והוא ממונה על תחומי הסנגור סינגור עצמי והסברה. ננה בר – ראשת תחום פיקוח. ד"ר שירי שוהם – ראשת תחום מחקר ופיתוח. גולן זינו הוא ראש תחום שפת הסימנים, שרון מסילטי – ראשת תחום אכיפה.

מטרות המרכז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז פועל לייצוג, חקר ופיתוח של החירשים ושל שפות הסימנים בישראל. מטרות המרכז כוללות בין השאר:[7]

  1. סינגור עצמי – ייצוג החירשות ושפת הסימנים במרחבים הציבוריים והפרטיים. ייצוג, הכולל ייזום של חקיקה הנוגעת לחירשות ולשפת הסימנים; הצגת עמדות, שינוי תדמית ושינוי תפיסות, הקשורות לחירשות ולשפת הסימנים; הכשרה וקידום של חירשים בתחומים שבהם הם אינם מיוצגים.
  2. שפת הסימנים – קידום של שפת הסימנים על ידי פיתוחה, שימורה וייצוגה במישורים הציבורי, החינוכי, התכנוני, המדעי, החברתי, הפוליטי, המשפטי, החקיקתי, הקהילתי, הטכנולוגי וכל תחום רלוונטי נוסף.
  3. הסברה: הסברת חוץ – לקהלי יעד מחוץ לקהילת החירשים; הסברת פנים – לקהילת החירשים, הכוללת מתן ייעוץ, סיוע, הכוונה ותמיכה לחירשים ובני משפחותיהם.
  4. פיקוח – מעקב והערכה ביקורתית אחרי יישום חוקים, תקנות ונוהלים, הקשורים לחירשות ולשפת הסימנים.
  5. אכיפה – ייזום וסיוע ביישום החוקים, התקנות והנוהלים, הקשורים לחירשות ולשפת הסימנים.
  6. מחקר ופיתוח – חקר ופיתוח המחקר על הקהילה החירשת, כמו גם הכשרה, הדרכה והכוונה לאנשי מקצוע ולציבור הרחב על הקהילה החירשת, חירשות, ושפת הסימנים.
פרסום המרכז על מינוח תקין לחברי הקהילה

פינטו הובילה את הקמפיין "אני מסמן אני שווה" לשינוי התודעה בציבור הרחב, ולקידום חקיקה של ​שפת הסימנים הישראלית כשפה מוכרת בישראל.[8] תחת קמפיין זה הובילה פינטו שבוע מודעות לחירשים בספטמבר 2016, שכותרתו הייתה "אני מסמן אני שלם", והצטרף לקמפיין שר החינוך נפתלי בנט.[9] בעקבות הקמפיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה האוניברסיטה הראשונה בישראל שהכירה בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית לאנשים חירשים.[10] ב-27 במרץ 2017 התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב טקס שבו העניקה פינטו תעודת הוקרה מהמרכז ללימודי חירשות לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, על הכרת האוניברסיטה בשפת הסימנים הישראלית. התעודה ניתנה בנוכחות הזמר וסטודנט האוניברסיטה תומר לוי, שהפיק קליפ 'הרגלים' בשפת הסימנים.[11][12][13]

יום האישה החירשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום האישה הבינלאומי בשנת 2017, פירסמה מאיר פוסט בפייסבוק,[14] שבו התייחסה למעמד האישה החירשת בחברה הישראלית.

  1. אישה חירשת מרוויחה בממוצע 2,000 ש"ח פחות מאישה שומעת, ולעיתים קרובות איננה עובדת כלל.
  2. מוקדי הסיוע לנפגעות הטרדה מינית אינם נגישים לחירשת שהוטרדה מינית.
  3. במקלטים לנשים מוכות, נשות המקצוע שומעות, וקשה לקיים איתן תקשורת. מחוסר ברירה חוזרת האשה לביתה.
  4. יש מעט ייעוץ זוגי וטיפול משפחתי בשפת הסימנים, והתוצאה היא ריבוי בפרידות.
  5. אין שירות רפואי נגיש למקרים כמו דיכאון לאחר לידה.

בתגובה לפוסט, ציינה מתורגמנית אפשרות פנייה בדואר אלקטרוני למרכזי הסיוע, מה שלא מנע מחירשת לשים קץ לחייה בהיעדר טיפול, כפי שפורסם בפייסבוק ב-5 במרץ 2017. גם משה איבגי, יו"ר אס"ח לשעבר, דיבר בפייסבוק על המנוחה ששמה קץ לחייה בגיל 25, והתייחס לחוסר טיפול מקצועי בחירשים.[15]

תרגום ביום הזיכרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2017 פנתה פינטו לשרת התרבות והספורט מירי רגב ולוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים בבקשה לתרגום בשפת הסימנים הישראלית בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. פינטו קיבלה תשובה מוועדת הטקסים, כי יינתן תרגום לשפת הסימנים ליד הדובר, הן בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי, והן בטקס המרכזי בהר הרצל, ועידכנה בכך את קהילת החירשים בישראל.[16]

המנון התקווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני יום העצמאות תשע"ז פרסם המרכז סרטון של המנון "התקווה" בביצוע לילך זינו, ללא עיבוד מוזיקלי ועם תרגום לעברית.[17] כדברי גולן זינו בסרטון, הדגים ביצוע ההמנון את עצמאותה ומקוריותה של שפת הסימנים הישראלית, שאיננה שפה מסומנת, ואת שאיפת החירשים לשוויון. אגודת החרשים בישראל התרשמה מהסרטון שהפיק המרכז, ושיתפה אותו בדף הפייסבוק שלה בשבת אחרי הצהריים במילים: "העיבוד החדש והנכון בשפת הסימנים ל"התקווה"".[18] יו"רית אח"א אתי שוורצברג למדה את המתכונת שפרסם המרכז יום קודם, וסימנה את ההימנון כמתורגמנית בטקס של ערב יום הזיכרון בחיפה. גם המתורגמן בטקס יום הזיכרון בהר הרצל סימן את התקווה באותה מתכונת.[19]

הפגנת הלהט"בים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינטו ושיוביץ הצטרפו להפגנת הלהט"בים שהתקיימה ביולי 2017 בתל אביב נגד מדיניות האימוץ,[20] והתייחסו לכך שחירשים בישראל אינם רשאים לאמץ,[21] קל וחומר חירשים להט"בים.[22]

תקנות נגישות בשירותי הבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת החירשים בישראל מונה כ-750 אלף איש,[23] אך למרות קיומו של חוק "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" שכולל סעיף "התאמת נגישות השירות" הקובע כי על גופים ציבוריים להנגיש את השירותים שלהם לחירשים בעזרת שפת הסימנים, משרד הבריאות טרם השיב לדרישות חוזרות ונשנות של עמותות וארגונים למען אוכלוסיית החירשים בישראל להעמיד לטובתם מתורגמנים במשמרות.[23]

בספטמבר 2017, שירלי פינטו פנתה לציבור החירשים וכבדי השמיעה בישראל, וביקשה מהם לדווח על מקרים של חוסר נגישות לצוות הרפואי על מנת להעלות מקרים אלה בדיונים בוועדה בכנסת. מטופלת כבדת שמיעה כתבה על רופאים שביקרו אותה ודיברו אליה כשהייתה מאושפזת ללא מכשיר שמיעה. היא הרכיבה את המכשיר וביקשה מהם לחזור על דבריהם. באופן קבוע הם ענו: "לא משנה" והלכו. במקרה נוסף, לא השיבו רופאים לשאלות חירשת על בעלה שאושפז לבדיקות עקב לימפומה, והוא נפטר ללא ידיעתה.[23]

באוגוסט 2019, בחורה כבדת שמיעה התלוננה כי הותקפה מינית על ידי טכנאי רנטגן במהלך בדיקה בקופת חולים מאוחדת.[24] נכון לספטמבר 2019, טרם הותקנו תקנות נגישות בשירותי הבריאות.[25]

תקנות נגישות באינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת על הקלה בתקנות הנגישות באינטרנט שהתקיימו ב-5 בספטמבר 2017,[26] שללה מאיר את הפטור הגורף לעסקים עם מחזור מתחת ל-5 מיליון ש"ח מחובת כתוביות בסרטוני אינטרנט, אף על פי שחיובי הנגשות אחרות נותרו בתקנות, וציינה את העלות הסבירה של טכנולוגיה לכתוביות.[27]

הפגנת הנכים 2017

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד העם פרסם שני פוסטים בליווי וידאו, ובהם פירט את משנתו בעניין הפגנת הנכים מול ממשלת ישראל בדרישה להעלאת גמלאותיהם. לפי אחד העם, זכויות הנכים הן זכויות ביטוחיות, ולא היה מקום להתערבות הדרג המקצועי במשא ומתן בין המחוקק והממשלה לבין הנכים. גם נושא התקציב אינו רלוונטי, משום שניתן להתאימו על ידי קיצוץ רוחבי או על ידי הגדלת הגירעון. את משנתו סיים אחד העם בכך שמדינת ישראל עדיין איננה ערוכה לתעסוקת נכים, כפי שמעידים מעסיקים ומועסקים, ומשום כך הדרישה שנכים יעבדו איננה ריאלית. אחד העם הגיב גם לאי-השתלבותם של החירשים וכבדי השמיעה במאבק הנכים, וציין את ההסללה השמיעתנית של החירשים וכבדי השמיעה לצד רתיעה מובנית מנכים, שהוכתבה לחירשים על ידי שומעים.[28][29]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Nora Ellen Groce, Everyone Here Spoke Sign Language, Hereditary Deafness on Martha's Vineyard.

Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1985[30]

  • Harlan Lane, The Mask of Benevolence, Disabling the Deaf Community.

New York: Knopf, 1992[31]

  • Leah Hagar Cohen, Train Go Sorry, Inside a Deaf World.

Boston: Houghton Mifflin Company, 1994[32]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריק בנדר, ‏החירשים קוראים להכרה בשפת הסימנים כשפה רשמית, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2018
  2. ^ דף הפייסבוק של בועז אחד העם
  3. ^ לילך זינו נשואה לבועז אחד העם ואחותו של גולן זינו
  4. ^ אורטל מאיר היא עורכת דין, ראו: א. מאיר משרד עורכי דין
  5. ^ יהונתן שיוביץ מנהל פרויקטים בהוראת שפת הסימנים הישראלית בנגישות ישראל
  6. ^ סרטונים שיתוף שיוביץ בפייסבוק על חיי מושתלת בארצות הברית, 16 באפריל 2017
  7. ^ מתוך תקנון המרכז
  8. ^ דיון בנושא הכרה בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 25 באוקטובר 2010
  9. ^ ציוץ בטוויטר של שר החינוך נפתלי בנט: "אני מסמן, אני שלם", 20 בפברואר 2016
  10. ^ לפי פרסום של אני מסמן, אני שווה בפייסבוק
  11. ^ הרגלים בשפת הסימנים, 9 בפברואר 2017, בביצוע תומר לוי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3.36 דקות)
  12. ^ פוסט של פינטו בפייסבוק, 28 במרץ 2017
  13. ^ סרטונים וידאו שפרסם תומר לוי בפייסבוק, 28 במרץ 2017
  14. ^ פוסט של מאיר בפייסבוק על יום האשה החירשת, 8 במרץ 2017
  15. ^ סרטונים משה איבגי בפייסבוק, 7 במרץ 2017, עם 2,500 צפיות
  16. ^ סרטונים פינטו בפייסבוק על תרגום ביום הזיכרון עם הסבר בעברית, 27 באפריל 2017
  17. ^ המנון התקווה – עיבוד כולי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 2:53 דקות), 30 באפריל 2017
  18. ^ פוסט אח"א על סרטון המרכז
  19. ^ סרטונים צילומי המרכז בפייסבוק בטקס יום הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, 1 במאי 2017. המתורגמן הוא רפי בוסידן, אחיו של טל, מתורגמן הערוץ הראשון
  20. ^ דנה ירקצי‏, שישה נעצרו בהפגנת הלהט"ב בת"א נגד מדיניות האימוץ, באתר וואלה, 21 ביולי 2017
  21. ^ אימוץ לפי הקריטריונים שפרסם משרד הרווחה
  22. ^ הפגנה לשוויון זכויות לקהילה הלהט"בית, 20 ביולי 2017, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 36 שניות), בערוץ של שירלי פינטו, עם פינטו ושיוביץ, כולל כתוביות בעברית
  23. ^ 1 2 3 רויטל בלומנפלד‏, "כאילו אנחנו אוויר": מאות אלפי חירשים לא זוכים למתורגמן בטיפול הרפואי, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2017
  24. ^ אוריה אלקיים, התלוננה כי הוטרדה מינית על ידי טכנאי רנטגן – ופסיכיאטרית קופ"ח הגישה נגדה תלונה, באתר כאן, ‏14 באוגוסט 2019
  25. ^ פעילות מערכת הבריאות לקידום נגישות
  26. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, הכנסת אישרה הקלות משמעותיות בחוק להנגשת אתרי אינטרנט, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2017
  27. ^ עו"ד אורטל מאיר (משמאל) ושירלי פינטו בוועדת העבודה בכנסת, בעמוד הפייסבוק של אורטל מאיר, 6 בספטמבר 2017 (אורך: 17 שניות)
  28. ^ על התגובות להסכם עם הנכים, בעמוד הפייסבוק של בועז אחד העם, 1 באוקטובר 2017
  29. ^ על חירשים מול נכים, בעמוד הפייסבוק של בועז אחד העם, 3 באוקטובר 2017
  30. ^ Nora Ellen Groce, Everyone Here Spoke Sign Language, Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1985
  31. ^ Harlan Lane, The Mask of Benevolence, Disabling the Deaf Community, New York: Knopf, 1992
  32. ^ Leah Hagar Cohen, Train Go Sorry, Inside a Deaf World, Boston: Houghton Mifflin Company, 1994

קטגוריה:ארגונים חברתיים בישראל קטגוריה:לקות שמיעה בישראל קטגוריה:ישראל: עמותות