דיכאון לאחר לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיכאון לאחר לידה (באנגלית: Postpartum depression או PPD), הוא צורה של דיכאון שעלול לפגוע בנשים, ובאותה מידה גם בגברים, לאחר לידה.

בשל הבדלים מתודולוגיים בין מחקרים שונים קיים קושי להגדיר את אחוז הלוקים בדיכאון לאחר לידה, אך לפי המחקרים ההערכה היא כי אחוז הנשים הלוקות בו נע בין 5% ל-25%, ואחוז הגברים (בעיקר אבות טריים), נע בין 1.2% ל-25.5%.[1] דיכאון לאחר לידה מופיע בעיקר בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, ועלול להימשך חודשים ספורים ואף שנה.[2] לרוב הדיכאון מתחיל כארבעה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד כשישה חודשים לאחר הלידה.[3] זוהו מספר גורמי סיכון שעלולים לתרום להתפתחות הדיכאון, אך הגורמים לו אינם מובנים לגמרי. חולים רבים מתאוששים מהדיכאון בעזרת ייעוץ או קבוצות תמיכה.[4][5]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכאון אחרי לידה אינו מופיע כאבחנה עצמאית ב[6]DSM 5 וגם לא ב ICD 10.[7]. כדי לאבחן דיכאון אחרי לידה לפי DSM 5 ישתמש הפסיכיאטר באבחנה של דיכאון (דיכאון מז'ורי, או דיכאון מתמשך) תוך קביעת מאפיין ייחודי של הופעה בזמן לידה (Peripartum Onset Specifier). תסמיני דיכאון אחרי לידה עלולים לכלול:

אם הסובלת מדיכאון אחרי לידה יכולה גם :

  • להתקשות לדאוג לעצמה או לתינוק.
  • לפחד להישאר עם התינוק לבד.
  • להפגין רגשות שליליים כלפי התינוק או אף לחשוב על פגיעה בו (למרות שרגשות אלו מאיימים, כמעט לעולם לא מתבצעת פעולת פגיעה ממשית).
  • דאגות מופרזות בנוגע לתינוק, או עניין מועט בו.

אובדנות בדיכאון אחרי לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובדנות, היא היבט חמור המאפיין בעיקר את המהלך החמור של ההפרעה. הוא הופיע בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים שצרכו אלכוהול או עישנו או שהייתה להן היסטוריה של הפלות. אובדנות במהלך השנה שלאחר הלידה נמצאה קשורה להפרעת דיכאון מז'ורי, אפיזודה דיכאונית חוזרת וגיל צעיר של היולדת.[8]

שכיחות ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני משרד הבריאות שכיחות ההפרעה בישראל בקרב נשים נעה בן 10% ל 15% מהנשים ההרות והנשים לאחר לידה[9]. האומדנים מהעולם גבוהים במקצת ונעים בין 13% ל 19% מכלל הנשים ההרות והנשים לאחר לידה[10]. ההפרעה קיימת גם בקרב גברים (בני הזוג של הנשים שילדו), אף כי בשיעורים נמוכים יותר משמעותית מאשר בקרב נשים.

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים לדיכאון לאחר לידה אינם ברורים דיים. עם זאת, מספר גורמים זוהו כמגבירי סיכון ללקות בדיכאון זה:

מבין אלה, שלושה גורמים (האכלה בפורמולה, היסטוריה של דיכאון ועישון), הוכחו באופן מובהק כגורמים לדיכאון לאחר לידה. בין שאר הגורמים לבין דיכאון לאחר לידה, נמצא עד כה קשר סטטיסטי בלבד (ולא קשר סיבתי). כלומר, נמצא שאחוזים גבוהים מאלה הלוקים בדיכאון טרום לידתי, למשל, לקו גם בדיכאון פוסט לידתי, וכן אחוזים מעטים מאלו שלא לקו בדיכאון לפני לידה, לקו בדיכאון אחרי לידה (קשר זה אינו מספיק שכן ייתכן כי קיים גורם שלישי הקשור לשני הגורמים הללו והוא זה שגורם לדיכאון).

מהלך ההפרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר מ[13]2011 נבדקה המצאות סימפטומים של דיכאון אצל 769 הורים. המחקר שהיה מחקר אורך, בדק סימפטומים של דיכאון החל מהטרימסטר השלישי להריון ועד שנה לאחר הלידה. החוקרים בדקו תסמיני דיכאון בעזרת כלי מחקר בשם שאלון אדינבורו לדיכאון אחרי לידה. בחלוף 3 חודשים מהלידה אותר דיכאון אצל 9.3% מהנשים ו- 3.4% מהגברים. בבדיקה לאחר 12 חודשים מהלידה נמצאו 4.4% דיכאון אצל הנשים ו-4.0% אצל הגברים. ההשערה היא שמהלך ההפרעה כנראה מושפע מתנודות הורמונליות ופיזיולוגיות הקשורות להריון עצמו. לכן שיעור הנשים עם ההפרעה נמצא גבוה בבדיקה לאחר שלושה חודשים. עם זאת החוקרים משערים שהשפעה זו היא קצרת טווח וחולפת בסופו של דבר. עם זאת ישנן סיבות וגורמי סיכון כמו תשישות ושינוי באורח החיים כתוצאה מהלידה, שהם ארוכי טווח יותר וגורמים לדיכאון שנמשך זמן רב יותר ובשיעור מאד דומה בין נשים וגברים.

סיבות לדיכאון אחרי לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לדיכאון אחרי לידה אינן ברורות. יש מחקרים שקושרים דיכאון אחרי לידה להיעדר ויטמינים[14]. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים הורמונליים במהלך ההיריון[15], אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים וטיפול הורמונלי לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם עוברים שינויים הורמונליים הקשורים להריון)[16]. עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ללא היסטוריה זו. אחד הפירושים לממצאים אלו הוא שיש תת-קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון.

גורמים כמו תשישות ושינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה[17]. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.

ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהסיבות וגורמי הסיכון להתפתחות ההפרעה הם גורמי סיכון מורכבים מאד: חלקם קצרי טווח וחלקם ארוכי טווח ורבים מהם הם שילובים של גורמי סיכון. כמו כן קיימת סברה שישנו יותר מצירוף אחד של נסיבות המוביל לדיכאון אחרי לידה[13].

תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תאוריות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, תינוקות זקוקים לטיפול מתמיד, ובהיעדר תמיכה מספקת מהאב או חברי משפחה אחרים, אמהות קדמוניות לא יכלו לדאוג לילד בצורה טובה מבלי להזניח צאצאים אחרים או לפגוע בבריאותן (כיוון שההנקה מדלדלת את משאביהן). עבור אמהות אלו, רגש שלילי לתינוק יכל לשרת תכלית חשובה – האם תפחית את השקעתה בתינוק, וכך הנזק לה או לצאצאים אחרים יצטמצם. לפי גישה זו, אמהות אחרי לידה אינן סובלות מהפרעה נפשית, אלא אינן יכולות לטפל בתינוק בצורה טובה ללא תמיכה חברתית רבה יותר או משאבים אחרים. טיפול בגישה זו יסייע לאמהות להשיג את התמיכה שהן צריכות.

מניעת דיכאון אחרי לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה.[18]הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. בארצות הברית, איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן[19]. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.

בישראל פועלת החל משנת 2002 תוכנית אם לאם בקהילה המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.

"סולם הדיכאון לאחר הלידה של אדינבורו" (Edinburgh Postnatal Depression Scale), שאלון סטנדרטי למילוי עצמי, עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו)[20].

טיפול בדיכאון אחרי לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות (תת פעילות של בלוטת התריס למשל). טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי[21], טיפול תרופתי במידת הצורך[22], ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה[23].[9]

במחקר שנערך ב-1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית פלואוקסטין. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה[24]. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על תוצאות מעורבות: ישנם שילובי טיפול פסיכוסוציאלי שעובדים אצל חלק מהמטופלות אך לא אצל כולן.[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת The Medical, סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, The Medical אתר הרופאים של ישראל, 2017

מיכל וברוך פינקלשטיין, מותר לדבר על זה, מדריך למניעת דיכאון אחרי לידה איתורו והטיפול בו. הוצאת ש.זק, 2011

קארה אייקן, התמודדות עם דיכאון אחרי לידה: בבית, איש אינו שומע את צעקתך, הוצאת אח, 2006

אורלי שריד, דורית סגל-אנגלצ'ין, ג'ולי צוויקל (עורכות) פסיפס גופנפש : בריאות נשים בישראל,הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010.

לב-ויזל, רחל; צויקל, ג'ולי; ברק, נורית, שמרי נפשך, בריאות נפשית בקרב נשים בישראל. הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005 (הספר זמין להורדה חופשית מאתר ג'וינט ברוקדייל.) קישור להורדה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paulson JF. http://www.psychiatrictimes.com/display-old/article/10168/1519072 [Focusing on depression in expectant and new fathers: prenatal and postpartum depression not limited to mothers.] Psychiatry Times. 2010;27(2).
  2. ^ Canadian Mental Health Association > Post Partum Depression Retrieved on June 13, 2010
  3. ^ Laura J. Miller (2002). "Postpartum Depression" Journal of American Medical Association (JAMA) 287 (6): 762-765. Retrieved 2011-12-15
  4. ^ Kinnaman, Gary & Jacobs, Richard. Seeing in the Dark. Michigan: Baker Publing Group, 2006
  5. ^ Agency for Health Care Research and Quality: Perinatal Depression: Prevalence, Screening Accuracy, and Screening Outcomes [1].
  6. ^ American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association., 5, 2013, פרק Depressive Disorders, עמ' 162, 169
  7. ^ איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים), ICD 10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, דיונון, 2004
  8. ^ Florence Gressier, Virginie Guillard, Odile Cazas, Bruno Falissard, Risk factors for suicide attempt in pregnancy and the post-partum period in women with serious mental illnesses, Journal of Psychiatric Research, 84, עמ' 284–291, 2017-01-01 doi: 10.1016/j.jpsychires.2016.10.009
  9. ^ 9.0 9.1 מערכת The Medical, סימני זיהוי וטיפים להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, The Medical פסיכיאטריה, 2017
  10. ^ Michael W. O'Hara, Jennifer E. McCabe, Postpartum Depression: Current Status and Future Directions, Annual Review of Clinical Psychology, 9, עמ' 379–407, 2013 doi: 10.1146/annurev-clinpsy-050212-185612
  11. ^ Sarah J. Breese McCoy (April 2006). "Risk Factors for Postpartum Depression: A Retrospective Investigation at 4-Weeks Postnatal and a Review of the Literature". The Journal of the American Osteopathic Association (JAOA) 106 (4): 193–8. PMID 16627773. Retrieved 2008-07-04.
  12. ^ Cheryl T. Beck (April 2001). "Predictors of Postnatal Depression: An Update". Nursing Research (NR) 50 (5): 275-285. PMID 11570712. Retrieved 2010-11-04.
  13. ^ 13.0 13.1 Vicenta Escribà-Agüir, Lucía Artazcoz, Gender differences in postpartum depression: a longitudinal cohort study, Journal of Epidemiology & Community Health, 65, עמ' 320–326, 2011-04-01 doi: 10.1136/jech.2008.085894
  14. ^ - John L. Beard, et. al.; J. Nutr. 135: 267–272, 2005
  15. ^ - Soares CN, Zitek B. Reproductive hormone sensitivity and risk for depression across the female life cycle: a continuum of vulnerability? J Psychiatry Neurosci. 2008 Jul;33(4):331-43
  16. ^ - J.H. Goodman (2004). ""Paternal postpartum depression, its relationship to maternal postpartum depression, and implications for family health".". Journal of Advanced Nursing (JAN) 45 (1): 26–35
  17. ^ - Forman D. Nielson, P. Videbech, M. Hedegaard, J. Dalby Slavig, & N.J. Secher (2000). ""Postnatal depression: identification of women at risk".". British Journal of Obstetrics and Gynaecology (BJOG) 107 (10): 1210–1217
  18. ^ 18.0 18.1 Elizabeth Werner, Maia Miller, Lauren M. Osborne, Sierra Kuzava, Preventing postpartum depression: review and recommendations, Archives of Women's Mental Health, 18, עמ' 41–60, 2015-02-01 doi: 10.1007/s00737-014-0475-y
  19. ^ - Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011. http://www.ahrq.gov/research/aug11/0811RA18.htm.
  20. ^ Cox J.L., Holden J.M., Sagovsky R. (1987). "Detection of postnatal depression: development of the 10-item Edinburgh Postnatal Depression Scale". Br J Psychotherapy 150: 782–6.
  21. ^ Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam, Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting, Journal of Interpersonal Violence, 31, עמ' 774–791, 2016-03-01 doi: 10.1177/0886260514556769
  22. ^ Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva, A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression, Psychopharmacology, 231, עמ' 939–948, 2014-03-01 doi: 10.1007/s00213-013-3316-1
  23. ^ Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea, Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care, Hormones and Behavior, Parental Care, 77, עמ' 153–166, 2016-01-01 doi: 10.1016/j.yhbeh.2015.08.008
  24. ^ - Appleby, Louis, Rachel Warner, Brian Faragher, and Anna Whitton. "A Controlled Study of Fluoxetine and Cognitive-Behavioural Counseling in the Treatment of Postnatal Depression". British Medical Journal: 932–937. 314.n7085.